יהדות רפורמית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏התגלות: תקלדה, replaced: גי' ← ג'י
מ הוספת קישור לOxford University Press
שורה 41:
הרפורמה אחזה גם בפרשנות חדשה של המשיחיות המסורתית – למעשה, הייתה זו התפישה הרפורמית הראשונה שנוסחה בבירור. הציפייה למשיח שיחדש את עבודת הקרבנות בבית המקדש ויקבץ את ישראל לציון נשללה על כל מרכיביה. היא הוחלפה באמונה בכך שבפעולתו להפצת מונותאיזם אתי וצדק מגשים העם את יעודו ומקרב את בואו של עידן משיחי עולמי, בו ישררו שלווה והרמוניה בין כל בני האדם. איינהורן, ממפתחיה וחסיד קיצוני של גישה זו, ראה בישראל כולו כ"עם המשיחי" במקום המשיח הפרסונלי. הוא אף התקין תפילות ל[[תשעה באב]] שבהן הוקדש מקום לאבלות על החורבן אך כללו בעיקרן הודאה ושמחה על היציאה לגלות בין האומות, ומילוי הייעוד להפיץ ביניהן דעת אלוהים. למרות המכה שספג הביטחון באדם במאה ה-20, ועל אף שה"נאו-רפורמה" דבקה בגישה אופטימית פחות, המשיחיות האוניברסלית נותרה על כנה כיסוד חשוב.{{הערה| Borowitz, Reform Judaism Today, עמ' 88-90.}}
 
בנוסף, וכחלק מאותה נטייה לנפות חלקים שנחשבו כלא-רציונליים או אמונות תפלות, נדחתה האמונה ב[[תחיית המתים]] לעתיד לבוא, שגונתה הן כבלתי-הולמת והן כייבוא מאוחר מהדת הזורואסטרית. מאותן סיבות, פרשנויות מרחיבות למושג ה[[שכר ועונש]] ב[[עולם הבא]] נשללו לטובת תפישה מינימליסטית: נשמת הצדיקים תדע שלווה לאחר המוות ובהנגדה, יחוו הרשעים חיבוטים וייסורי מצפון נצחיים. מבין כל האמונות הנוגעות לחיים שלאחר המוות, נותרה ברפורמה רק זו ב[[הישארות הנפש]], אותה ראו אבות הזרם כרעיון נאצל ורציונלי. כיום, הרוב הגדול של ההוגים הרפורמים עדיין אוחז בכך, אם כי לא כולם:{{הערה|Martha Himmelfarb, Resurrection, בתוך: Adele Berlin (עורכת), The Oxford Dictionary of the Jewish Religion, [[Oxford University Press]], 2011. עמ' 624.;{{כ}} Kaplan, Platforms and Prayer Books, עמ' 217}} כך, לדוגמה, בחר האיחוד ליהדות רפורמית באמריקה להשתמש בניסוח העמום "הרוח שבתוכנו היא נצחית" במצעו מ-1999.{{הערה|Kaplan, Contemporary Debates, עמ' 106.}} ב-42 העיקרים של הליברלים הבריטיים לא הוזכר הנושא כלל. מושג אחר שנשלל בטיעון שהוא השפעה זורואסטרית ופרימיטיבי היה האמונה במלאכים, שדים וכיוצא בזה.
 
==פרקטיקה==