ויקיפדיה

הריסת בתי מחבלים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
←‏פתיח: לא חייבים
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג)
שורה 11:
ב[[מערכת הביטחון הישראלית]] רווחת הגישה שהריסת בתי מחבלים היא אפקטיבית ביצירת [[הרתעה (אסטרטגיה)|הרתעה]] ומניעת פיגועים, כאשר ההרתעה היא לא רק כלפי המחבל עצמו אלא גם כלפי בני משפחתו ובני ביתו. ואכן, במספר רב של מקרים הודיעו בני משפחות מחבלים ל[[כוחות הביטחון]] על כוונת קרובם לבצע פיגוע במטרה למנוע את הריסת ביתם ולעיתים אף הסגירו אותו בעצמם.
 
על פי חוות דעת [[שירות הביטחון הכללי]], הריסת בתי מחבלים [[הרתעה (אסטרטגיה)|מרתיעה]] מחבלים פוטנציאליים מביצוע פיגועים, ומעודדת בני משפחה להסגיר מפגעים מבעוד מועד.<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.news1.co.il/Archive/001-D-380961-00.html|הכותב=אלעזר לוין|כותרת=השב"כ: הריסת בתי מחבלים - מרתיעה|אתר=news1|תאריך=28/07/2016}}</ref><ref>}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/news/88989/|הכותב=שירית אביטן כהן|כותרת=השב"כ: הריסת בתי מחבלים חשובה להרתעה|אתר=מקור ראשון|תאריך=04/11/2018}}</ref>}}
 
במהלך השנים פרסם ה[[שב"כ]] מידע על בני משפחה שהסגירו את קרוביהם לכוחות הביטחון במטרה למנוע את הריסת ביתם. כך למשל דודו של עלי אבו חאמד מהכפר [[אלעיזריה]], שתקף בגרזן את צביקה כהן בקניון [[מעלה אדומים]] בשנת [[2016]] ופצע אותו באורח [[אנוש]], הסגיר אותו לשב"כ כדי למנוע את הריסת הבית. ב-[[15 בנובמבר]] [[2015]], בעקבות הריסת בתי המחבלים, הסגירה משפחתו של המחבל שביצע את [[פיגוע ירי|פיגוע הירי]] ב[[עתניאל]] ב-[[13 בנובמבר]] 2015 את הרוצח לידי השב"כ מחשש שצה"ל יהרוס את ביתם.{{הערה|{{ynet|אליאור לוי ויואב זיתון|זהו המחבל שביצע את הפיגוע שבו נרצחו אב ובנו בעתניאל|4725918|15 בנובמבר 2015}}.}} בעקבות זאת סירב [[היועץ המשפטי לממשלה]] [[אביחי מנדלבליט]] לאשר את הריסת ביתו של המחבל שרצח ב-2015 את הרב יעקב ליטמן ובנו נתנאל ב[[כביש 60]] סמוך ל[[עתניאל]].
 
דברים בנוסח זה הושמעו גם על ידי בכירים במערכת הביטחון. ה[[רמטכ"ל]], רב-אלוף [[גדי אייזנקוט]] אמר בתקופת שירותו כ[[אלוף פיקוד הצפון]] ש"היו לא מעט מקרים בהם משפחות הסגירו את בנותיהן ואת בניהן כי הם ידעו שהם הולכים לבצע פיגוע והיה להם חשש שביום שאחרי, ביתם ייהרס". גם ראש הממשלה לשעבר [[אהוד ברק]], בתקופת כהונתו כ[[שר הביטחון]] שיגר מכתב ליועץ המשפטי למערכת הביטחון ובו ציין כי "יש בהריסת הבתים אפקט הרתעתי"<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/pzm-magazine/Article-15c71aef953f661006.htm|כותרת=הריסת בתי מחבלים - האם זה באמת עובד?|אתר=מאקו|תאריך=18/12/18}}</ref>}}
 
גם בשירותו כ[[רמטכ"ל]] אמר [[גדי איזנקוט]]: {{ציטוטון|אני זוכר עשרות מקרים שבהם אבות הביאו את הבנים שלהם למפקדת החטיבה בשומרון או התקשרו לשב"כ וביקשו לעצור אותם, כי הם עלו על העובדה שהבנים הלכו לעשות פיגוע ופחדו שהבית ייהרס. גם היום הריסת בתים היא כלי הרתעה אפקטיבי מאוד}}.<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/news/33759/|הכותב=יוחאי עופר וחגי סגל|כותרת=הרמטכ"ל:עאהד תמימי רחוקה מלהיות גיבורה"|אתר=מקור ראשון|תאריך=30/03/2018}}</ref>}}
 
