ירושלים בתקופת בית ראשון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לשנות ה-50 של המאה ה-20 |
מ הוספת קישור לשבט דן |
||
שורה 279:
לראשונה ב-2011 נחשף בחפירות ארכאולוגיות ב[[מבצר האלה]], כלי פולחן - דגם מוקטן ומפורט של [[מבנה בית המקדש|מבנה בית מקדש]] חצוב באבן שתוארך לראשית [[המאה ה-10 לפנה"ס]], תקופת [[ממלכת ישראל המאוחדת]]. דגם המקדש כולל מאפיינים ארכיטקטוניים שזוהו על ידי הארכאולוג [[יוסף גרפינקל]] כתואמים את תיאור [[בית המקדש הראשון|מקדש שלמה]] ב[[ספר מלכים]]{{הערה|{{הארץ|אסף שטול-טראורינג|כלי הפולחן שעשויים לחשוף פרטים על ממלכת דוד|1.1703517|9 במאי 2012}}}}{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|דגם של בית המקדש מימי בית ראשון יוצג לראשונה לציבור|1.3054976|31 באוגוסט 2016}}}}{{הערה|1=[http://www.antiquities.org.il/article_Item_ido.asp?sec_id=17&sub_subj_id=517&id=1518#as חפירות חורבת קאייפה וסופה של ה“כרונולוגיה הנמוכה”], האוניברסיטה העברית וסער גנור, [[רשות העתיקות]]}}.
המקדש שנחשף ב[[תל דן]]{{הערה|1=דוד אילן, '''ארכאולוגיה כפרית - תל דן בתקופת הברזל א',''' בתוך: '''תרבות חומרית, חברה ואידאולוגיה: כיוונים חדשים בארכאולוגיה של ארץ ישראל''', [[אוניברסיטת בר-אילן]], 1999}} מזוהה עם המקדש המתואר במקרא שנבנה על ידי [[ירבעם בן נבט]] ב[[המאה ה-10 לפנה"ס|מאה ה-10 לפנה"ס]]. במקום נמצאו שרידים מועטים שקדמו לימיו של ירבעם, אך לא ניתן היה לזהות את המקדש שהקימו בני [[שבט דן]] עם כיבוש העיר{{הערה|1=לטייל עם התנך, גליה דורון, כנרת בית הוצאה לאור, 2001, עמ' 13}}. תוכניתו הייתה דומה, ככל הנראה, לזו של [[בית המקדש הראשון]] בירושלים, על־מנת שישמש תחליף ראוי ל[[עשרת שבטי ישראל]] שהתפצלו מממלכת יהודה. במקום נמצאו עצמות של חיות כשרות, ומספר חוקרים גורסים כי אלו הן עצמות של קורבנות שהועלו על ה[[מזבח]]. מזבח זה בנוי כפי שצווה ב[[תורה]] - מאבני גוויל בעלות חורים לניקוז דם הקורבן. סמוך למזבח נמצאו מחתות וקערת [[נחושת]] - כלים פולחניים שהיו בשימוש גם בהיכל בית מקדש בירושלים.
שני חומרי הבניין העיקריים של בית המקדש הם אבן ששימשה לבנין הקירות, על מנת להבטיח יציבות המבנה בעיקר לאור גובהו - כ-15 מטר נבנו קירות עבים מאד (בין 2 ל-3 מטר על פי יחזקאל). קירות דומים נחשפו במקדשים ב[[תל מגידו]] וב[[שכם]], האבנים נחצבו וסותתו במחצבות והוסעו אל אתר הבנייה. עצי הבניין היו משלושה סוגים שונים: [[ארז]]ים שציפו את הקירות והריצפה, [[ברוש]]ים שציפו את הריצפה ועץ שמן לדלתות{{הערה|1=[[ישראל ייבין]], 'מקדש שלמה', ירושלים לדורותיה החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים תשכ"ט, עמ' 12-26}}.
| |||