חסידות חב"ד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לפי המלצת הצ'קטי |
|||
שורה 10:
'''חסידות חב"ד ליובאוויטש''' ([[ראשי תיבות]] של "חכמה, בינה, דעת") היא [[חצר חסידית]], ממשיכתה של שושלת חב"ד שנוסדה על ידי רבי [[שניאור זלמן מלאדי]] בשלהי [[המאה ה-18]]{{הערה|על פי [http://www.teshura.com/teshurapdf/Cohen-Blau%20-%20Tamuz%2013,%205771.pdf 'שלשלת היחס'] שנדפסה בספר [[היום יום]] החסידות נוסדה בשנת [[ה'תקל"ב]] ([[1771]]) }}. בשנת [[ה'תקע"ג]] ([[1812]]) עבר בנו רבי [[דובער שניאורי]] לעיירה [[לובביץ']], שממנה פעלו רוב אדמו"רי חב"ד ועל שמה נקראה החצר. לצדה התקיימו ענפים נוספים, כמו [[חסידות קאפוסט|קאפוסט]] ו[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|ליאדי]], אך הם התמזגו לבסוף לתוך חב"ד-ליובאוויטש שנותרה יחידה בשנת [[ה'תרפ"ג]] ([[1923]]){{הערה|שם=חזרה}}. חב"ד ניכרת בדרכה הרעיונית, המתבטאת בראשי התיבות המרכיבים את שמה, שלפי ה[[קבלה]] הם שלושת הכוחות המרכיבים את תהליך החשיבה וההבנה. היא מדגישה את מרכזיות ה[[אינטלקט|שכלתנות]] בביסוס האמונה הדתית.
לחסידות חב"ד הייתה השפעה ב[[יהדות מזרח אירופה]], בעיקר במרכז פעילותה הנמצא
== מהות שיטת חב"ד ==
שורה 122:
נפטר ב[[ג' בתמוז]] [[ה'תשנ"ד]] ([[1994]]). פטירתו גרמה זעזוע בקרב חסידיו, משום שרבים מהם סירבו להאמין כי מאורע כזה יכול להתרחש.
== החסידות
===היחס אל רבי מנחם מנדל לאחר פטירתו===
[[קובץ:אהל הרבי מליובאוויטש.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[אוהל חב"ד לובביץ']] ובו קברי רבי מנחם מנדל וחמיו הריי"צ]]
שורה 139:
====פנייה אל הרבי====
גם
דרך נוספת של פנייה אליו, המזוהה יותר עם המשיחיסטים, שאינם מכירים בפטירתו וחלקם אינם עולים לאוהל שעל הקבר, היא כתיבת מכתב, והכנסתו לתוך אחד מכרכי סדרת [[אגרות קודש (מנחם מנדל שניאורסון)#שאלה באמצעות אגרות הקודש|אגרות קודש]], שבה מכונסים מכתבים שכתב. הם מכניסים את המכתב לעמוד אקראי בתוך אחד מכרכי הספר, ומאמינים שהתשובה טמונה בכתוב באותו עמוד.
|