מוטי בניאן – הבדלי גרסאות

'''מוטי בניאן''' ([[1959]] – [[14 ביולי]] [[2017]]) היה [[עורך דין]] ו[[אדריכל]] [[ישראלי]]. חיבר ספרים בדיני מקרקעין, מרצה באקדמיה ובהשתלמויות שופטים ועורכי דין בתחום המקרקעין. שימש כאב בית הדין המשמעתי של [[לשכת עורכי הדין]], יו"ר פורום מקרקעין וקניין של לשכת עורכי הדין. שימש כ[[בוררות|בורר]] ו[[מגשר]] ומומחה מטעם בתי משפט. השתתף תכופות בכלי תקשורת אלקטרוניים וכן באופן קבוע כמומחה בתוכניות רדיו של קול ישראל בשידור חי למתן תשובות לשאלות מאזינים בתחומי מקרקעין ותכנון ובניה ומיסוי מקרקעין ו[[בעל טור]] שבועי קבוע בעיתון [[גלובס]]. עסק בליטיגציה נדל"נית ועסקאות ומגוון הנושאים הקשורים למקרקעין.

בניאן נולד ב[[איראן]] ועלה מאיראן בעקבות המהפכה בשנת 1979. בשנת 1984 סיים את חוק לימודיו בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון שב[[חיפה]]. לאחר שירות צבאי ב[[חיל החינוך]] כמפקד יחידת הסברה בין השנים 1984-19871984–1987 החל בלימודי [[משפטים]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]] בשנת 1989 והוסמך כעורך דין ב[[לשכת עורכי הדין בישראל]] ב-1994 . בשנת 2004 קבל תואר שני במשפט מסחרי מ[[אוניברסיטת בר-אילן]]. בניאן התמחה במשרד עורך דין אברהם סוכובלוסקי, שהיה מגדולי עורכי הדין המומחים למקרקעין והחל את דרכו במשרד זה מאז היותו סטודנט בשנה הראשונה ללימודיו תוך שהוא ממשיך במשרד זה כמתמחה וכעורך דין עד שבשנת 1995 פתח משרד משלו והחל את פעילותו כערוך דין עצמאי. מאז בניאן פועל כעורך דין בפרקטיקה היומיומית תוך שהוביל מספר הלכות חשובות בדיני מקרקעין עד לבית המשפט העליון. עו"ד בניאן נפטר ב-14 ביולי 2017 אחרי התמודדות עם מחלה קשה.

בשנת 2011 בניאן מונה כיו"ר משותף של פורום המקרקעין וקניין ושימש כנציג לשכת עורכי הדין בדיונים בוועדות הכנסת על הצעות חוק בתחום זה.

בשנת 2015 יצא ספרו של בניאן "דיני מקרקעין, תכנון ובניה לאור מקורות הדין העברי". הספר, שהינושהוא ראשון מסוגו סוקר את יסודות דיני המקרקעין ותכנון ובניה כפי שהשתקפו במקורות הדין העברי החל מהתורה, נביאים וכתובים, דרך ה[[משנה]] וה[[תלמוד]] ועד [[הרמב"ם]] ו[[שולחן ערוך]]. הספר סוקר את מרבית התחומים המעשיים של דיני המקרקעין ותכנון ובניה שאדם מן השורה נתקל בהם וזאת תוך התייחסות למקורות הדין הנהוג במזרח הקדום. הספר מציג את החשיבה של התנ"ך בענייני מקרקעין ככלי לריסון פערים חברתיים תוך המעטת כוחו של השליט. האפילוג בספר זה מציג תיזה שלפיה המורשת המשפטית של עם ישראל מהווה תעודת זהות של העם. מורשת זו מבעבעת מהמציאות והאגדה כאחד ללא קשר אם המאורעות בתנ"ך אמתיים הם או לאו. לדעת בניאן המומחים ב[[ביקורת המקרא]], החמיצו היבט חשוב במסורת ישראל והוא המורשת המשפטית תוך התעלמות מהפרדיגמה המשפטית. הם הסתפקו בהיבטים כגון [[היסטוריה]], [[ארכאולוגיה]] ו[[ספרות]], בשעה שהתייחסות להיבט המשפטי של התנ"ך ומורשת ישראל יכולה לתת זווית ראייה שונה ומרעננת לעולם התנ"ך.