פרשת בראשית

פרשת השבוע הראשונה בספר בראשית

פרשת בְּרֵאשִׁית היא פרשת השבוע הראשונה בספר בראשית ובתורה כולה. היא מתחילה בתחילת הספר[1] ומסתיימת, לפי החלוקה לפרקים, בפרק ו', פסוק ח'.

Arrow r.svg בראשית Arrow l.svg
פסוקים בראשית, א', א' - ו', ח'
מספר פסוקים 146
מספר תיבות 1931
תוכן בריאת העולם, עץ הדעת, קין והבל, הולדת נח
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
עשה (1)  לא תעשה (0)
פרייה ורבייה
הפטרה
ספרדים, חב"ד וקהילת פרנקפורט ישעיהו, מ"ב, ה'כ"א
אשכנזים ישעיהו, מ"ב, ה' - מ"ג, י'
תימנים ישעיהו, מ"ב, א'ט"ז
איטלקים ישעיהו, מ"ב, א'כ"א
אדם בצלם אלוהים

בפרשת בראשית מתוארת בריאת העולם, ואחריה קורות בני האדם עד המבול, שבו מחה אלוהים את בריאתו מעל פני האדמה. פרשת בראשית והפרשה שאחריה, פרשת נח, הן שתי הפרשות היחידות בתורה, העוסקות בתולדות העולם והאנושות לפני תחילת האירועים שכוננו את יצירתו של עם ישראל[דרוש מקור: אפשר להניח את נקודת תחילת האירועים בעוד המון מקומות].

את פרשת בראשית קוראים בשבת הראשונה שאחרי חג שמחת תורה. העלייה הראשונה בפרשה נקראת גם בשמחת תורה, מייד עם השלמת סבב הקריאה בתורה. העולה לקריאה זו בשמחת תורה מכונה "חתן בראשית".

נושאים בפרשהעריכה

בריאת העולםעריכה

 
אדם וחווה מכסים את גופם בבושה
  ערך מורחב – בריאת העולם (יהדות)

ספר בראשית נפתח בתיאור מפורט של בריאת העולם על ידי אלוהים בשישה ימים:

לאחר תיאור ששת ימי הבריאה, שב המקרא ומתמקד בבריאת האדם. בסיפור זה מתואר גן עדן וסביבתו, נהרותיו וצמחיו, כמקום שניתן לאדם "לעבדה ולשמרה". מסופר שה' הניח את האדם בגן עדן וציווה אותו לאכול מכל פירות הגן חוץ מפרי עץ הדעת. לאחר מכן ה' החליט ש"לא טוב היות האדם לבדו - אעשה לו עזר כנגדו", והביא לפני האדם את כל החיות לקרוא להם בשמות. האדם קרא לכל החיות בשמות, אך לא מצא לעצמו עזר כנגדו. לבסוף ה' הפיל תרדמה על האדם, לקח ממנו צלע אחת מגופו וממנה יצר את נקבת האדם.

חטא עץ הדעתעריכה

כהמשך ישיר לסיפור בריאת האישה, מסופר כיצד שכנע הנחש הקדמוני את חווה כי אלוהים אסר על אכילת פרי עץ הדעת כדי למנוע מהאדם דעת ולא מכיוון שרצה להגן עליו. חווה מחליטה לאכול מהפרי ולהביא ממנו לאדם, שאוכל ממנו גם כן. בעקבות אכילת הפרי, אדם וחווה נעשים לפתע מודעים להיותם ערומים וממהרים להתכסות. כעונש אלוהים מקלל את הנחש בקיצוץ רגליו וזחילה על גרונו, את חווה בכאב הלידה ותלותה בבעלה, ואת אדם בעבודת האדמה כדי להצמיח מזון. לבסוף, אדם וחווה מגורשים לנצח מגן העדן.

 
קין והבל, מנסים להקריב איש-איש את מנחתו.

