|
|מפה נוספת מתבנית = {{מפת מיקום|מדינה=רוסיה|שם=רוסיה|אורך=180|רוחב=40|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=ריק}}
}}
אתם לא מקור אקדמי[[קובץ:Соловецкий монастырь.jpg|ממוזער|250px|<center>[[מנזר סולובצקי]], השוכן בצפון רוסיה,{{ש}}מהווה [[אתר מורשת עולמית]].</center>]]{{מדינות אירופה}}
'''הפדרציה הרוסית''' (ב[[רוסית]]: '''Российская Федерация''', {{שמע|קובץ=Ru-Rossiyskaya Federatsiya Rossiya.ogg}} תעתיק [[אלפבית פונטי בינלאומי|פונטי]] מדויק: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), או בקיצור '''רוסיה''' ('''Россия'''), היא ה[[מדינה]] בעלת השטח הגדול ביותר בעולם. שטחה של רוסיה עולה על 17 מיליון קילומטרים רבועים, מתוכם כ-13 מיליון קמ"ר ב[[אסיה]] וכארבעה מיליוני קמ"ר ב[[אירופה]]. רוסיה חולקת גבול משותף עם [[נורווגיה]], [[פינלנד]], [[אסטוניה]], [[לטביה]], [[ליטא]], [[פולין]], [[בלארוס]], [[אוקראינה]], [[גאורגיה]], [[אזרבייג'ן]], [[קזחסטן]], [[הרפובליקה העממית של סין|סין]], [[מונגוליה]] ו[[קוריאה הצפונית]].
רוסיה חזרה להיות מדינה נפרדת עם [[התפרקות ברית המועצות]] בשנת [[1991]]. תחת השלטון ה[[קומוניזם|סובייטי]] היא נקראה "הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית"{{הערה|ברוסית:
"''Российская Советская Федеративная Социалистическая Республика''"{{ש}}(תעתיק מרוסית: "רַאסִיֿיְסְקַאיָה סוֹבְיֶֿיצְקַאיָה פֶדֶרַאטִֿיבְנַאייָה סוֹצִיאַלִיסְטִיצֶֿ'סְקַאייָה רֶסְפּֿוּבְּלִיקָה"),{{ש}}בראשי תיבות: "''РСФСР''".}}, ועם הקמתה הפכה [[פדרציה]]. רוב שטחה, אוכלוסייתה ותעשייתה של [[ברית המועצות]], אחת משתי [[מעצמת על|מעצמות העל]] דאז, היו ברוסיה. כתוצאה מכך, מאז פירוק ברית המועצות ירשה רוסיה את המושב הקבוע ב[[מועצת הביטחון]], מבקשת לרשת את מקומה של ברית המועצות כמעצמה חשובה, ורואה את עצמה במובנים רבים כממשיכת דרכה.
למרות ייסודה כמדינה בעלת משטר דמוקרטי [[דה יורה]], רוסיה איננה נחשבת מדינה דמוקרטית [[דה פקטו]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.eiu.com/public/topical_report.aspx?campaignid=DemocracyIndex2016|הכותב=EIU digital solutions|כותרת=Democracy Index 2016 - The Economist Intelligence Unit|אתר=www.eiu.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2017-12-18}}}}, וזכויות האדם בה מופרות באופן תדיר{{הערה|{{Cite news|url=https://www.hrw.org/world-report/2017/country-chapters/russia|title=Russia|date=2017-01-12|newspaper=Human Rights Watch|language=en|access-date=2017-12-18}}}}. תחת שלטונו של [[ולדימיר פוטין]], נחשבת רוסיה מדינה בעלת משטר [[אבסולוטיזם פוליטי|אוטוקרטי]] ו[[משטר סמכותני|סמכותני]]{{הערה|{{Cite news|url=http://www.oxfordbibliographies.com/view/document/obo-9780199756223/obo-9780199756223-0205.xml|title=Authoritarianism in Russia - Political Science - Oxford Bibliographies - obo|language=en|access-date=2017-12-18}}}}. פוטין סופג ביקורת בינלאומית חריפה בעקבות פגיעתו במתנגדי משטר, בעיתונאים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20111202205415/http://www.newssafety.org/images/pdf/KillingtheMessenger.pdf|כותרת=Wayback Machine|תאריך=2011-12-02|תאריך_וידוא=2017-12-18}}}}, בבני [[מיעוטים]] ובפעילים דמוקרטיים המתנגדים לו{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.civilrightsdefenders.org/country-reports/human-rights-in-russia-2016/|כותרת=Human Rights in Russia 2016|אתר=Civil Rights Defenders|שפה=en-GB|תאריך_וידוא=2017-12-18}}{{קישור שבור|3.1.2019}}}}.
