חסידות חב"ד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לפי המלצת הצ'קטי
ביטול גרסה 24660523 של אבגד (שיחה) – הצ'קטי נועד להחליף את החכמה, או את הבינה? :) בימינו זה עוד יותר גרוע מ"
שורה 10:
'''חסידות חב"ד ליובאוויטש''' ([[ראשי תיבות]] של "חכמה, בינה, דעת") היא [[חצר חסידית]], ממשיכתה של שושלת חב"ד שנוסדה על ידי רבי [[שניאור זלמן מלאדי]] בשלהי [[המאה ה-18]]{{הערה|על פי [http://www.teshura.com/teshurapdf/Cohen-Blau%20-%20Tamuz%2013,%205771.pdf 'שלשלת היחס'] שנדפסה בספר [[היום יום]] החסידות נוסדה בשנת [[ה'תקל"ב]] ([[1771]]) }}. בשנת [[ה'תקע"ג]] ([[1812]]) עבר בנו רבי [[דובער שניאורי]] לעיירה [[לובביץ']], שממנה פעלו רוב אדמו"רי חב"ד ועל שמה נקראה החצר. לצדה התקיימו ענפים נוספים, כמו [[חסידות קאפוסט|קאפוסט]] ו[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|ליאדי]], אך הם התמזגו לבסוף לתוך חב"ד-ליובאוויטש שנותרה יחידה בשנת [[ה'תרפ"ג]] ([[1923]]){{הערה|שם=חזרה}}. חב"ד ניכרת בדרכה הרעיונית, המתבטאת בראשי התיבות המרכיבים את שמה, שלפי ה[[קבלה]] הם שלושת הכוחות המרכיבים את תהליך החשיבה וההבנה. היא מדגישה את מרכזיות ה[[אינטלקט|שכלתנות]] בביסוס האמונה הדתית.
 
לחסידות חב"ד הייתה השפעה ב[[יהדות מזרח אירופה]], בעיקר במרכז פעילותה הנמצא בימינוכיום בשטחי [[בלארוס]]. האדמו"ר השביעי והאחרון, רבי [[מנחם מנדל שניאורסון]], פיתח מאוד את פעילות [[שלוחי הרבי מליובאוויטש|שליחיו]] להפצת ערכי היהדות בציבור היהודי הרחב. במקביל הדגיש את חשיבות האמונה ב[[גאולה#הגאולה ביהדות|גאולה]] הקרבה, תוך שרבים מחסידיו משוכנעים שהוא ה[[משיח]] וחלקם אף מסרבים לקבל את עובדת מותו. השאלה אם ועד כמה יש לעסוק בכך [[פולמוס המשיחיות בחב"ד|מוסיפה לפלג את חב"ד]], שמתנהלת ללא אדמו"ר מאז פטירתו ב-[[1994]]. מספר חבריה קשה לחישוב בשל הקושי להפריד בין חסידים ממש לבין מקורבים. על פי ספרי טלפונים ורשימות של החסידות היו בשנת 2016 כ-16,800 [[משק בית|בתי-אב]] השייכים לה{{הערה|Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018, עמ' 192–196.}}.
 
== מהות שיטת חב"ד ==
שורה 122:
נפטר ב[[ג' בתמוז]] [[ה'תשנ"ד]] ([[1994]]). פטירתו גרמה זעזוע בקרב חסידיו, משום שרבים מהם סירבו להאמין כי מאורע כזה יכול להתרחש.
 
== החסידות בימינוכיום ==
===היחס אל רבי מנחם מנדל לאחר פטירתו===
[[קובץ:אהל הרבי מליובאוויטש.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל חב"ד לובביץ']] ובו קברי רבי מנחם מנדל וחמיו הריי"צ]]
שורה 139:
 
====פנייה אל הרבי====
גם בימינוכיום שומרים חסידי חב"ד על קשר עם הרבי מלובביץ' באמצעות כתיבת "פדיון נפש" ו"השתטחות" על קברו (או בשליחת מכתב לשם). הם עושים זאת בשאלות מרכזיות בחיים, כגון נישואין, בעיות רפואיות, עבודה ומקום מגורים. הכניסה אל [[אוהל חב"ד לובביץ'|אוהל קברו]] נתפסת כעין מעמד כניסה ל"יחידות" בחייו{{הערה|מקור התפיסה נמצא בקונטרס ההשתטחות המיוחס לאדמו"ר האמצעי רבי [[דובער שניאורי]]}}. מנהג זה מבוסס גם על כך שהרבי מלובביץ' נהג לעלות בעצמו בקביעות לקברו של חותנו ועמד שם שעות כשהוא מקריא את פתקיהם של החסידים, ולאחר מכן היה קורעם ומשליכם מעל גבי המצבה.
 
דרך נוספת של פנייה אליו, המזוהה יותר עם המשיחיסטים, שאינם מכירים בפטירתו וחלקם אינם עולים לאוהל שעל הקבר, היא כתיבת מכתב, והכנסתו לתוך אחד מכרכי סדרת [[אגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון)#שאלה באמצעות אגרות הקודש|אגרות קודש]], שבה מכונסים מכתבים שכתב. הם מכניסים את המכתב לעמוד אקראי בתוך אחד מכרכי הספר, ומאמינים שהתשובה טמונה בכתוב באותו עמוד.