|
'''דיווידנדדיבידנד''', ב[[כלכלה]] וב[[דיני תאגידים|דיני התאגידים]], הוא תשלום שמעבירה [[חברה (תאגיד)|חברה]], מתוך [[עודפים (חשבונאות)|עודפיה]] או [[רווח (כלכלה)|רווחיה]], לידי בעלי [[מניה|מניותיה]]. מקור המילה דיבידנד הוא מ[[לטינית]] (dividendum) ופירושה "מה שיש לחלק".
מטרתה העיקרית של חברה היא ליצור רווחים עבור בעליה. כאשר חברה מרוויחה, היא יכולה לשלם חלק מהרווח לבעלי המניות כדיבידנד, ולשמור את היתרה בחברה לשימושה. תשלום דיבידנד מקטין את סכום ה[[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] הזמין לחברה (לרבות לצורך פרעון התחייבויותיה לנושים), ומעביר לבעלי החברה את פירות השקעתם.
דיווידנדדיבידנד מחולק בדרך כלל מרווחים שנצברו בחברה כעודפים ראויים לחלוקה, אך לעיתים ניתן לחלק דיבידנד גם מקרנות הון (פרמיה על מניות וכו').
הדיווידנדהדיבידנד משולם בדרך כלל במזומן, אולם ניתן גם לחלק "דיבידנד בעין" שמשמעותו חלוקה של נכס כגון מניות [[חברה בת]].
== תנאים לחלוקת דיווידנד דיבידנד==
לפי [[חוק החברות]] הישראלי, חברה הרוצה לחלק דיבידנד חייבת לעמוד בשני תנאים מצטברים:{{הערה|1=סע' 302 ל[http://www.nevo.co.il/law_html/law01/139_002.htm חוק החברות, התשנ"ט-1999, ס"ח 189] (להלן: חוק החברות).}}
#לחברה [[עודפים (חשבונאות)|עודפים]] ראויים לחלוקה ואם סך העודפים שלילי, ניתן לחלק מרווחים שנצברו בשנתיים האחרונות (מבחן הרווחים).
#לחברה יכולת לעמוד בכל התחייבויותיה גם לאחר חלוקת הדיבידנד (מבחן יכולת הפרעון).
עם זאת, [[בית משפט|בית המשפט]] מוסמך להתיר לחברה, שאינה עומדת במבחן הרווח אך עומדת במבחן יכולת הפרעון, לחלק דיווידנד דיבידנד.{{הערה|1=סע' 303 לחוק החברות.}}
מטרתם המעשית של מבחנים והגבלות אלו היא להגן על נושי החברה, מפני מצב בו החברה, שלקחה הלוואות, מבריחה את נכסיה (שנועדו לפרעון ההלוואות) החוצה לבעלי המניות שלה, בעוד היא-עצמה נותרת חדלת פרעון.
== סוגי דיווידנדים דיבידנדים==
דיווידנדדיבידנד משולם בדרך כלל במזומנים. עם זאת, ניתן לשלמו בכל נכס, כגון מניות של חברה אחרת, המוחזקות על ידי החברה המחלקת. המונח המקצועי לסוג דיבידנד זה הוא '''הנפה''' או '''דיבידנד בעין''' (''dividend in kind'' או ''dividend in specie''). לעיתים נדירות, בעיקר בחברות פרטיות, דיבידנד בעין ישולם בצורה של נכסים גשמיים כמו ציוד או מבנים.
מבחינים בין דיבידנד רגיל אותו מעבירה החברה אחת לתקופה ידועה מראש, בדרך כלל פעם אחת, פעמיים או ארבע פעמים ב[[שנה]], לדיווידנדלדיבידנד מיוחד שהוא חד פעמי. דיווידנדדיבידנד רגיל בדרך כלל יהיה חלק מרווחיה התקופתיים של החברה ומאפיין על פי רוב חברות מבוססות שרווחיותן הוכיחה את עצמה לאורך זמן וצפויה להתמיד. דיבידנד מיוחד, לעומת זאת, הוא תוצאה של החלטה חד פעמית להעביר רווחים צבורים לבעלי המניות, כאשר החברה מחליטה כי אין לה צורך בהם יותר להשקעות, רכישת חברות אחרות או [[הון חוזר]]. בשנת [[2004]] חילקה [[מיקרוסופט]] דיבידנד מיוחד בגובה שיא של 32 [[מיליארד]] [[דולר]]. לעיתים גם משמש דיבידנד מיוחד כלי בידיהם של הבעלים שרכשו חברה עתירת מזומנים ב[[רכישה ממונפת|צורה ממונפת]] למטרת החזרת ההלוואות שקיבלו.
