ויקיפדיה

צו הרחקה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ ←‏צו למניעת הטרדה: תיקון קישור
אין תקציר עריכה
שורה 5:
== סוגי הצווים ומקורם החוקי==
=== צו הגנה למניעת אלימות במשפחה ===
צו שבסיסו החוקי ב[[חוק]]בחוק למניעת אלימות במשפחה. בסעיףב{{סחפ|חוק 3למניעת שלאלימות החוקבמשפחה|סעיף 3}} נקבע:
: "לבקשת בן משפחה, [[היועץ המשפטי לממשלה]] או נציגו, [[תובע משטרתי]] או [[עובד סוציאלי]] שהתמנה על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 או על פי חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966, רשאי בית המשפט לתת צו הגנה מפני אדם אם ראה כי נתקיים אחד מאלה:▼
 
:: (1) בסמוך לפני הגשת הבקשה נהג באלימות בבן משפחתו, ביצע בו [[עבירת מין]] או כלא אותו שלא כדין;▼
▲:"לבקשת בן משפחה, [[היועץ המשפטי לממשלה]] או נציגו, [[תובע משטרתי]] או [[עובד סוציאלי]] שהתמנה על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 או על פי חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966, רשאי בית המשפט לתת צו הגנה מפני אדם אם ראה כי נתקיים אחד מאלה:
:: (2) התנהגותו נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין;▼
 
:: (3) התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת, או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו;"{{הערה|[http://www.nevo.co.il/law_html/law01/072_006.htm#Seif4 סעיף 3], החוק למניעת אלימות במשפחה באתר [http://www.nevo.co.il/ נבו].}}▼
▲::(1) בסמוך לפני הגשת הבקשה נהג באלימות בבן משפחתו, ביצע בו [[עבירת מין]] או כלא אותו שלא כדין;
 
▲::(2) התנהגותו נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין;
 
▲::(3) התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת, או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו;"{{הערה|[http://www.nevo.co.il/law_html/law01/072_006.htm#Seif4 סעיף 3], החוק למניעת אלימות במשפחה באתר [http://www.nevo.co.il/ נבו].}}
 
הצו הוא אמצעי חירום שנועד להעניק הגנה מיידית למי שסובל/ת מאלימות במסגרת המשפחה. את הבקשה לצו מגישים ל[[בית המשפט לענייני משפחה]] או ל[[בית משפט השלום]]. ניתן לקבל אותו במעמד צד אחד אך יש לקיים דיון נוסף לגביו בתוך שבעה ימים מרגע הוצאתו. הצו ניתן לתקופה מרבית של שלושה חודשים אך ניתן להאריך אותו במקרים מסוימים. עם זאת לא ניתן להאריך אותו ליותר משנה.{{הערה|[http://index.justice.gov.il/Units/SiuaMishpaty/subjects1/NosimBetipulenu/Pages/alimut.aspx אלימות במשפחה] באתר האגף לסיוע משפטי ב[[משרד המשפטים]].}}
 
=== צו למניעת הטרדה ===
צו שבסיסו החוקי הוא [[חוק מניעת הטרדה מאיימת]]. בסעיףב{{סחפ|חוק 4מניעת שלהטרדה חוקמאיימת|סעיף זה4}} נקבע:
: "(א) נוכח בית המשפט כי אדם נקט הטרדה מאיימת, רשאי הוא להורות לאותו אדם בצו להימנע מעשות מעשה מן המעשים המפורטים בסעיף 5(א)(1) עד (4), ואם נוכח כי ההטרדה המאיימת נעשתה בנסיבות שבהן יש חשש לפגיעה ממשית בשלוות חייו של אדם אחר או להמשך פגיעה כאמור, רשאי הוא להורות לאותו אדם בצו גם להימנע מעשות מעשה מן המעשים המפורטים בסעיף 5(א)(5) ו-(6).▼
: (ב) נוכח בית המשפט כי אדם התנהג או פגע באחר כאמור בפסקאות (1) או (2), רשאי הוא להורות לאותו אדם בצו להימנע מעשות מעשה מן המעשים המפורטים בסעיף 5(א)(1) עד (6):▼
:: (1) התנהגותו של האדם, לרבות התנהגות כאמור בסעיף קטן (א), נותנת בסיס סביר להניח, כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לאדם אחר או כי הוא עלול לבצע בו עבירת מין;▼
:: (2) סמוך לפני הגשת הבקשה פגע בגופו של אדם אחר, ביצע עבירת מין באדם אחר או כלא אדם אחר שלא כדין."{{הערה|[http://www.nevo.co.il/law_html/law01/072_006.htm#Seif4 סעיף 4] בחוק למניעת הטרדה מאיימת, מתוך אתר נבו}}▼
 