== אטימולוגיה ==
{{הערה|ערכים ומקורות:
* מתוך ויקיפדיה (העברית והאנגלית):
** [[ורנגים]].
** {{אנ|Names of Rus', Russia and Ruthenia|Names of Rus', Russia and Ruthenia}}.
** {{אנ|Red Ruthenia|Red Ruthenia}}.
** {{אנ|Russo|Russo}}.
** {{אנ|Red|Red}}.
* מקורות חיצוניים:
** [https://hisour.com/red-color-in-culture-26654/ {{כ}}RED COLOR IN CULTURE].
** [https://www.gilihaskin.com/%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%94/ תולדות רוסיה הקדומה], [[גילי חסקין]].
** [https://www.jstor.org/stable/2491965?read-now=1&googleloggedin=true&seq=10#page_scan_tab_contents {{כ}}The Name "White Russia"],{{ש}}'''יש צורך ברישום או בהתחברות לחשבון קיים - על מנת לקרוא את תוכן המאמר השלם (13 עמודים סך הכל)'''.
** [https://www.rbth.com/blogs/2013/11/14/red_white_blue_color_symbolism_in_russian_language_31727.html {{כ}}Red, White, Blue: Color symbolism in Russian language].
}}.
יש הסוברים, כי לשמה הלועזי של רוסיה, "''Russia''", יש קשר למילה "אדום", בעיקר בשפות הלטיניות, אך גם ביוונית.
"אדום" ב[[איטלקית]] נכתב: "''Rosso''" (תעתיק מאיטלקית: "רֿוֹסוֹ"); ב[[ספרדית]]: "''Rojo''" (תעתיק מספרדית: "רֿוֹחוֹ"); ב[[צרפתית]]: "''Rouge''" (תעתיק מצרפתית: "רוּז' "); ב[[לטינית]]: "''Russus''" (תעתיק מלטינית: "רֿוּסוּס"), ב[[יוונית מודרנית]]: "''Ερυθρός''" (תעתיק מיוונית: "אֶרִיתְ'רֿוֹס"){{הערה|למשל: "''Ελληνικός Ερυθρός Σταυρός''"{{ש}}(תעתיק מיוונית: "אֶלִינִיקֿוֹס אֶרִיתְ'רֿוֹס סְטַאוְורֿוֹס"),{{ש}}אשר משמעותו: "[[הצלב האדום ההלני]]".{{ש}}(באנגלית: {{אנ|Hellenic Red Cross|Hellenic Red Cross}},{{כ}} [[:el:Ελληνικός Ερυθρός Σταυρός|הערך ביוונית, לצורך תרגום עתידי]]).{{ש}}עם זאת, "''Ερυθρός''" נחשבת מילה נדירה יחסית ביוונית המודרנית.{{ש}}המילה המקובלת ביוונית מודרנית למילה "אדום" הנה: "''Κόκκινο''"{{ש}}(תעתיק מיוונית: "קֿוֹקִינוֹ").}}.