=== חוות דעת אקדמית ===
שורה 25:
{{ציטוט|תוכן=מאמר זה בוחן האם הריסות בתים הם אמצעי יעיל למניעת טרור של מחבלים מתאבדים. אנו מקשרים בין נתונים מקוריים על בתים שנהרסו על ידי צה"ל, עם נתונים על קיומם של פיגועי התאבדות נגד מטרות ישראליות. על ידי בחינת שינויים בהריסות בתים לפי מיקום וזמן, ופיגועי התאבדות במהלך האינתיפדה הפלסטינית השנייה, אנו מראים כי הריסות בתים כעונש (אלה שמכוונות נגד מחבלים מתאבדים פלסטינים) גורמות לירידה מיידית משמעותית במספר פיגועי ההתאבדות, וכן שאפקט מתפזר על פני זמן ומרחק גיאוגרפי. לעומת זאת, מצאנו שהריסת בתים לא ממוקדת (הריסות לפי מיקום גאוגרפי מוצדק, אבל לא בתים של המחבלים עצמם) גורמת לגידול משמעותי במספר הפיגועים. תוצאות אלו תואמות את העמדה שאלימות סלקטיבית היא כלי יעיל למאבק בקבוצות טרור, בעוד שהאלימות ללא הבחנה מעודדת אותו.|מקור={{צ-מאמר|מחבר=Efraim Benmelech, Claude Berrebi, Esteban Klor|שם=Counter-Suicide-Terrorism: Evidence from House Demolitions|שנת הוצאה=2010-10|קישור=http://www.nber.org/papers/w16493}}.}}
 
בסיכום המחקר כתבו: {{ציטוט|תוכן=<blockquote>"The results indicate that, when targeted correctly, counterterrorism measures such as house demolitions provide the desired deterrent effect…(תרגום: התוצאות מצביעות על כך שכאשר מטרת ההריסה נכונה, פעולות למניעת טרור כגון הריסת בתים מספקות את האפקט הרצוי של ההרתעה) "</blockquote>|מקור=https://www.nber.org/papers/w16493.pdf|אנגלית=}}גם ב[[תקשורת]] הובאו הוכחות ליעילות הריסת בתי מחבלים. בתוכנית [[שש עם]] [[סיון רהב-מאיר]] חשף הכתב [[אוהד חמו]] שבשיחות עם פלסטינים נאמר לו שהריסת בתי מחבלים מייצרת רתיעה בקרב מחבלים פוטנציאלים ובני משפחותיהם מלבצע פיגועים.<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-channel2/Six-Newscast-q4_2018/Article-528b62da9d2c761004.htm?sCh=ddce6603e7478110&pId=25483675|הכותב=אוהד חמו|כותרת=ראיון עם פלסטינים על הריסת בתי מחבלים|אתר=החדשות|תאריך=09/11/18}}</ref>}}
 
== מגבלות והתנגדויות להריסת בתים ==
שורה 66:
בסוף [[2004]], אחרי [[האינתיפאדה השנייה|גל פיגועים רצחני]] והריסת מאות בתי מחבלים ללא הצלחה בבלימת הטרור לחלוטין, ומנגד תסיסה פוליטית מצד [[שמאל פוליטי בישראל|ארגוני שמאל בישראל]] ו[[ארגוני זכויות אדם]], מינה ה[[רמטכ"ל]] [[משה יעלון]] צוות בראשותו של ראש [[אגף תקשוב]] בצה"ל, אלוף [[אודי שני]]. בתחילת ינואר [[2005]] קבע הצוות כי לא נמצאה הוכחה לכך שמדיניות הריסת הבתים הייתה יעילה לאורך זמן, אפקט ה[[הרתעה (אסטרטגיה)|הרתעה]] שהושג בתחילת הדרך, נשחק לאורך זמן עד כי לא השפיע על המחבלים.{{הערה|{{ynet|רועי מנדל|ב-2005: צה"ל קבע ויעלון קיבל - הריסת בתי מחבלים אינה מרתיעה|4536731|1 ביולי 2014}}.}} קביעה זו, והירידה במפלס הטרור, הביאה לצמצום במספר הריסות בתי מחבלים.
 
