התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת תבנית:OCLC בקישורים חיצוניים (תג) (דיון) |
מ אחידות במיקום הערות שוליים |
||
שורה 1:
{{ספר
| תמונה = [[קובץ:Der jüdische Gottesdienst in seiner geschichtlichen Entwicklung.png|מרכז|
| כיתוב = כריכת המהדורה הגרמנית הראשונה של הספר, משנת 1913▼
▲|תמונה=[[קובץ:Der jüdische Gottesdienst in seiner geschichtlichen Entwicklung.png|מרכז|260px]]
| הוצאה בשפת המקור = G. Fock, 1913; J. Kauffmann, 1924, 1931; Georg Olms Verlagsbuchhandlung, 1962, 1967, 1995▼
▲|כיתוב=כריכת המהדורה הגרמנית הראשונה של הספר, משנת 1913
| שנת הוצאה = 1924 (מהדורה ראשונה, חלקית); 1972 (מהדורה שנייה); 1975; 1998; 1995 (מהדורה דיגיטלית)▼
| הוצאה בעברית = [[הוצאת דביר]]; [[כנרת זמורה-ביתן דביר|הוצאת כנרת, זמורה - ביתן, דביר]]▼
| סוגה = [[מונוגרפיה]] [[היסטוריה|היסטורית]]▼
| תרגום לעברית = [[ברוך קרופניק|ברוך קרופניק (קרוא)]]; יהושע עמיר▼
| תורגם לשפות = עברית, [[אנגלית]]▼
| מספר עמודים = XVI + 619 (המהדורה הגרמנית הראשונה והשנייה); XV + 635 (המהדורה הגרמנית השלישית); 140 (המהדורה העברית הראשונה); י"ט + 496 (המהדורה העברית השנייה); XXI + 501 (המהדורה האנגלית)▼
| מסת"ב = 9789650102364; 9650102361▼
▲|הוצאה בשפת המקור=G. Fock, 1913; J. Kauffmann, 1924, 1931; Georg Olms Verlagsbuchhandlung, 1962, 1967, 1995
| סדרת ספרים = Gesellschaft zur Förderung der Wissenschaft des Judentums▼
▲|שנת הוצאה=1924 (מהדורה ראשונה, חלקית); 1972 (מהדורה שנייה); 1975; 1998; 1995 (מהדורה דיגיטלית)
▲|הוצאה בעברית=[[הוצאת דביר]]; [[כנרת זמורה-ביתן דביר|הוצאת כנרת, זמורה - ביתן, דביר]]
▲|סוגה=[[מונוגרפיה]] [[היסטוריה|היסטורית]]
▲|תרגום לעברית=[[ברוך קרופניק|ברוך קרופניק (קרוא)]]; יהושע עמיר
▲|תורגם לשפות=עברית, [[אנגלית]]
▲|מספר עמודים=XVI + 619 (המהדורה הגרמנית הראשונה והשנייה); XV + 635 (המהדורה הגרמנית השלישית); 140 (המהדורה העברית הראשונה); י"ט + 496 (המהדורה העברית השנייה); XXI + 501 (המהדורה האנגלית)
▲|סדרת ספרים=Gesellschaft zur Förderung der Wissenschaft des Judentums
▲|מסת"ב=9789650102364; 9650102361
}}
'''התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית''' (במקור ב[[גרמנית]]: '''Der jüdische Gottesdienst in seiner geschichtlichen Entwicklung'''), היא [[מונוגרפיה]] מאת ה[[חוקר]] [[יצחק משה אלבוגן]], שיצאה לאור לראשונה בשנת [[1913]]. החיבור מתאר את חלקי [[תפילה (יהדות)|התפילה היהודית]] והתפתחותה, מתחילתה לפני [[חורבן בית שני]] ועד לזמן כתיבת החיבור לראשונה, על מנהגיה השונים; וכן את מבנה [[בית הכנסת]] ונושאי המשרה שבו.