הליך דומה, שאינו דיווידנדדיבידנד, הוא חלוקת [[מניית הטבה|מניות הטבה]]. החברה מקצה ממניותיה-שלה ללא תמורה לבעלי המניות הקיימים, כך שכל [[בעל מניות]] מקבל מניות נוספות של החברה בהתאם לשיעור אחזקותיו (במקרה בו חלוקת "מניות ההטבה" אינה שוויונית בין כל בעלי המניות, היא מהווה [[הון מניות#הון מונפק|הקצאה]] של ממש, שכן אז יש לה משמעות כלכלית – העברת עושר מבעלי המניות שלא קיבלו מניות הטבה לאלו שכן). חלוקת מניות הטבה היא דרך מקובלת לבצע [[הון מניות#פיצול ואיחוד מניות|פיצול מניות]] בפועל. כמו הפיצול, היא אינה מייצגת שינוי אמיתי בערך החברה או בהון העצמי שלה. לכן, מניות הטבה אינן בגדר דיבידנד, שכן דיבידנד מצריך העברת נכסים מהחברה לבעלי מניותיה.{{הערה|1=סע' 1 לחוק החברות.}} ההבדל היחיד, מבחינה כלכלית, בין חלוקת מניות הטבה לבין פיצול מניות "רגיל", מתקיים רק בחברות שלהון המניות שלהן יש ערך נקוב. בחברות אלו, חלוקת מניות ההטבה מגדילה את רכיב "הון המניות" במאזן ומקטינה באותו סכום את שאר רכיבי ההון העצמי.{{הערה|1=סע' 304(א) לחוק החברות.}}
== מדיניות חלוקת הדיווידנד הדיבידנד==
קביעת סכום הדיווידנדהדיבידנד נשענת בעיקר על מידת הרווח של החברה וההערכות העסקיות לאותה שנה. בחברות הנוקטות מדיניות דיבידנד קבועה, מדיניות זו מכתיבה שסך הדיבידנד יהיה סכום שנתי קבוע או אחוז קבוע מתוך רווחי החברה בכל שנה. בחברות שבהן משולם סכום קבוע, פעמים רבות משולם הסכום גם אם בשנה מסוימת הרווחים השנתיים אינם מכסים את ההוצאה. דרך פעולה זו שולחת מסר כי החברה אופטימית בקשר לעסקים העתידיים ובכך מסייעת לחיזוק מעמד החברה בקרב המשקיעים.
==אופן קבלת החלטה לחלוקת דיבידנד==
סכום הדיווידנדהדיבידנד נקבע בדרך שמתווה תקנון החברה: בהחלטה של [[דירקטוריון]] החברה, באספת בעלי [[מניה|המניות]] על פי המלצת הדירקטוריון, או בהליך אחר העונה לדרישות החוק.{{הערה|1=סע' 307 לחוק החברות.}} החלטה לחלוקת דיבידנד קובעת את סכום הדיבידנד שישולם עבור כל מניה של החברה לבעלי אותה מניה. בחברה שבה יותר מסוג אחד של מניות, עשוי להיקבע סכום דיבידנד שונה לכל סוג מניות, בהתחשב בזכויות של כל אחד מהסוגים. לאחר שהוכרז הסכום שיחולק, הדיבידנד הופך להיות חוב של החברה לבעלי מניותיה. החלטה לגבי חלוקת דיבידנד קובעת לרוב את מועד תשלום הדיבידנד. אם במהלך הזמן שבין ההצהרה על הדיבידנד לחלוקתו נדרשת החברה לפרסם דוחות כספיים, יופיע דיווידנדהדבידנד שהוכרז וטרם חולק בהתחייבויות החברה.
== אקס דיווידנד דיבידנד==
חלוקת דיווידנדדיבידנד כרוכה בקביעת מועד (יום האקס) אשר בתחילתו נבדקת זהות בעלי מניות החברה הזכאים לדיבידנד. לרוב, חלוקת הדיבידנד עצמה מתבצעת רק מספר ימים או שבועות לאחר מכן. כאשר מכריזים דיבידנד על מניות [[חברה ציבורית]], הדיבידנד יחולק לאדם שהחזיק בהן בתחילת יום האקס, ולא לאדם שהחזיק בהן ביום חלוקת הדיבידנד. מיום האקס ואילך, אומרים כי המניה נסחרת "אקס-דיבידנד", כלומר ללא הדיבידנד. כאשר מניה הופכת לאקס-דיבידנד, הדיבידנד נסלק על ידי הבורסה ושער הבסיס של המניה יורד בדיוק כערך הדיבידנד. מחיר המניה החדש ביחד עם סכום הדיבידנד משקפים את מחיר שער הנעילה יום לפני יום האקס.
==השקעה מחדש של הדיבידנד==
| 