{{סחפ|חוק מניעת הטרדה מאיימת|סעיף 5|בסעיף 5 של החוק}} נקבע שהצו שאותו מוציא [[בית המשפט]] יכול לכלול גם איסור "להימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו, מרכבו, ממקום עבודתו או ממקום לימודיו של הנפגע או ממקום אחר שהנפגע נוהג להימצא בו בקביעות."{{הערה|[http://www.nevo.co.il/Law_html/law01/244m1_001.htm#Seif5 סעיף 5] בחוק למניעת הטרדה מאיימת, מתוך אתר נבו.}}▼
▲:(א) נוכח בית המשפט כי אדם נקט הטרדה מאיימת, רשאי הוא להורות לאותו אדם בצו להימנע מעשות מעשה מן המעשים המפורטים בסעיף 5(א)(1) עד (4), ואם נוכח כי ההטרדה המאיימת נעשתה בנסיבות שבהן יש חשש לפגיעה ממשית בשלוות חייו של אדם אחר או להמשך פגיעה כאמור, רשאי הוא להורות לאותו אדם בצו גם להימנע מעשות מעשה מן המעשים המפורטים בסעיף 5(א)(5) ו-(6).
 
▲:(ב) נוכח בית המשפט כי אדם התנהג או פגע באחר כאמור בפסקאות (1) או (2), רשאי הוא להורות לאותו אדם בצו להימנע מעשות מעשה מן המעשים המפורטים בסעיף 5(א)(1) עד (6):
 
▲::(1) התנהגותו של האדם, לרבות התנהגות כאמור בסעיף קטן (א), נותנת בסיס סביר להניח, כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לאדם אחר או כי הוא עלול לבצע בו עבירת מין;
 
▲::(2) סמוך לפני הגשת הבקשה פגע בגופו של אדם אחר, ביצע עבירת מין באדם אחר או כלא אדם אחר שלא כדין."{{הערה|[http://www.nevo.co.il/law_html/law01/072_006.htm#Seif4 סעיף 4] בחוק למניעת הטרדה מאיימת, מתוך אתר נבו}}
 
▲בסעיף 5 של החוק נקבע שהצו שאותו מוציא [[בית המשפט]] יכול לכלול גם איסור "להימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו, מרכבו, ממקום עבודתו או ממקום לימודיו של הנפגע או ממקום אחר שהנפגע נוהג להימצא בו בקביעות."{{הערה|[http://www.nevo.co.il/Law_html/law01/244m1_001.htm#Seif5 סעיף 5] בחוק למניעת הטרדה מאיימת, מתוך אתר נבו.}}
 
צו זה מהווה [[סעד (משפטים)|סעד]] לכל מי שסובל מ[[אלימות]] או הטרדה ונעשה בו שימוש במקרים רבים ולא רק במקרים של אלימות בתוך המשפחה. הבקשה להוצאת הצו נעשית במעמד צד אחד אך דיון נוסף במעמד כל הצדדים צריך להיערך תוך שבעה ימים מרגע הוצאת הצו. את הבקשה ניתן להגיש ב[[בית משפט השלום]]. אם מדובר במקרה של אלימות בתוך המשפחה ניתן להגיש את הבקשה ב[[בית משפט לענייני משפחה]]. אם הפוגע או הנפגע הוא קטין ניתן גם לפנות ל[[בית משפט לנוער]].
שורה 36 ⟵ 28:
 
מדובר בצו שהוא אמצעי קיצוני יותר מהקודמים: בעוד הם מוגבלים בזמן, צו זה יכול להינתן גם ללא הגבלת זמן (אם כי בתי המשפט מעדיפים להגביל גם אותו בזמן). צו זה אינו יכול להינתן במעמד צד אחד והוא מהווה סעד קבוע לעומת הצווים האחרים שמהווים סעד זמני. כדי שיוצא צו שכזה צריכים להתקיים התנאים הבאים:
: 1. יש להוכיח סכנה מוחשית מיידית המרחפת על ראש האישה;▼
 
