זנות – הבדלי גרסאות

ב[[ישראל]] אין איסור על מתן שירותי מין תמורת תשלום, אבל השידול לזנות אינו חוקי. בהתאם לכך אסורה הפעלתם של בתי בושת ומכוני ליווי המספקים שירותי מין בתשלום, ואסור [[פרסום]] שירותי זנות (עד לאפריל 2011 האיסור היה מוגבל רק לעיתונים וכו' והיה מותר לפרסם במקומות שיעודו לכך כמו מגזינים ואתרי אינטרנט מסוימים. מאז הפך לאיסור גורף). חרף זאת מתפרסמות במגזינים המחולקים ב[[פיצוצייה|פיצוציות]] ובאתרי האינטרנט שלהם וב"כרטיסי ביקור" המפוזרים בערים מודעות הרומזות לשירותי זנות, בעבר הרחוק עיתונים אחדים הורשעו בשל כך וכיום הם אינם נוהגים לפרסם שירותים כאלה. יש איסור על צריכת שירותי זנות מקטין, שבעניינה קובע {{סחפ|חוק העונשין|סעיף 203ג}}: "המקבל שירות של מעשה זנות של קטין, דינו - מאסר חמש שנים", והחלובהתאם ל[[חוק איסור צריכת זנות]] החל מיולי [[2020]] יוטל קנס גם על צריכת שירותי זנות מבוגרמבּוֹגר. [[חוק העונשין]] קובע פעולות הקשורות לזנות כעבירה פלילית, בהן: סרסרות למעשי זנות, הבאת אדם לידי מעשה זנות או לידי עיסוק בזנות, ניצול קטינים לזנות, גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות, החזקה של מקום לשם זנות או השכרתו לשם כך, וכן סחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות, אשר נוסף בשנת 2006. ביוני 2018 נאסר גם פרסום הצעה לעסוק בזנות{{הערה|[http://www.justice.gov.il/SitePages/OpenDocument.aspx?d=btfoGU%2fzRz98U4QZbe1n0qBdbJww4VC2POneczYCA2U%3d חוק העונשין (תיקון מס' 132), התשע"ח-2018], ס"ח 2725 מ-21 ביוני 2018}}.