יהדות רפורמית – הבדלי גרסאות

בנוסף, וכחלק מאותה נטייה לנפות חלקים שנחשבו כלא-רציונליים או אמונות תפלות, נדחתה האמונה ב[[תחיית המתים]] לעתיד לבוא, שגונתה הן כבלתי-הולמת והן כייבוא מאוחר מהדת הזורואסטרית. מאותן סיבות, פרשנויות מרחיבות למושג ה[[שכר ועונש]] ב[[עולם הבא]] נשללו לטובת תפישה מינימליסטית: נשמת הצדיקים תדע שלווה לאחר המוות ובהנגדה, יחוו הרשעים חיבוטים וייסורי מצפון נצחיים. מבין כל האמונות הנוגעות לחיים שלאחר המוות, נותרה ברפורמה רק זו ב[[הישארות הנפש]], אותה ראו אבות הזרם כרעיון נאצל ורציונלי. כיום, הרוב הגדול של ההוגים הרפורמים עדיין אוחז בכך, אם כי לא כולם:{{הערה|Martha Himmelfarb, Resurrection, בתוך: Adele Berlin (עורכת), The Oxford Dictionary of the Jewish Religion, [[Oxford University Press]], 2011. עמ' 624.;{{כ}} Kaplan, Platforms and Prayer Books, עמ' 217}} כך, לדוגמה, בחר האיחוד ליהדות רפורמית באמריקה להשתמש בניסוח העמום "הרוח שבתוכנו היא נצחית" במצעו מ-1999.{{הערה|Kaplan, Contemporary Debates, עמ' 106.}} ב-42 העיקרים של הליברלים הבריטיים לא הוזכר הנושא כלל. מושג אחר שנשלל בטיעון שהוא השפעה זורואסטרית ופרימיטיבי היה האמונה במלאכים, שדים וכיוצא בזה.