: 2. מעשי האלימות שהוכחו הם בעלי חומרה מיוחדת;▼
▲:1. יש להוכיח סכנה מוחשית מיידית המרחפת על ראש האישה;
: 3. יש להוכיח מי אחראי למריבות ומתי החלו;▼
 
: 4. אלימות רוחנית אף היא יכולה לשמש בסיס למתן צו הרחקה במקרים חריגים".{{הערה|1=השופטת [[אילה פרוקצ'יה|א' פרוקצ'יה]] כפי שהיא מצוטטת ב [http://www.martindale.co.il/Verdict.aspx?VerdictID=187&Text=%D7%A6%D7%95+%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%A7%D7%94+%D7%A0%D7%92%D7%93+%D7%91%D7%A2%D7%9C+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9D פסק הדין] של השופט י' שפירא.}}▼
▲:2. מעשי האלימות שהוכחו הם בעלי חומרה מיוחדת;
 
▲:3. יש להוכיח מי אחראי למריבות ומתי החלו;
 
▲:4. אלימות רוחנית אף היא יכולה לשמש בסיס למתן צו הרחקה במקרים חריגים".{{הערה|1=השופטת [[אילה פרוקצ'יה|א' פרוקצ'יה]] כפי שהיא מצוטטת ב [http://www.martindale.co.il/Verdict.aspx?VerdictID=187&Text=%D7%A6%D7%95+%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%A7%D7%94+%D7%A0%D7%92%D7%93+%D7%91%D7%A2%D7%9C+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9D פסק הדין] של השופט י' שפירא.}}
 
=== צו הרחקה ממדינת ישראל ===
צו שמשתייך לתחום אחר מהצווים שתוארו עד כאן. צו זה מוגדר ב[[{{סחפ|חוק הכניסה לישראל]], [[תשי"ב]]-[[1952]] בסעיף|סעיף 13}}:
: (א) מי שאינו אזרח ישראלי או עולה לפי חוק השבות, תש"י-1950, ונמצא בישראל, בלי רישיון ישיבה (בחוק זה – שוהה שלא כדין), יורחק מישראל בהקדם האפשרי אלא אם כן יצא מרצונו קודם לכן.
: (ב) הרחקתו מישראל של שוהה שלא כדין תהיה על פי צו הרחקה שניתן עליו בידי שר הפנים [...]"{{הערה|[http://www.nevo.co.il/law_html/law01/189_003.htm#Seif2 סעיף 13] של חוק הכניסה לישראל, באתר נבו.}}
 
הגוף הממונה על הוצאת צווי הרחקה מסוג זה הוא מטה זרוע ההרחקה ב[[רשות האוכלוסין וההגירה]] שב[[משרד הפנים]]. מי שקיבל צו הרחקה יושם ב[[משמורת חוקית|משמורת]] עד שיורחק מהארץ אלא אם כן ניתן לאשר את שחרורו בתנאים מגבילים. לשם כך יוצא צו משמורת הנמצא תחת פיקוח משפטי של בתי הדין לפיקוח משמורת ב[[משרד המשפטים]].{{הערה|[http://index.justice.gov.il/Units/mishmoret/Pages/Mishmoret.aspx בתי הדין למשמורת] באתר משרד המשפטים.}} לפי החוק, מרגע שהמורחק מקבל את הצו לידיו יש להמתין שלושה ימים לפני שהצו יוצא לפועל, אלא אם כן מי שקיבל את הצו מסכים לעזוב את המדינה עוד קודם לכן. במקרים שבהם מתעורר בכך צורך, ניתן לעכב את ביצוע הצו לתקופה של עד 14 ימים ואף להאריך את התקופה בגלל סיבות הומניטאריות.
 
