שירת הבקשות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לפרשת בראשית
אין תקציר עריכה
שורה 2:
 
==רקע היסטורי==
תהליך היווצרותו של מנהג שירת הבקשות אינו ברור דיו, אולם ידוע שפיוטים מסוג "בקשה" נכללו כבר במחזורי תפילה מ[[ספרד]], לפני ה[[גירוש ספרד|גירוש]]. התפילה בלילה, שהיא מאפיין מרכזי של שירת הבקשות, הייתה נהוגה בספרד וב[[ארץ ישראל]] כבר ב[[ימי הביניים]]{{הערה|1=אסיקה מרקס, '''שחר אעיר מתנומות''', שירת הבקשות בבית הכנסת הספרדי הר-ציון בירושלים, בהוצאת המרכז לחקר המוזיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים 2007 עמ' 7 (במבוא בחוברת המלווה ששה תקליטורים עם שירת הבקשות השלמה).}}. שירת הבקשות צברה תאוצה בחוג המקובלים ב[[צפת]] ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]], וקיבלה בתקופה זו מקום של כבוד. עם התפשטותה של תורת ה[[קבלה]] הצפתית, הגיעה שירת הבקשות לארצות [[אגן הים התיכון]] והונהגה בקהילות [[עיראק]], [[מרוקו]], [[תוניסיה]], [[אלג'יריה]], [[איטליה]], [[רודוס]] [[יוון]], [[יוגוסלביה]] [[טורקיה]] [[לבנון]] ו[[סוריה]]. שירת בקשות הונהגה גם בכמה קהילות ספרדיות ב[[מערב אירופה]] כדוגמת [[אמסטרדם]] ו[[לונדון]].
 
בקהילות יהודיות כגון [[חלב (עיר)|חלב]] שב[[סוריה]], [[טורקיה]] ו[[מרוקו]], התפתחה שירת הבקשות לממדים גדולים. שם סודרו ספרים מיוחדים (כמו הספר [[שיר ידידות]] בקהילת מרוקו שנדפס בשנת 1921 ב[[מרקש]], וספר ה'מפטירין' ליהדות טורקיה) שליד הפיוטים מצוינים הלחנים וה[[מקאם|מקאמים]] (נובות, ב"שיר ידידות") כדי להקל על הקהל השר את הבקשות. בקהילות אלו נהגו לקום [[שבת|בשבתות]] החורף (שבהן הלילות ארוכים) בעוד לילה, ולהתאסף יחד בבית הכנסת לשיר את שירת הבקשות במשך כארבע שעות, עד זמן תפילת שחרית.
שורה 9:
 
==שירת הבקשות הירושלמית והמרוקאית==
בין הקהילות השונות נכתבו פיוטים שונים ו[[לחן|לחנים]] שונים שהושפעו מהתרבות המקומית ומרבית הלחנים מבוססים על מבנה ה[[מקאם]]. מקובל לחלק את שירת הבקשות לשתיים, שירת הבקשות של [[יהודי צפון אפריקה]] ושירת הבקשות הירושלמית המבוססתשהיא בעיקרןבעצם עלהעתק של שירת הבקשות של הקהילה ה[[יהדות ארם צובא|חלבית]], ה[[יהדותבתוספת עיראק|עיראקית]]שינויים וה[[יהדותקלים טורקיה|טורקית]].
 
==ספרי שירת הבקשות==