מנוע סילון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למהירות תת-קולית
שורה 186:
מנועי סילון סטנדרטיים לא מסוגלים להניע את עצמם ממצב דומם בגלל הדרישה לזרימת אוויר בתא הבערה בשביל לדחוף את האוויר לטורבינה והתנע הגדול שהטורבינה דורשת בשביל להניע את המדחס. על כן המנוע דורש מהירות סיבוב ראשונית בשביל לאפשר התנעה ועלייה למהירות סרק.
 
חלק ממנועי סילון משתמשים [[פנאומטיקה|בלחץ פנאומטי]] ממקור חיצוני לכלי הרכב, או ממנוע עזר (APU-Auxilery Power Unit), שיסובב טורבינה קטנה המחוברת לחטיבת האביזרים או ישירות לציר הראשי של המנוע עד שהמנוע עולה למהירות סיבוב מתאימה. שיטה נוספת היא התנעה על ידי חיבור מכני ישיר של מנוע עזר (JFS- Jet Fuel Starter) לחטיבת אביזרים, כאשר ה-JFS מסוגל להניע עצמאית, להאיץ את המנוע, להתנתק ממנו ולהיכבות אוטומטית. ה-JFS מורכב בדרך כלל על מטוסי קרב בגלל שהוא לא דורש תנאים מיוחדים כמו לחץ אוויר חיצוני להתנעה. קיימים גם מנועים בעלי מתנעים חשמליים המבצעים עבודה דומה ל-JFS.
 
במנועי סילון צבאיים מסוימים עשו שימוש במתנע תרמיל היוצר לחץ גז פתאומי המאיץ במהירות את המנוע ומאפשר התנעה, לעיתים על ידי שימוש בתרמיל רובי ציד ללא הכדוריות. ישנן גם מערכות התנעה המשתמשות בלחץ הידראולי להקניית סיבובי ראשוני בעיקר במנועי סילון קטנים.{{הערה|The Jet Engine by Rolls-Royce, עמודים 122-127.}}