גבריאלה ד'אנונציו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להלוויה ממלכתית
שורה 27:
בשנת [[1883]] נישא למריה הרדואין די גאלזה, ולזוג היו שלושה בנים. הנישואים הסתיימו ב-[[1891]]. ב-[[1894]] החל בפרשיית אהבים עם השחקנית המפורסמת [[אלאונורה דוסה]], שהפכה אותו למפורסם בחוגים נרחבים. הוא כתב עבורה מחזות כ"'''עיר המתים'''" ו"'''פרנצ'סקה די רימיני'''" בהם שיחקה בתפקיד הראשי. אפיים הסוער של בני הזוג הביא לסיום הנישואין ב-[[1910]].
 
ב-[[1897]] נבחר ד'אנונציו ל[[פרלמנט]] לתקופה בת שלוש שנים, כנציג עצמאי. בשנת [[1910]] הביא אורח חייו החריג לפשיטת רגל, והוא נמלט ל[[צרפת]] מפני נושיו. שם שיתף פעולה עם המלחין [[קלוד דביסי]] במחזה מוזיקלי "'''מות הקדושים של סן סבסטיאן'''" ([[1911]]). את תפקיד [[סבסטיאן הקדוש]] נתנו שני היוצרים ל[[אידה רובינשטיין]], וב[[וטיקן]] הזדעזעו לנוכח הליהוק של קדוש נוצרי לאשה יהודייה. זמן קצר לאחר מכן הוכנסו יצירותיו של ד'אננוציו לרשימת הספרים האסורים של הכנסייה הקתולית (ה"אינדקס").
 
לאחר תחילת [[מלחמת העולם הראשונה]] שב ד'אנונציו לאיטליה ונשא נאומים בהם תמך בכניסת איטליה למלחמה לצד [[מעצמות ההסכמה]]. הוא התנדב לצבא, בגיל למעלה מ-50, וזכה לתהילה כטייס קרב. הוא איבד את עינו בתאונת טיס. ב-[[9 באוגוסט]] [[1918]] הוביל כמפקד טייסת הקרב ה-87 תשעה מטוסים לטיסה בת 1,000 ק"מ להטלת כרוזים על [[וינה]].