שורה 39 ⟵ 17:
נחשב לספר החשוב והמפורסם ביותר שכתב אלבוגן, והוא הספר המדעי הראשון שעיקרו מוקדש לתפילת הקבע ולא ל[[פיוט]].{{הערה|שם=גולדשמידט|דניאל גולדשמידט, "מחקר הליטורגיה היהודית בגרמניה", '''מחקרי תפילה ופיוט''', ירושלים: הוצאת מאגנס, תשל"ט (מהדורה שנייה מתוקנת: תש"ם-1980; הדפסה חוזרת: תשנ"ו-1996), עמ' 429 – 444; הדיון על "התפילה בישראל" בעמ' 439 - 440. ראו גם בדברי המחבר עצמו בהקדמה למהדורה העברית הראשונה}} במרכז הדיון של הספר עומד [[נוסח אשכנז]] אך הוא מתייחס גם למנהגי שאר העדות. כמו כן לא כולל הספר דיון במנהגי ה[[שומרונים]] וה[[קראים]].{{הערה|שם=גולדשמידט}}
אל חקר התפילה הגיע אלבוגן במקרה, לאחר שבזמן לימודיו, בשנת [[1898]], ב[[בית המדרש לרבנים בברסלאו]] הוכרזה תחרות לכתיבת חיבור על [[תפילת שמונה עשרה]]. אלבוגן כתב את חיבורו (בגרמנית): "ההיסטוריה של שמונה עשרה הברכות" (Geschichte des Achtzehngebets){{כ}},{{הערה|1=לפרטים נוספים על המאמר וקריאה בו, ראו בפרק: [[התפילה בישראל#מאמרו הראשון של אלבוגן בחקר התפילה|"קישורים חיצוניים", "מאמרו הראשון של אלבוגן בחקר התפילה"]].}}
מיד עם צאתו זכה הספר לביקורות חיוביות ולפופולריות רבה,{{הערה|שם=התפילה|לפרטים ביבליוגרפיים נוספים על הספר '''התפילה בישראל''', ראו במהדורה העברית השנייה של הספר, בפרק: "עם הספר", בעמ' ז' – ט'.}}
לאור חשיבותו הרבה של הספר, הוא זכה לשלוש [[מהדורה|מהדורות]] בשפה הגרמנית, שתי מהדורות בשפה ה[[עברית]] ושתי מהדורות ב[[אנגלית]]. כמו כן, יצא הספר בהדפסות נוספות, בגרמנית ובעברית.{{הערה|1=למידע נוסף על המהדורות ראו להלן, בפרק על [[התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית#מהדורות הספר|מהדורות הספר]].}}
==פרקי הספר==
'''פתח הספר'''{{הערה|1=עמ' ט"ו - י"ט למהדורה העברית השנייה. לפני כן באים במהדורה זו גם הפרקים: "עם הספר", מאת חיים שירמן, עמ' ז' - ט'; "מתוך הקדמת המחבר למהדורה הראשונה", עמ' י' - י"א; וכן "ראשי תיבות וקיצורים", עמ' י"ב - י"ד. בסוף הספר מובאים "הערות", עמ' 383 - 479 ו"מפתחות", עמ' 481 - 496.}}: [[ביבליוגרפיה]] נבחרת על התפילה.{{הערה|1=בנוסף לביבליוגרפיה הכללית, מובאת בהמשך הספר, בתחילת כל נושא, ביבליוגרפיה לנושא הספציפי, המעודכנת לשנת 1972 (שנת ההוצאה לאור של המהדורה העברית השנייה).}}
'''מבוא''' (סעיפים 1 - 5){{הערה|1=עמ' 1 - 8 למהדורה העברית השנייה.}}: במבוא תוחם אלבוגן את הנושאים בם יעסוק ספרו - תפילה '''בציבור''' בקהילות ישראל, ארגון התפילה ובתי התפילה ואישים הקשורים בכך, ומוציא מתחום הספר את העיסוק בשאלות תאולוגיות הקשורות לתפילה, סדר ה[[קורבן (יהדות)|קורבנות]] (שבדרך-כלל נתלוו להם תפילות) ותפילות היחיד (כגון [[ברכת המזון]] וכו'). אחר-כך הוא משרטט בקווים כללים את ההתפתחות ההיסטורית של התפילה, ודן במושגים כלליים, כגון: "[[תפילה (יהדות)|תפילה]]", "[[ברכה]]", "[[סידור]]", ו"[[מחזור תפילה|מחזור]]", וכן מגדיר ומפרט את הנוסחים והמנהגים השונים לתפילה. לבסוף הוא מפרט את המקורות לתולדות התפילה ומסביר את סדר כתיבת הספר.
