כלבת – הבדלי גרסאות

אחד הסימנים הראשונים של המחלה הוא שינוי התנהגותי. לדוגמה: [[כלב]] ידידותי הופך לתוקפני. חיות בר נזהרות בדרך כלל מבני אדם; אם [[חיית בר]] מתקרבת לבני אדם מיוזמתה, היא עלולה להיות נגועה במחלה. זוהי דוגמה ל[[טפיל משנה-התנהגות]], כאשר הדבקה בנגיף משפיעה על התנהגות בעל החיים הנגוע, והשינוי ההתנהגותי מגדיל בתורו את הסיכוי שהנגיף ידביק פרטים נוספים<ref>{{צ-ספר|מחבר=S. L. Klein, R. J. Nelson|שם=Encyclopedia of Animal Behavior|מקום הוצאה=Oxford|מו"ל=Academic Press|שנת הוצאה=2010-01-01|עמ=216–225|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/B9780080453378001431}}</ref>.

עם התקדמות המחלה מתפשט הנגיף דרך עצבי הפנים ומגיע לבלוטות הרוק. משלב זה החולה מתחיל להיות מדבק באמצעות הרוק (לדוגמה, דרך נשיכה). בשלב הבא הנגיף יורד לכיוון שרירי הבליעה. התוצאה היא פגיעה ביכולת הבליעה, ו[[ריר|ריור]] מוגבר. היות שמאוד כואב לחולה לבלוע, הוא יימנע מ[[שתייה|שתיית]] [[מים]] למרות ה[[צמא]]. סימן נוסף הוא פוטופוביה, תסמין של רגישות יתר לאור ופחד (בעת) או סלידה מאור השמש וממקומות מוארים היטב. הסובלים מפוטופוביה לרוב יחפשו מקלט במקומות חשוכים, עקב פגיעה של מערכת העצבים הגורמת להתרחבות וכיווץ האישונים. לחולים יהיו אישונים מורחבים ולכן הם יפחדו לצאת החוצה לאור השמש ולסביבה מוארת עקב הכאב וה[[סינוור]]. לאחר מכן מתחיל להתפתח [[שיתוק]] בכל הגוף, שיתוק שרירי ה[[נשימה]] ומוות.