ישנן תאוריות נוספות למקור המילה, כמו השורש ה[[שפות הודו-אירופיות|הודו-אירופי]] לצבע אדום במשמעות של שיער אדום. עד היום שיער בלונדיני-כהה מכונה בפי הסלאבים המזרחיים בשם "שיער רוסי"{{הערה|ברוסית: "''Русый-Волос''".{{ש}}תעתיק מרוסית: "רֿוּסִייֿ-וֿוֹלַאס".}}.
קיים קשר בין שם המשפחה האיטלקי-[[סיציליה|סיציליאני]]: "''Russo''" (תעתיק מ[[סיציליאנית]]: "רֿוּסוֹ") ובין מקור שמה של רוסיה.
מקור שמה המודרני של המדינה הוא ביוונית מודרנית: "''Ρωσία''" (תעתיק מיוונית: "רוֹסִֿיָה"), ב[[יוונית עתיקה]]: "''Ῥῶς''", אשר משמעו: "אנשי (שבט) רוֹס".
השם ה[[פינית|פיני]] ל[[שוודיה]] הנו: "''Ruotsi''". שם זה נובע מהמילה: "''róðsmenn''", שפירושו "אנשי חתירה", על שם המקום "''Roslagen''", שבו נפגשו הפינים והשוודים לראשונה{{הערה|ראו גם: [[ורנגים]], להסבר מורחב.}}.
הצבע האדום מקבל משנה תוקף ברוסיה. "[[הצבא האדום]]" ו[[הכיכר האדומה]] במוסקבה הן אך שתי דוגמאות מני רבות. זאת, להבדיל, למשל, מ[[בלארוס]], אשר משמעות שמה בעברית הנה: "רוסיה ה'''לבנה'''" ('''ולא''' ה'''אדומה'''), וכן מ[[הצבא הלבן]].
הצבעים: אדום, לבן וכחול, המשמש באופן מסורתי [[תוארי אצולה|תואר אצולה]] (הביטוי: "[[דם כחול]]", אשר שימש לתיאור חברי ה[[אריסטוקרטיה (מעמד)|אריסטוקרטיה]] הרוסית) מרכיבים את [[דגל רוסיה|דגלה של רוסיה]].
== היסטוריה ==
{{הפניה לערך מורחב|היסטוריה של רוסיה}}
=== רוס של קייב ונסיכות מוסקבה ===
תולדותיה של רוסיה שזורה בתולדותיה של קבוצה אתנית, המכונה "[[סלאבים]]". קבוצה זו היא המקור לעמים מזרח-אירופיים רבים, דוגמת ה[[רוסים]], ה[[אוקראינים]], ה[[פולנים]] ואחרים. הישות המדינית הראשונה שהוקמה הייתה [[רוס של קייב|קייב-רוס]] (או: "רות'ניה של קייב"), שנקראה על שם בירתה - [[קייב]]. ישות זו הוקמה בעקבות הגעתו לאזור של [[שבט רוס]] מאזור [[סקנדינביה]] של היום. בני שבט זה נחשבו ה[[ויקינגים]] של מזרח אירופה, ובפי המקומיים הם כונו "[[ורנגים]]". מלכם הראשון היה [[רוריק]]. כיום, עיקר שטחי הממלכה הקדומה נמצאים בתחומי אוקראינה. בשנת [[988]], בתקופת שלטונו של [[ולדימיר הראשון]], התנצרו הרוסים בעקבות השפעה [[האימפריה הביזנטית|ביזנטית]]. עם נפילתה של [[ביזנטיון]] באמצע המאה ה-15, ראו עצמם הרוסים ממשיכי דרכה (החל מאותה התקופה כונתה רוסיה: "רומא השלישית"{{מקור}}).