שורה 72 ⟵ 50:
[[ברוך קרופניק]] (קרוא), תלמידו של אלבוגן, תרגם את הספר לעברית בשנת [[1924]], על-פי המהדורה הגרמנית השנייה, והוא ראה אור בשם: '''תולדות התפלה והעבודה בישראל''', מאת פרופ. ד"ר יצחק משה אלבוגן, חלק ראשון, ירושלים – ברלין: הוצאת דביר, תרפ"ד.{{הערה|שם=הברמן}}
מהדורה זו יצאה בעריכת אלבוגן, והיא כוללת רק את השער הראשון: סדר התפלה (המקביל ל"חלק ראשון: תיאורו של סדר התפילה", במהדורה העברית השנייה), אף שהספר תורגם במלואו,{{הערה|שם=הברמן}}
{{ציטוט|תוכן= ההוצאה העברית נחלקת לשלשה חלקים והשלישי שבהם מכיל "נספחות", והן נוסחות מפורטות של תפלות שאינן נהוגות או שמצויות בשינוי סגנון ותוכן, ובשעת הצורך ניתנות להשוואה שתי נוסחאות ויותר.
שורה 82 ⟵ 60:
====המהדורה העברית השנייה (1972)====
לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] ביקשה בתו של אלבוגן, שושנה, להוציא את הספר כולו בעברית, אך הדבר לא יצא לפועל מיידית.{{הערה|שם=הברמן}} בשנת [[1968]], נתכנסה חבורה של תלמידיו לשעבר של אלבוגן בירושלים, במלאת עשרים וחמש שנים לפטירתו,{{הערה|1=שירמן, בעמ' ז', בפרק "עם הספר", כותב: "במלאת עשרים שנים לפטירתו (ב-1968)", אלא שאלבוגן נפטר בשנת 1943. לפיכך נראה כי יש לתקן את מספר השנים לפטירתו (ולכתוב: "במלאת עשרים וחמש שנים לפטירתו (ב-1968)"). לחלופין, יש לשנות את השנה בה הוחלט על כתיבת המהדורה החדשה, היינו לשנות לשנת [[1963]]. החלופה השנייה סבירה פחות, מאחר שהספר יצא לאור בשנת 1972, וסביר להניח שהעבודה עליו ארכה לכל היותר ארבע שנים ולא תשע שנים. יתירה מזאת, [[יוסף היינימן]], מי שערך את המהדורה העברית השנייה, קיבל את תואר הדוקטור שלו רק בשנת [[1962]], ולא סביר כי זמן קצר בלבד לאחר קבלת התואר יתבקש לעמוד בראש צוות העריכה של הספר.}}
במקום להוציא לאור את הספר בתרגום הקיים (של קרופניק) הוחלט לתרגמו מחדש. המהדורה העברית החדשה יצאה בסופו של דבר רק בשנת [[1972]], ובשם חדש: '''התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית'''.
