גיל המעבר אצל נשים – הבדלי גרסאות

'''גיל המעבר אצל נשים''' (נקרא גם '''מנופאוזה''' או '''[https://www.wtb.org.il/hebrew/?page_id=3821 אמצע החיים]'''<ref>{{הערה|{{צ-ספר|שם=נשים לגופן|מו"ל=מודן|שנת הוצאה=2011}}</ref>}} בעבר כונה '''גיל הבלות'''{{הערה|השימוש במונח "גיל הבלות" אינו מקובל כיום, ונחשב פוגעני}}) הוא התקופה בחיי [[אישה]] שבה נפסק ה[[מחזור חודשי|מחזור החודשי]], כלומר, זהו הגיל שמעבר לתקופת הפוריות. מקור המונח במילים [[יוונית|היווניות]] '''מנו''' (=חודש) ו'''פאוזה''' (=הפסקה). התהליך מתאפיין בירידה חדה ברמת ההורמונים. שמקורם בהפסקה כמעט מוחלטת של הפעילות השחלתית. רוב האיברים בגוף האישה מכילים קולטנים [[אסטרוגן|לאסטרוגן]] ומושפעים ממנו<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.wikirefua.org.il/w/index.php/%D7%92%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%91%D7%A8_-_Menopause|הכותב=פרופ' ברי קפלן וד"ר גדעון קופרניק ואחרים|כותרת=גיל המעבר|אתר=ויקירפואה|תאריך=}}</ref>}}, על כן ירידה זו היא בעלת השפעה על מרבית אברי גופה של [[האישה]]. בישראל, גיל הפסקת הווסת נע בין 45-54.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.wikirefua.org.il/w/index.php/%D7%92%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%91%D7%A8_-_Menopause|כותרת=גיל המעבר - Menopause – ויקירפואה|אתר=www.wikirefua.org.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2018-03-18}}}}

*'''[[פרה-מנופאוזה|שלב הפרה-מנופאוזה]] ('''קלימקטריום) שלב מקדים המתחיל כשעדיין יש [[ביוץ]], אולם הווסת אינה סדירה ומופיעה בתדירות גבוהה או נמוכה יותר עד להפסקתה. שלב זה נובע מירידה הדרגתית בכמות ה[[אסטרוגן]] המיוצר על ידי ה[[שחלה|שחלות]] ובמקביל ירידה בייצור ההורמון [[פרוגסטרון]]. כ-20% מהנשים סובלות מתסמינים של גיל המעבר כשהווסת שלהן עדיין מופיעה באופן סדיר<ref>{{הערה|{{צ-ספר|שם=המדריך הישראלי לבנות 40+|מו"ל=ידיעות אחרונות ועליית הגג|שנת הוצאה=2011|עמ=33}}</ref>}}.

מבחינה רפואית, רק לאחר שנה בלי וסת ורק בהסתכלות לאחור אפשר להגיד מתי הייתה הווסת האחרונה, שהיא רגע המנופאוזה<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=טלי רוזין, ד"ר גדעון קופרניק, ד"ר עמוס בר|שם=המדריך הישראלי לבנות 40+|מו"ל=ידיעות ספרים, ספרי עליית הגג|שנת הוצאה=2011|עמ=25-29}}</ref>}}.

מנופאוזה מוקדמת -המונח מתייחס למקרים בהם נשים חוות מנופאוזה לפני גיל 40 בדרך כלל כתוצאה מהתערבות רפואית תרופתית או ניתוחית כגון הסרת שחלות. התסמינים של נשים עם מנפאוזה מוקדמת יהיו חריפים יותר. הטיפול מצריך התחייחסות מיוחדת [https://www.wikirefua.org.il/w/index.php/%D7%92%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%91%D7%A8_-_Menopause ושונה].<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.wikirefua.org.il/w/index.php/%D7%92%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%91%D7%A8_-_Menopause|כותרת=גיל המעבר - Menopause – ויקירפואה|אתר=www.wikirefua.org.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2018-10-18}}</ref>}}

עם חלוף השנים הושמעו לא מעט דברי ביקורת על מחקר ה WHI, בעיקר על  גיל הנשים שהשתתפו במחקר, שהיה מבוגר מדי (רק 32% מהנשים היו בגיל הרלוונטי). מחקרי המשך שהתבססו על אותו מאגר נתונים והתייחסו לקבוצת הגיל הרלוונטית, הראו תוצאות הפוכות: בקרב נשים שגילן היה פחות מ 60, וקיבלו אסטרוגן בלבד, לא עלה הסיכון לסרטן שד, למחלות לב ולשבץ מוחי, לעומת נשים שלא קיבלו הורמונים<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Stefanick ML, et al|שם=|כתב עת=. JAMA 2006;|כרך=|עמ=:1647-1657; 2. L}}</ref>}}.<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=LaCroix AZ, et al|שם=2011|כתב עת=JAMA|עמ=1305-1314}}</ref>}}

מנגון פעולה סלקטיבי שכזה מאפשר טיפול יעיל בסימפטומים של גיל המעבר תוך  צמצום תופעות הלוואי של הורמון הפרוגסטרון, האחראי על רוב תופעות הלוואי המטרידות של הטיפולים ההורמונליים (כאב וגודש בשדיים, דימומים ואגינליים)<ref>{{הערה|{{צ-ספר|שם=המדריך הישראלי לבנות 40 פלוס|מו"ל=ידיעות אחרונות וספרי עליית הגג|שנת הוצאה=2011}}</ref>}}.