המרת דת – הבדלי גרסאות

באופן מסורתי, היהדות אינה פועלת לשכנוע גויים להפוך ליהודים, אך כאשר אדם רוצה להפוך ליהודי - הדבר מתאפשר לו, אם כי הדבר כרוך במאמץ לא-מבוטל. כיום, עם זאת, גם מדינת ישראל וגם התנועה הרפורמית בארצות מחוברות הברית, בהקשרים שונים, מעודדים גיור באופן פעיל, כשהגיורים הנעשים על ידי רבנים רפורמים אינם מוכרים על ידי הרבנות האורתודוקסית. לעומת זאת, בתקופה ה[[חשמונאים|חשמונאית]] גוירו בכפייה ה[[יטורים]], שהיו שבט ערבי וכן ה[[אדום (עם)|אדומים]] ששכנו מדרום ליהודה. כך הגיע הורדוס, אדומי במוצאו, לתפקיד מלך יהודה. מעבר רחב היקף מרצון ליהדות הוא התגיירותם של ה[[כוזרים]] ושל רומאים בתקופה שלאחר [[חורבן בית שני]].<BR>

ה[[יהדות]] אינה מכירה ביציאה ממנה. יהודי שהמיר את דתתתודתו, והצטרף לקהילה דתית אחרת, עדיין נחשב ליהודי (גם אם חוטא) בעיני הממסד הדתי היהודי, אולם מהיבטים מסוימים היחס אליו הוא כאל גוי, ואף גרוע מכך.

במלידינותבמדינות מוסלמיות רבות היום, דוגמת [[מצרים]], [[ירדן]] ו[[סוריה]], אין המדינה מכירה בהמרת הדת, אך אין איסור חוקי מפורש על עזיבת האסלאם. אזרחים שעברו המרה לדת אחרת, בעיקר טבילה לכנסיות [[נצרות אוונגליסטית|אוונגליסטיות]] ואחרות, עדיין נחשבים מוסלמים על-פי חוק המדינה, ואף כי לא מדובר בעברה פלילית, אזרחים אלה סובלים מהתנכלויות מצד השלטון שמביאות לעיתים קרובות לאיבוד של מקום עבודתם או קשרים בחברה הסובבת.