רוס של קייב לא הצליחה לשמור על אחדותה, והיא התפרקה לשלל נסיכויות שנלחמו אלו באלו. בתקופה זו, קמה במרכז רוסיה [[נסיכות ולדימיר]], ואילו בצפונה התבססה [[רפובליקת נובגורוד]]. באמצע המאה ה-13, נכבשה רוסיה על ידי ה[[מונגולים]] (מלבד נסיכות נובגורוד ואזורים בצפון מערב המדינה), ונשארה תחת העול הזר במשך כמאה שנים, עד המחצית השנייה של המאה ה-14. אזורים מסוימים היו מחויבים לשלוח מנחה{{הבהרה|למי?}} עד אמצע המאה ה-15.
במהלך תקופת השלטון הזר עלתה קרנה של [[נסיכות מוסקבה]], ולאחר הניצחון על המונגולים ב[[קרב קוליקובו]], אשר התרחש בשנת 1380, הפכה נסיכות זו דומיננטית. הנסיך [[איוואן השלישי]] הצליח למגר סופית את המונגולים בשנת 1480, לאחר עימות שכונה: "[[העמידה הגדולה על נהר האוגר]]".
=== שושלת רומנוב ===
[[קובץ:Russian Empire (1867).svg|ממוזער|250px|<center>שיאה של האימפריה הרוסית, 1866.{{ש}}אזורי שליטה צבועים בצבע ירוק כהה.</center>]]
במהלך מאתיים השנים שלאחר מכן ביססה נסיכות מוסקבה את מעמדה באירופה המזרחית. באמצע [[המאה ה-16]], הכתיר את עצמו שליטה של הנסיכות, [[איוואן האיום]], בתואר: "צאר"{{הערה|מילה זו הנה תעתיק רוסי למילה "קיסר".}}, כסמל לכוחה הרב. במהלך תקופה זו ידעה רוסיה מספר פלישות זרות, ובאחת מהן אף איבדה את השליטה על עיר בירתה לפרק זמן קצר, בראשית [[המאה ה-17]]. איוואן האיום היה אחרון השליטים משושלת שבט הרוס. לאחריו, עלתה לשלטון [[שושלת רומנוב]], בשנת 1613.
למרות הכיבושים הנרחבים, פיגרה רוסיה אחרי מדינות [[מערב אירופה]] מבחינות רבות. כתוצאה מכך, יזם הצאר [[פיוטר הגדול]], שעלה לשלטון בסוף המאה ה-17, רפורמות רבות, שבסופן הפכה רוסיה ל[[האימפריה הרוסית|מעצמה בינלאומית]]. הניצחון על [[שוודיה]] ב[[המלחמה הצפונית הגדולה|מלחמה הצפונית הגדולה]], אשר התרחשה בראשית [[המאה ה-18]] - ביסס את היותה של רוסיה מעצמה בינלאומית.
[[קובץ:Peter der-Grosse 1838.jpg|ממוזער|250px|פיוטר הגדול, מצביע על סנקט פטרבורג במפה כמקום מושבו וכבירת האימפריה. הוא עונד סרט כחול כסימן לתואר אצולה, ומחזיק בידו הימנית חרב המונחת על תותח - סימן לכיבושיו הרבים.]]
במהלך המאה ה-18 והמחצית הראשונה של [[המאה ה-19]], הייתה רוסיה אחד הכוחות הדומיננטיים בעולם, עם תעשייה מפותחת ומחקר מתקדם. למרות ההתחלה הנאה, בוששה [[המהפכה התעשייתית]] להגיע למדינה, וכתוצאה מכך החל להיווצר פער כלכלי הולך וגדל בינה ובין מדינות [[מערב אירופה]]. במישור הצבאי, נחלה רוסיה רצף של הפסדים במלחמות, דוגמת [[מלחמת קרים]] (1856-1854) ו[[מלחמת רוסיה-יפן]] (1905-1904). בנוסף, אירע ניסיון מהפכני כושל כנגד הצאר - [[מהפכת 1905]]. רוסיה הייתה עדה לעלייה חדה באבטלה וברמת העוני, בקרב השכבות החלשות של אוכלוסייתה.
