פאני צ'ריטו – הבדלי גרסאות

[[Fileקובץ:Ondine - Illustrated London News.png|thumbממוזער|אונדין - אילוסטרייטד לונדון ניוז]]

צ'ריטו נולדה ב[[נאפולי]]. היא למדה אצל קארלו בלאסיס ואצל הכוריאוגרפים ה[[צרפתי]]ם [[ז'יל פרו]] וארתור סן-לאון, שגם היה בעלה בשנים 1851-18451845–1851. פאני צ'ריטו קיבלה את הכשרתה בבית הספר לבלט של [[תיאטרון סן קרלו|בית האופרה סן קרלו]], ובהמשך השתלמה אצל סלבטורה טליוני. הופעתה הראשונה על במה הייתה בשנת 1832, וזיכתה אותה בהכרה מיידית כמעט. ב-1937-19361936–1937 החלו המוניטין שלה לצאת אל מעבר לגבולות [[איטליה]] והיא הופיעה בו[[וינה|ווינה]], להציג כמה מן הכוריאוגרפיות שלה עצמה. מ-1838 עד 1840, המשיכה לרקוד עם [[לה סקאלה|בלט לה סקאלה]] ב[[מילאנו]], שם זכתה להכרה רבה עוד יותר. ב-1843 רקדו צ'ריטו ו[[מארי טליוני]] באותה תוכנית במילאנו; אירוע זה חולל התרגשות כה גדולה, שהעיר נחלקה ביריבות שבין שתי הבלרינות הגדולות. בתקופת שהותה במילאנו, החלה פאני לעבוד יחד עם ז'יל פרו, ויחד יצרו את "אונדין" Ondine, ou La naïade {{כ}} (1843), את "אלמה" (1842) ואת "Lalla Rookh" {{כ}} (1846). ב-1845 זכתה להכרה בכשרונה ככוריאוגרפית לאחר שהציגה בלט משלה, "רוזידה". במשך תשע עונות, צ-1840 עד 1848, נהנתה צ'ריטו מהוקרה רבה כרקדנית ב[[תיאטרון הוד מלכותה]] ב[[לונדון]], שם יצר השף המהולל אלקסיס סוייר קינוח מעוצב לכבודה, שבראשו דמות מיניאטורית של הרקדנית עצמה, בשיווי משקל אוורירי על ספירלת זיג-זג של חוטי סוכר.{{הערה|[http://www.rc.umd.edu/praxis/gastronomy/garval/garval_essay.html Michael Garval, "Romantic Gastronomies: Alexis Soyer and the Rise of the Celebrity Chef " איור מאחד מפרסומיו של סוייר ב"גסטרונומיה רומנטית: אלקסיס סוייר ועליית השף המהולל" של מייקל גרוואל, תמונה 14]}}

== הערות שוליים ==