=== צו הרחקה מנהלי ===
שם מקובל לצו הגבלה הניתן לפי [[תקנות ההגנה]] בידי מפקד צבאי ב[[השטחים|שטחים]] שבשליטת צה"ל. לפי תקנות ההגנה החלות בשטחים אלה רשאי מפקד צבאי מוסמך להוציא צווים מניעתיים - המכונים צווי צמצום - כאשר הוא סבור "כי נחוץ או מועיל ליתן את הצו לשם הבטחת שלומו של הציבור, הגנתה של ישראל, קיומו של הסדר הציבורי או דיכויים של התקוממות, מרד או מהומה." ({{הערהסחפ|מתוךתקנות [http://www.nevo.co.il/law_html/law01/999_194.htm#med15ההגנה (שעת חרום)|סעיף 108] של [[תקנות ההגנה]].}}). הצו מאפשר למפקד המוסמך להורות למעשה על הרחקתו של אדם ממקום מסוים, גם אם מדובר במקום מגוריו, לתקופה בלתי מוגבלת. ניתן לערער על הצו בפני [[בית משפט צבאי]] ואף בפני [[בג"ץ]] אך זאת בכפוף למגבלות שונות. אחת מהן היא חוסר האפשרות להיחשף למידע המוגדר סודי, גם אם יש לו נגיעה להגנה על זכויותיו של האדם שכנגדו הוצא הצו. כתוצאה מכך אין למי שהוצא כנגדו הצו את האפשרות להתנגד לו בהליך הוגן.{{הערה|[http://www.acri.org.il/he/19008 צווי הרחקה מנהליים פוגעים בזכויות אדם ובהליך הוגן], באתר [[האגודה לזכויות האזרח בישראל]].}}{{הערה|[http://www.btselem.org/hebrew/administrative-detention/3811 צווי הרחקה למתנחלים – אמצעי פסול להתמודדות עם מפרי חוק], באתר [[בצלם]].}}
 
==שימוש לרעה בצווי הרחקה במסגרת תהליכים משפטיים==
שורה 60 ⟵ 48:
המקרים הנפוצים שבהם נעשה שימוש לרעה בצווי הרחקה לסוגיהם השונים מתרחשים במהלך סכסוכים משפטיים כאשר אחד מהצדדים מבקש הוצאת צו הרחקה כנגד הצד השני כדי לפגוע בו במסגרת ההליכים. הדבר מוכר בעיקר במשפטי [[גירושין]] שבהם אישה מבקשת הוצאת צו כנגד בן זוגה כדי להציג אותו כאלים או כמסוכן. היקף התופעה איננו ידוע ונתון לפרשנות שונה על ידי מקורות שונים. בעוד שישנם אלה הטוענים שהיקף הבעיה הוא גדול והיא נפוצה{{הערה|[http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/343/981.html למה לנשים קל יותר להגיש תלונות שווא נגד גברים?], אתר nrg.}} ישנם גם רבים הטוענים שאף על פי שישנם מקרים של תלונות שווא הם מעטים ואינם שכיחים ובתי המשפט מוסמכים לטפל בהם ולתת להם מענה. המצב הקיים הוא שנשים רבות חשופות לאלימות ותלונותיהן אינן תמיד מטופלות על ידי הגורמים המוסמכים.{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03310.pdf אלימות כלפי נשים – ריכוז נתונים לשנת 2013], דו"ח שהוגש ל[[הוועדה לקידום מעמד האישה|וועדה לקידום מעמד האישה]] בכנסת.}}
החוק למניעת הטרדה מאיימת נדרש לבעיה זו וקובע ({{סחפ|חוק למניעת הטרדה מאיימת|סעיף 9|בסעיף 9 לחוק}}) ש:
: "דחה בית משפט בקשה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת וקבע כי היא קנטרנית, רשאי הוא להטיל על מי שביקש את הצו את אלה או חלק מהם:▼
:: (1) הוצאות לטובת המדינה ולטובת צד שנפגע, בשיעור שימצא לנכון;▼
▲:"דחה בית משפט בקשה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת וקבע כי היא קנטרנית, רשאי הוא להטיל על מי שביקש את הצו את אלה או חלק מהם:
:: (2) פיצוי נאות למי שנפגע מהגשת הבקשה."
▲::(1) הוצאות לטובת המדינה ולטובת צד שנפגע, בשיעור שימצא לנכון;
::(2) פיצוי נאות למי שנפגע מהגשת הבקשה."{{הערה|[http://www.nevo.co.il/Law_html/law01/244m1_001.htm#Seif9 סעיף 9] בחוק למניעת הטרדה מאיימת, באתר נבו.}}
 
סעיף זהה מופיע גם בחוק למניעת אלימות במשפחה (סעיף 11).{{הערהסחפ|[http://www.nevo.co.il/law_html/law01/072_006.htm#Seif16 סעיף 11] בחוקחוק למניעת אלימות במשפחה,|סעיף באתר11|סעיף נבו.11}}).
 
בהתאם לכך היו מספר מקרים שבהם שופטים אכן פסקו [[פיצויים]] במקרה של תלונות שווא שהובילו להוצאת צו הרחקה.{{הערה|[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4493808,00.html תלונת שווא על הבעל תעלה לאישה 40 אלף ש'], באתר [[ynet]].}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/צו_הרחקה"