קין והבלעריכה

  ערכים מורחבים – קין והבל, אות קין

אדם וחוה הולידו שני בנים, קין והבל. הבל היה רועה צאן וקין היה עובד אדמה. שני האחים הביאו מנחה לאלוהים, קין מפירות האדמה והבל מבכורות צאנו, אך אלוהים שעה למנחתו של הבל בלבד. בתגובה, קין רצח את אחיו ונענש בגלות נצחית. להגנתו, אלוהים העניק לו "אות" שטיבו אינו מפורש, כדי שלא ייפגע על ידי אויבים שינצלו את חולשתו. לאחר מכן מסופר על השושלת שיצאה מקין, עד למך ובניו.

הולדת שתעריכה

לאחר מותו של הבל, לאדם ולחווה נולד בן שלישי בשם שת, ממנו נולדה השושלת שהביאה אל נח.

עשרת הדורותעריכה

תולדות עשרת הדורות שמאדם עד נח. הפרשה מסתיימת בתיאור השחיתות המוסרית שעלתה בעולם, ועל התקווה שהביאה הולדתו של נח, שכן נח "מצא חן בעיני ה'".

מעשה בני האלוהיםעריכה

  ערך מורחב – מעשה בני האלוהים

בסוף הפרשה מתואר חטא בני האלוהים שהוביל להחלטת ה' להחריב את העולם. קיימות שתי גישות עיקריות מהי זהותם של בני האלוהים ומה היה חטאם: רבים מפרשים שבני האלוהים הם בני הדיינים ובעלי הכח שניצלו את מעמדם כדי לחמוס ולגזול נשים יפות מתחת בעליהן כדי לשאתן לנשים. גישה נוספת מבארת שבני האלוהים הם מלאכים או כוחות רוחניים אחרים שהתגשמו ונשאו בנות אדם ומהם נולדו הנפילים שהיו בעלי כוחות על-אנושיים, מה שהביא רבים לסגוד להם ולהאלילם.

מצוות בפרשה[2]עריכה

בפרשה ישנה מצווה אחת:

המצוות מקור המצווה נוהגת בזמן הזה המחויבים
מצוות פריה ורבייה וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ[3]. כן גברים

תאריכי הקריאהעריכה

השבת בה קוראים את פרשת בראשית יכולה לחול בארבעה תאריכים שונים:

הפטרהעריכה

מפטירים בספר ישעיהו, פרק מ"ב, ראשון של שירי עבד ה' המצויים בספר זה. התימנים והאיטלקים מתחילים בפסוק א', והספרדים והאשכנזים מתחילים בפסוק ה'. התימנים מסיימים בפסוק ט"ז, הספרדים והאיטלקים וכן קהילות פרנקפורט דמיין ופוזנא בפסוק כ"א, והאשכנזים (חוץ מהנ"ל) בפרק מ"ג, פסוק י'. ההפטרה עוסקת בהנהגתו של ה' ופותחת בבריאת העולם והיצורים החיים בו:

כֹּה אָמַר הָאֵל ה' בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם רֹקַע הָאָרֶץ וְצֶאֱצָאֶיהָ נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ. אֲנִי ה' קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ וְאֶצָּרְךָ וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם לְאוֹר גּוֹיִם. לִפְקֹחַ עֵינַיִם עִוְרוֹת לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ.

בנוסח רומניא הפטירו ספר ישעיהו, פרק ס"ה, פסוק ט"ז - עד פרק ס"ו, פסוק י"א.

בשנים בהן היום הראשון של ראש השנה חל בשבת (כ-28.6% מהשנים), נוהגים לקרוא עם פרשת בראשית את הפטרת "מחר חודש", מכיוון שראש חודש חשוון יוצא ביום ראשון ושני, למחרת שבת פרשת בראשית.

קישורים חיצונייםעריכה

הטקסט:

פרשנות:

הערות שולייםעריכה