הצלב האדום – הבדלי גרסאות

'''הצלב האדום''', או '''תנועת הצלב האדום והסהר האדום הבינלאומי''' הוא קבוצה של ארגונים העוסקים בסיוע הומניטארי. קבוצת הארגונים של הצלב האדום כוללת את [[הוועד הבינלאומי של הצלב האדום והסהר האדום|הוועד הבינלאומי של הצלב האדום]], שמטרתו הגנה על חייהם ועל כבוד האדם של קורבנות סכסוך מזוין, את ארגוני הצלב האדום ו[[הסהר האדום]] הלאומיים של המדינות השונות, כולל [[מגן דוד אדום]] ה[[ישראל]]י ואת הפדרציה הבינלאומית של ארגוני הצלב האדום והסהר האדום העוסקת בתיאום וארגון שיתופי פעולה בין הארגונים הלאומיים.

[[הוועד הבינלאומי של הצלב האדום והסהר האדום|הוועד הבינלאומי של הצלב האדום]] הוקם על ידי [[ז'אן אנרי דינן]], דינן יצא ב-1859 לצפון איטליה וזועזע מהמראות של [[קרב סולפרינו]] שהתנהל בין הצרפתים והאיטלקים לבין האוסטרים. הוא ראה אלפי פצועים ואנשים גוססים מופקרים ללא עזרה, ופרסם וב-1862 ספר בשם "זכר סולפרינו", בו הציע להקים אגודות של מתנדבים לסיוע לנפגעים, וניסח אמנה בינלאומית להגנה על פצועים, שבויי מלחמה, רופאים ואחיות. ארבעה מבני עירו הצטרפו ליוזמתו והקימו ב-1863 את הוועד הראשות של הצלב האדום. ב-1864 התכנסה בז'נבה ועידה בהשתתפות 12 מדינות שקיבלו את "[[אמנת ז'נבה הראשונה]]", שנתנה חסינות לצוותים רפואיים ולכל אזרח המושיט יד לצוות רפואי, טיפול רפואי וסימון אחיד של צוותי הצלה רפואיים.{{הערה|1=מתוך אנציקלופדיה אביב, כרך 14, 1978, עמ' 3164.}}.

ב-[[1950]] ביקש ארגון "[[מגן דוד אדום]]" להתקבל לתנועת הצלב האדום והסהר האדום העולמית, אולם נדרש ממנו להחליף את סמלו לאחד משלושת הסמלים המוכרים. דרישת ישראל להכיר בסמל מגן דוד אדום כסמל רביעי נדחתה, בין היתר בשל לחץ [[ארצות ערב]]. "מגן דוד אדום" הצטרף לוועד הבינלאומי כמשקיף, אך לא כחבר מלא. יש מדינות נוספות שביקשו להכיר בסמלים באופן שונה מהמקובל. למשל ב-1936 התנגד הוועד הבינל' של הצלב האדום להצעה ה[[אפגניסטן|אפגנית]] לאימוץ [[מסגד]] אדום על רקע לבן כסימון הבחנה. כך גם להצעות שעלו בהמשך מ[[זימבבואה|זמבאבואה]], [[מיאנמר|בורמה]] ואח'.

ב-[[2002]] חתם מגן דוד אדום על הסכם לשיתוף פעולה עם [[הצלב האדום האמריקאי]], וב-[[2004]] עם הצלב האדום ה[[צרפת|צרפתי]]י. בנוסף צפויים הסכמים גם עם הסהר האדום הטורקי ועם הצלב האדום ה[[בולגריה|בולגרי]].

בשנת [[2005]], בלחץ ישראל ו[[ארצות הברית]], ובעקבות היחלשות ההתנגדות של ארצות ערב לצירוף מגן דוד אדום, החליט "הוועד הבינלאומי" לאמץ סמל נוסף, נטול הקשרים דתיים או לאומיים. הסמל שהתקבל הוא [[ריבוע]] אדום חלול העומד על קודקודו, על רקע לבן. הסמל החדש מכונה "[[המעוין האדום|הקריסטל האדום]]" (וכן "המעוין האדום" או "היהלום האדום").{{הערה|1=[https://www.mdais.org/הצלב-האדום/קישור מד"א]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}. לפי הנחיות הארגון שנוסחו במה שמכונה "הפרוטוקול השלישי", מותר לארגון מקומי לשלב סמל מקומי בתוך הקריסטל האדום, ובלבד שהודיע על כך מראש לארגון בז'נבה. לפיכך, סמל מגן דוד אדום יושם בתוך הקריסטל האדום בשימוש רשמי. כמו כן, התירו ההנחיות להשתמש בצלב האדום ובסהר האדום זה בצד זה, כפי שביקשו כמה מחברות [[חבר המדינות]], שבהן אוכלוסייה נוצרית ומוסלמית מעורבת. לצורך סימון צוותי הצלה נייטרליים בעת מלחמה מותר השימוש רק בצלב האדום, בסהר האדום או בקריסטל האדום בלא כל תוספת.{{הערה|1=פרנסואה בניון, [http://www.law.idf.il/SIP_STORAGE/files/1/301.pdf לקראת פתרון כולל לסוגייתהסמל]}}.

זמן קצר לפני צירוף מגן דוד אדום ל"וועד הבינלאומי" נחתם הסכם לשיתוף פעולה בינו לבין ארגון "הסהר האדום הפלסטיני" הפועל ב[[יהודה ושומרון]] וב[[רצועת עזה]], הסכם שהקל על תהליך ההצטרפות. ההסכם מאפשר לסהר האדום הפלסטיני להיעזר בשירותי מגן דוד אדום, שציודו הרפואי טוב יותר, ומסדיר טוב יותר את סוגיית המעבר של [[אמבולנס|אמבולנסים]]ים פלסטיניים בתקופות של מתח ביטחוני. באופן חריג התקבל הסהר האדום הפלסטיני כחבר ב"וועד הבינלאומי", אף על פי שהוא אינו כפוף לשום מדינה מוכרת, אלא רק לרשות הפלסטינית ול[[אש"ף]].