נוסח אשכנז – הבדלי גרסאות

בימי הביניים, היו הבדלי נוסח לא מעטים בין קהילה לרעותה, ונוסחים אחידים התקבעו באופן סופי רק לאחר הופעת הסידורים ה[[דפוס|מודפסים]]. כאשר יהודים אשכנזים נדדו מגרמניה לארצות [[מזרח אירופה]] הם הביאו עמם את הנוסח האשכנזי, אך נוצרו שינויים נוספים בין הנוסח שנוצר בארצות המזרחיות לנוסח בארצות המערב. לפי מחקריו של [[ליפמן צונץ]] על נוסח התפילה, ב[[המאה ה-14|מאה ה-14]] התקבעו שלושה ענפים עיקריים של נוסח אשכנז: הענף המערבי, שנהג במערב גרמניה וכונה "נוסח [[ריינוס]]", הענף המרכזי, שכונה "מנהג סקסוניה", וממנו התפתח הנוסח בארצות המזרח כ[[פולין]] ו[[בוהמיה|ביהם]], והענף המזרחי שנהג במזרח גרמניה וכונה "מנהג אוסטרייך". ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]] הטשטשו ההבדלים בין ענפי סקסוניה ואוסטרייך ונוצר מנהג מזרחי מאוחד שכונה "מנהג אוסטרייך", ובהמשך "מנהג פולין".{{הערה|ברנהרד צימליך, "[http://web.nli.org.il/sites/nlis/he/manuscript/Documents/ziemlich-hebrew.pdf מחזור נירנברג: תרומה לחקר מנהג התפילה וספרות הפרשנות של המחזור הגרמני]" (נירנברג, 1886), תרגמה אסתר גוגנהיים (ירושלים, 2009), עמ' 12.}} קיימיםבנוסח לאהתפילה הרגיל קיימים מעט מאד הבדלים בין "נוסח אשכנז המערבי" ל"נוסח אשכנז המזרחי", אך ב[[פיוט]]ים (ראה לקמן) ובמנהגי החגים קיימים הבדלים רבים ביניהם, כאשר הראשון הוא המקובל ברוב [[גרמניה]] ובעוד מדינות ב[[מערב אירופה]] ומבוסס בעיקר על מנהגי [[מהרי"ל]], והשני הוא המקובל במרכז ומזרח אירופה ומבוסס יותר על מנהגי ר' [[יצחק אייזיק מטירנא]].{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2733 נוסח אשכנז בתפילה]}}. במאות השנים האחרונות הגבול בין המנהגים היה נהר ה[[אלבה (נהר)|אלבה]], אולם בימי הביניים הוא כנראה היה מערבה יותר.{{הערה|עיין [[דניאל גולדשמידט]], מחזור לימים נוראים, קורן תש"ל, חלק א (ראש השנה) עמ' יד (בהקדמה).}} חריגות לכך הקהילות הרבות ברומניה שבמזרח, [[המנהג האשכנזי מערבי במרחב הרומני|שהתפללו דווקא במנהג המערבי]].

בעוד שיהודי ספרד דחו את ה[[פיוט]]ים של משוררי ארץ ישראל הקדומים (כדוגמת [[יניי]] ו[[אלעזר בירבי קליר|הקליר]]), יהודי אשכנז נטו לקבלם, ואף חיברו פיוטים נוספים במתכונתם של אותם פייטנים. ביחס לאמירת הפיוטים קיים הבדל מהותי לא רק בין מזרח אירופה למערבהּ, אלא גם בין הקהילות השונות שהתקיימו בכל אחד משני האזורים הללו: דומה כי כמעט לכל עיר באירופה, בה הייתה קיימת קהילה ותיקה, ישנו מנהג מיוחד ביחס לפיוטים. בשל גורמים היסטוריים ([[מהפכת הדפוס]], ההגירה לעולם החדש, [[השואה]] והקמת [[מדינת ישראל]]) כמעט ונעלמושנעלמו כל המנהגים הללו, והתקבל ברוב הקהילות נוסח אחיד של פיוטים, המודפס ב[[מחזור תפילה|מחזורים]] כ"נוסח אשכנז (המזרחי)", למרות שהיו קהילות בגרמניה שהמשיכו להתפלל לפי נוסח אשכנז המערבי, ועד היום יש קהילות בודדות שממשיכות במנהג זה. {{הערה|עיין לדוגמא באתר של [https://www.kajinc.org/about/minhagim קהל עדת ישורון בניו יורק], שכתוב שהקהילה נוהגת לפי מנהגי פרנקפורט. יש לציין שאכן היו מנהגים ייחודיים שהגיעו לדפוס, כגון מנהג וורמייזא, שנדפס בפפד"מ ב-1714 (וזמין [http://www.hebrewbooks.org/42658 בהיברובוקס]), ונדפס עוד פעם אחת בזולצבאך ב-1737. וכן הקטנטרס של מנהג פוזנן נדפס כמה פעמים, עיין לדוגמא [http://www.hebrewbooks.org/34872 בהיברובוקס] (חסרים כמה עמודים בסריקה).}} כיום ניכרת השמטה רבה של הפיוטים שנאמרו בעבר במנהג אשכנז ברוב הקהילות השומרות על נוסח זה, ורק במספר קהילות בודדות אומרים פיוטים כמנהג הקדמון.