=== ברית המועצות ===
המשברים הגיעו לשיאם במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]]. הכלכלה הרוסית החלשה לא עמדה בנטל הכבד וקרסה. קריסת הכלכלה, האבדות הרבות בנפש בחזית, הרעב הכבד והתעמולה של המתנגדים כנגד המשטר המלוכני, דוגמת ה[[בולשביקים]] ואחרים, גרמו לנפילתו של הממשל, במסגרת [[מהפכת פברואר]] (1917). הממשלה הרוסית הזמנית שהוקמה, בראשותו של [[קרנסקי]], לא הצליחה להתמודד עם המשבר, ונפלה ב[[מהפכת אוקטובר]], לאחריה עלה לשלטון [[ולדימיר איליץ' לנין]]. הבולשיביקים הכריזו על כינון מדינה חדשה: "[[רוסיה הסובייטית]]". המדינה שקעה עד מהרה ב[[מלחמת אזרחים]] אכזרית שנמשכה עד [[1921]].
ב-[[30 בדצמבר]] [[1922]] הוקמה ברית המועצות, כאיחוד בין רוסיה ובין מספר רפובליקות סובייטיות נוספות, שקמו בשטחי האימפריה הרוסית לשעבר - ביוזמת [[הצבא האדום]]. השלטון אשר עמד בראש המדינה החדשה נקט במדיניות בדלנית במהלך עשרים השנים שחלפו מתום מלחמת האזרחים, ודאג [[תיעוש|לתעש]] אותה ולהשריש את צורת השלטון החדשה בקרב אזרחיה. ידה של ברית המועצות בתום [[מלחמת העולם השנייה]] הייתה על העליונה. המלחמה גרמה למשבר חריף ב[[הממלכה המאוחדת|ממלכה המאוחדת]], שאיבדה ממעמדה הבינלאומי כמעצמת על; את מקומה תפסה רוסיה, לצד [[ארצות הברית]]. המאבק בין שתי מעצמות העל ידוע בכינוי: "[[המלחמה הקרה]]". מלחמה זו התחממה מעת לעת, בעת מלחמות בין בעלות הברית של המעצמות, דוגמת [[מלחמת קוריאה]] ו[[מלחמת וייטנאם]]. במהלך תקופה זו, שלטה ברית המועצות על אימפריה רחבת ידיים באירופה המזרחית והמרכזית. היא דיכאה ביד קשה מספר התקוממויות נגד שלטונה, דוגמת המרד ב[[הונגריה]], אשר התרחש בשנת [[1956]].
[[קובץ:Stalin-Lenin-Kalinin-1919.jpg|ממוזער|250px|<center>מימין לשמאל:{{ש}}[[מיכאיל קלינין]], [[ולדימיר איליץ' לנין]], [[יוסיף סטלין]]</center>]]
בשנת 1964, הודח [[ניקיטה חרושצ'וב]] מהשלטון, ואת מקומו תפס [[ליאוניד ברז'נייב]]. ברז'נייב חיזק בצורה משמעותית את הצבא הסובייטי והגביר את ההגמוניה והיוקרה של ברית המועצות בעולם. עם זאת, התאפיין שלטונו בשחיתות הולכת וגוברת וב[[מיתון כלכלי|מיתון כלכלי]]. לאחר מות ברז'נייב בנובמבר 1982, ידעה ברית המועצות חילופי שלטון תכופים, כאשר [[יורי אנדרופוב]] (1984-1982) ו[[קונסטנטין צ'רניינקו]] (1985-1984) משלו בה לפרקי זמן קצרים. השניים האחרונים היו חולים מאוד כבר בהיכנסם לתפקיד, ולא הספיקו להותיר את חותמם על מדיניות ברית המועצות, שלמעשה נשארה זהה כמעט לחלוטין לזו שהונהגה בתקופת ברז'נייב.