המהדורה החדשה נכתבה על ידי חבר מומחים, כדלקמן: ד"ר [[יהושע עמיר]], אף הוא מתלמידיו של אלבוגן ב[[בית המדרש הגבוה למדעי היהדות]] ב[[ברלין]], תרגם את הספר, על-פי המהדורה הגרמנית השלישית ([[נפתלי גינתון]] ערך את התרגום); פרופ' [[יוסף היינמן]] ערך אותו והשלים את מרבית חלקיו, כדי להתאימו ולעדכנו בהתאם לחידושים והמחקרים שהתפרסמו לאחר יציאתה לאור של המהדורה האחרונה, וכן דאג לשוות אחידות להערות ולתוספות (הערותיו ועדכוניו של היינימן שולבו בטקסט ובהערות השוליים בתוך סוגריים מרובעים); פרופ' [[חיים שירמן]] עדכן את פרקי הספר שעל [[פיוט|שירת הקודש]] (בעיקר על הפיוטים והסליחות ועל הפייטנים הראשונים מ[[ארץ ישראל]], מ[[יהדות אשכנז|אשכנז]] ומ[[ספרד]], סעיפים 31 - 33, 39 - 42); פרופ' [[יעקב פטוחובסקי]] עדכן את הפרקים על [[התנועה הרפורמית]] וספרי תפילותיה (סעיפים 45 - 47); ד"ר [[אברהם נגב]] הוסיף פרטים נוספים על בתי הכנסת הקדומים (סעיפים 48 - 49); וד"ר [[ישראל אדלר]] הוסיף ועדכן פרטים על תולדות המנגינות והזִמרה בבתי הכנסת (סעיף 54). את שני המפתחות בסוף הספר{{הערה|1=מפתח נושאים ושמות, בעמ' 481 - 491; מפתח הפיוטים ונוסחי התפילה, בעמ' 491 - 496.}} הכין [[אביגדור שנאן]].{{הערה|שם=התפילה}}
שורה 112 ⟵ 90:
;המהדורה העברית
:ההוצאה העברית, כוללת מהדורה אחת חלקית, מהדורה אחת מלאה, שלוש הדפסות צילום ומהדורה דיגיטלית, כדלקמן:
* המהדורה העברית הראשונה: '''תולדות התפלה והעבודה בישראל''', תרגם מגרמנית, על פי המהדורה השנייה: [[ברוך קרופניק]], חלק א', ירושלים: דביר, תרפ"ד.
* המהדורה העברית השנייה: '''התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית''', תרגם מגרמנית על פי המהדורה השלישית: [[יהושע עמיר]], ערך והשלים: [[יוסף היינמן]], בהשתתפות [[ישראל אדלר]], [[אברהם נגב]], [[יעקב פטוחובסקי]] ו[[חיים שירמן]]; תל אביב: הוצאת דביר, תשל"ב-1972 (הדפסות נוספות: תשל"ה-1975; 1988, כריכה רכה; 1995, מהדורה דיגיטלית ב[[כנרת זמורה-ביתן דביר|הוצאת כנרת, זמורה - ביתן, דביר]]).
שורה 118 ⟵ 96:
:ההוצאה האנגלית, כוללת שתי מהדורות חלקיות ומהדורה אחת מלאה, כדלקמן:
<div style="direction: ltr;">
* Max Selinger, '''Der jüdische Gottesdienst in seiner geschichtlichen Entwicklung, Thesis/dissertation''', H.U.C., 1958.
* Jerome Sheldon Gurland, '''Der jüdische Gottesdienst in seiner geschichtlichen Entwicklung, Thesis/dissertation''', Hebrew Union College - Jewish Institute of Religion, 1958 (454 pages). עבודת דוקטורט הכוללת תרגום חלקי לאנגלית של עמ' 206 - 443, של המהדורה הגרמנית השלישית, וכן העדכונים שהוספו במהדורה זו.
* '''Jewish Liturgy: A Comprehensive History''', by Ismar Elbogen, translated by Raymond P. Scheindlin, The Jewish Publication Society, Philadelphia and Jerusalem; The Jewish Theological Seminary of America, New York and Jerusalem, 1993. המהדורה האנגלית המודפסת.
שורה 152 ⟵ 130:
<div style="direction: ltr;">
* Ismar Elbogen, ''[http://www.archive.org/stream/derjdischegott00elbo#page/n7/mode/2up Der jüdische Gottesdienst in seiner geschichtlichen Entwicklung]'', Leipzig: Fock, 1913. מתוך [[ארכיון האינטרנט]].
*Ismar Elbogen, ''[http://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/177449 Der jüdische Gottesdienst in seiner geschichtlichen Entwicklung]'', Leipzig:
</div>
| |||