[[התנועה למשילות ודמוקרטיה]] פרסמה ב-[[2013]] [[דין וחשבון (מסמך)|דו"ח]]<ref>{{הערה|התנועה למשילות ודמוקרטיה, [http://meshilut.org/wp-content/uploads/2017/01/%D7%A4%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%91%D7%92%D7%A5-%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%9C%D7%9C%D7%90-%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%97%D7%99%D7%9D.pdf?fbclid=IwAR0SD84NjtGdJmWX-ORcBXZO46Ivu0SB12aTv3AA-sDwsknORwcRrgNWPKU פיתוח חריג של המשפט: עקרון פומביות הדיון בבג"ץ - הריסת בתים כמקרה מבחן].</ref>}} בו נכתב כי הפסקת השימוש בהריסת בתי מחבלים ב-2005 נבעה במידה רבה ממדיניות עקבית של [[בית המשפט העליון]], שבדיונים בלתי מתועדים רמז למשרד הביטחון לחדול מהריסת בתי מחבלים. כך, למשל, פרסם ד"ר דוד זכריה בספרו<ref>{{הערה|קולו הזך של הפיקולו: בית המשפט העליון, דיאלוג ומאבק בטרור (2012), עמ' 62.</ref>}}:
 
{{ציטוט|תוכן=כאשר התקיים עוד דיון... פנה הנשיא [[אהרן ברק|ברק]] בפתח הדיון לפרקליט שייצג את המדינה ושאל אותו אם הוא "מודע להלכי הרוח של בית המשפט". כאשר השיב הפרקליט בחיוב, אמר לו הנשיא כי הוא מבקש ממנו "להיכנס לאווירה של בית המשפט". ולמען הסר ספק, הוסיף הנשיא בעל פה כי שלא כבעבר, כיום הוא רואה טעם רב בדעת המיעוט של השופט [[מישאל חשין|חשין]] בסוגית הריסות הבתים.|מקור=ד"ר דוד זכריה, '''קולו הזך של הפיקולו: בית המשפט העליון, דיאלוג ומאבק בטרור''' (2012), עמ' 62}}
שורה 78:
על אף לשון התקנה המעניקה למפקד הצבאי את זכות ההחלטה מתי להשתמש בכלי הרתעתי זה, בתחקיר שהתפרסם ב[[מקור ראשון]] נכתב כי בין השנים 2014–2017 אישר בג"ץ לצה"ל לממש באופן מלא רק 36 אחוזים מכלל הצווים שהוצאו להריסת בתי מחבלים. 64 אחוזים מהצווים נגמרים בהריסה חלקית (34%), באטימה (18%) או בביטול הצו על ידי בג"ץ (12%). בשנים הללו נהרסו רק 20 בתים באופן מלא.{{הערה|שם=מקור ראשון}}
 
ב[[אוקטובר]] [[2018]] פורסם על ידי [[המוקד להגנת הפרט]] כי מספר הבתים שנהרסו עד מועד זה עומד על 54 בתים, המהווים כ-30% מסך הבתים המועמדים להריסה.<ref>{{הערה|{{ישראל היום|גדעון אלון|דו"ח מגלה: רק 30% מבתי מחבלים שיועדו להריסה - נהרסו|602797|28 באוקטובר 2018}}.</ref>}}
 
ב-[[17 בדצמבר]] [[2018]] הרס צה"ל מספר חלקי קירות מהקומה התחתונה של בית המחבל ש[[פיגוע הירי באזור התעשייה ברקן|רצח שני עובדים בא.ת ברקן]], לאור עמדת [[הפרקליטות הצבאית]] כי אין להרוס את כלל המבנה היות שהמחבל עצמו לא עשה שימוש בקומות העליונות של הבית.<ref>{{הערה|{{ynet|יואב זיתון, אליאור לוי ורועי רובינשטיין|צה"ל הרס חלק מבית המחבל שרצח שניים בברקן|5427446|17 בדצמבר 2018}},{{ש}}{{ערוץ7|ערוץ 7|תיעוד: הריסה חלקית של בית המחבל|389287|17 בדצמבר 2018}}.</ref>}} על כך נמתחה ביקורת רבה מצד משפחות הנרצחים בפיגוע, שדרשו את הריסת הבית כולו הואיל והוכח שכל בני משפחת המחבל היו שותפים במידה כלשהיא בביצוע הפיגוע.<ref>{{הערה|{{ynet|אלכסנדרה לוקש ואיתמר אייכנר|משפחות הנרצחים בברקן על הריסת בית המחבל: "לא מקבלים חצי עבודה"|5427516|17 בדצמבר 2018}}</ref>}} בפגישה של בני המשפחה עם [[ראש הממשלה בפועל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו]], עודד אותם נתניהו להגיש עתירה לבג"ץ על ביצוע ההריסה החלקית, וזאת לאחר שטען שידיו כבולות משפטית מהתערבות ישירה בנושא.<ref>{{הערה|{{כאן|הדס גרינברג|נתניהו המליץ למשפחת הנרצח בברקן: עתרו לבג"ץ כדי להרוס את בית המחבל|44394|18 בדצמבר 2018|Item}}.</ref>}}
 
==ראו גם==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/הריסת_בתי_מחבלים"