=== לאחר התפרקות ברית המועצות===
{{ערך מורחב|התפרקות ברית המועצות}}
[[מיכאיל גורבצ'וב]], שעלה לשלטון במרץ 1985 לאחר מותו של [[קונסטנטין צ'רניינקו]], ניסה להציל את כלכלתה הקופאת של המדינה, אך לא השכיל להפיל את שיטת הממשל ה[[קומוניזם|קומוניסטית]]. עם זאת, הרפורמות שהנהיג תרמו בשנת 1991 ל[[התפרקות ברית המועצות]], זמן קצר לאחר בחירתו של [[בוריס ילצין]] לנשיא. לאחר נפילת הברית, התרחשה [[הפיכת ינאייב]], אשר בוצעה על ידי החוגים הקומוניסטיים השמרניים. הפיכה זו הייתה ניסיון [[פוטש]], על מנת להחזיר את הגלגל לאחור, אך כשלה כעבור שלושה ימים בלבד. בניצוחו של ילצין, הפכה רוסיה [[דמוקרטיה]]. הרפובליקות הסובייטיות לא רצו להמשיך את דרכן יחד עם רוסיה, והתנתקו ממנה בראשית שנות ה-90. רוסיה ניסתה לשמר את מעמדה הרם בקרב הרפובליקות הפורשות; לשם כך הקימה את [[חבר המדינות]], אך לרוע המזל אף הוא התפרק. הדמוקרטיה החדשה ידעה מספר משברים צבאיים, בעיקר מצד חסידי השלטון הישן, אשר דגלו בחידוש הברית, כמו גם מתקפות טרור רצחניות צ'צ'ניות, על רקע מאבקה של [[צ'צ'ניה]] לקבלת עצמאות מרוסיה. רוסיה ידעה גם משברים כלכליים קשים; הקשה מכולם היה [[משבר הרובל (1998)|משבר הרובל]], אשר התרחש באוגוסט 1998.
ילצין היה הנשיא הראשון שנבחר ב[[בחירות דמוקרטיות]] במדינה. הוא כיהן כנשיא במשך שתי קדנציות רצופות, עד שהגיש את התפטרותו{{הבהרה|למי?}}, ערב פתיחת המאה ה-21. הוא הנהיג במדינה רפורמות רדיקליות, והביא לשינוי המבנה החברתי, הפוליטי והכלכלי של רוסיה. כמו כן הביא לקריסת הסוציאליזם בברית המועצות, הוציא את המפלגה הקומוניסטית מחוץ לחוץ ופיזר את [[הסובייט העליון]].
עם עלייתו של [[ולדימיר פוטין]] לשלטון בשנת 2000, בעידודו של ילצין, ביססה רוסיה את מעמדה הכלכלי, והחלה להיחלץ בהדרגה מהמשבר הכלכלי הקשה אליו נכנסה. עדות לכך ניתנה ב-1999, במהלכה החלו מחירי ה[[נפט]] וה[[גז טבעי|גז הטבעי]] לעלות חזרה לשווים המקורי, טרם המשבר שגרם לצניחתם. השיפור במעמדה הכלכלי של רוסיה תרם להשפעתה המכרעת על הפוליטיקה והכלכלה העולמית.
בד בבד, עברה רוסיה הידרדרות משמעותית בתחום זכויות האדם וחופש הפרט{{הבהרה|פירוט?}}.
בדצמבר 2007, נערכו בחירות ל[[הדומה של רוסיה|דומה]] (הבית התחתון של הפרלמנט הרוסי, האספה הפדרלית), אשר בהן זכתה "[[רוסיה המאוחדת]]", מפלגתו של פוטין. במרץ 2008, נערכו בחירות לנשיאות רוסיה, לאחריהן זכה ברוב קולות מקורבו של פוטין, [[דמיטרי מדבדב]].
באוגוסט 2008, פלשה רוסיה לשכנתה גאורגיה, במסגרת [[המלחמה בדרום אוסטיה]]. היה זה העימות הצבאי הראשון מחוץ לגבולותיה מאז התפרקות ברית המועצות, שהביא לעצמאות [[דה פקטו]] של מחוזות [[דרום אוסטיה]] ו[[אבחזיה]].
במרץ 2012, נערכו בשנית הבחירות לנשיאות רוסיה, ופוטין נבחר מחדש לקדנציה בת שש שנים, כשהוא ממנה את קודמו, מדבדב, לתפקיד ראש הממשלה. בפברואר 2014, אירחה המדינה את [[אולימפיאדת סוצ'י (2014)|אולימפיאדת החורף]]{{הבהרה|כיצד קשור אירוח אירוע ספורטיבי (אולימפיאדת חורף) - למתיחות עם מדינות המערב?}}, ובמרץ הייתה מעורבת ב[[המתיחות בחצי האי קרים (2014)|משבר קרים]], שהביא לסיפוח דה-פקטו של [[חצי האי קרים]] לרוסיה. עקב אירועים אלה, הטילו מרבית מדינות המערב [[סנקציות]] כלכליות על רוסיה, ויחד עם ירידת מחירי הנפט והגז (המהווים את רוב הייצוא הרוסי) שהחלה ב-2014 - הביאו אלה ל[[מיתון]] בכלכלה הרוסית.
בספטמבר 2015, [[מעורבות רוסית במלחמת האזרחים בסוריה|התערבה רוסיה בנעשה במלחמת האזרחים בסוריה]], כששלחה כוחות צבאיים, אשר סייעו לנשיא סוריה, [[בשאר אסד]] - ב[[מלחמת האזרחים בסוריה|מלחמתו במתנגדים לשלטונו]]. סיוע זה הביא להדרדרות מתמשכת של רוסיה ביחסיה עם [[מדינות המערב]].
== פוליטיקה ==
{{תמונות מרובות
|יישור=שמאל
|כיוון=אופקי
|כותרת=פוטין ומדבדב
|יישור כותרת=מרכז
|רקע כותרת=
|סיומת=
|יישור סיומת=
|רקע סיומת=
|רוחב=
|ללא גבול=
|תמונה1=Vladimir Putin-5 edit.jpg
|רוחב1=186
|חלופי1=
|הערה1=<center>[[ולדימיר פוטין]]</center>
|תמונה2=Medvedev_WEF_2007_cr.jpg
|רוחב2=150
|חלופי2=
|הערה2=<center>[[דמיטרי מדבדב]]</center>
}}
[[קובץ:Moscow Kremlin from Kamenny bridge.jpg|ממוזער|250px|<center>[[הקרמלין]]</center>]]
{{הפניה לערך מורחב|פוליטיקה של רוסיה}}
רוסיה היא [[פדרציה נשיאותית]]. [[חוקת רוסיה]], שאושרה במשאל עם ב-1993 - יצרה את הבסיס ל[[משטר נשיאותי]]. הנשיא בעל סמכויות נרחבות, ונבחר ב[[בחירות ישירות]], [[בחירות כלליות (כללי)|כלליות]] וחשאיות לכהונה בת שש שנים. מקום משכנו של הנשיא הוא [[הקרמלין]]. הנשיא ממנה את ה[[ממשלת רוסיה|ממשלה]] ואת [[ראש ממשלת רוסיה|ראש הממשלה]], שחייב לזכות באישור [[הדומה של רוסיה|הבית התחתון של הפרלמנט]], את [[סגן ראש ממשלת רוסיה|סגן ראש הממשלה]] ואת השרים. כמו כן, מעורב הנשיא במינוי הפקידות הבכירה{{הבהרה|במה מתבטאת מעורבות זו?}}. בנוסף, הוא משמש מפקד [[הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית|צבא רוסיה]] ו[[המועצה לביטחון לאומי של רוסיה|המועצה לביטחון לאומי]]. הנשיא רשאי להוציא [[צו]]וים ללא אישור הפרלמנט.
הפרלמנט הרוסי, המכונה: "[[האספה הפדרלית של רוסיה]]", מורכב משני בתים. הבית העליון הוא [[מועצת הפדרציה של רוסיה|מועצת הפדרציה]], המורכבת מ-170 צירים, הממונים לתקופת כהונה בת ארבע שנים (שני נציגים מכל אחד מ-88 ה[[סובייקטים פדרליים של רוסיה|סובייקטים הפדרליים של רוסיה]]). הבית התחתון, [[הדומה של רוסיה|הדומה]], מורכב מ-450 צירים, הנבחרים לתקופת כהונה של חמש שנים, ב[[בחירות יחסיות]].
== כלכלה ==
{{הפניה לערך מורחב|כלכלת רוסיה}}
=== התפרקות ברית המועצות ===
[[קובץ:Russian_economy_since_fall_of_Soveit_Union.PNG|ממוזער|300px|<center>גרף המציג את השינוי בתוצר הכללי ברוסיה - כפונקציה של השנים, קודם פירוקה של ברית המועצות - ואחריה.{{ש}}{{ש}}בתקופה של לפני ואחרי הפירוק, אשר התרחש בשנת 1999 ('''מצוין בגרף בקו שחור אנכי מודגש'''), משלו ברוסיה שלושה נשיאים: [[בוריס ילצין]], [[ולדימיר פוטין]] ו[[דמיטרי מדבדב]].{{ש}}{{ש}}על פי הגרף, ניתן לראות כי:{{ש}}{{ש}}* בתקופת שלטונו של ילצין ('''מסומנת בצבע ירקרק'''), טרם הפירוק, פחת התוצר הכללי הלאומי, בעוד שלאחריו - הוא החל לעלות.{{ש}}* בתקופת שלטונם של פוטין ('''צבע אדמדם''') ומדבדב ('''צבע ירקרק'''){{ש}}(למעט פיחות אחד, בתקופת שלטונו של מדבדב) -{{ש}}נסק התוצר הכללי הלאומי במידה דרמטית;{{ש}}זוהי עדות לשיפור הדרמטי במצבה הכלכלי של רוסיה.</center>]]
על פי [[מדד הפיתוח האנושי]], נחשבה רוסיה עד 1991 מדינה בעלת [[מדד הפיתוח האנושי|מדד פיתוח אנושי]] גבוה (מעל 0.8){{הבהרה|מהי משמעות מספר זה?}}, אך בשנים הראשונות שלאחר התפרקות ברית המועצות נאבקה רוסיה (כמו רוב מדינות [[הגוש הקומוניסטי]] לשעבר) לקיים [[כלכלת שוק]] וצמיחה כלכלית בריאה. עם נפילת המשטר הסובייטי ב-1991, הוגדר מצבה הכלכלי של רוסיה כ"קטסטרופה"{{מקור}}, עם נפילה חדה ב[[תמ"ג]], [[גרעון תקציבי]] עצום, [[רזרבת מטבע חוץ|רזרבות מט"ח]] אפסיות ו[[אינפלציה]] משתוללת. על הסיבות לכך נמנו: [[תחרות כלכלית|התעשייה הבלתי תחרותית]], אובדן שוקי הגוש הסובייטי לשעבר, היעדר יכולת להמשיך ולתמוך במגזר החקלאי{{הבהרה|מדוע?}}, היעדר תשתית עסקית חלופית ל[[ממשל ריכוזי|שלטון הכלכלי הריכוזי]] {{אנ|Centralized government}} שהתפרק והתנגדות הממסד הקיים לביצוע רפורמות כלשהן. בעקבות היווצרות משבר כלכלי חמור זה, ניתנה ברוסיה שלאחר התפרקות ברית המועצות חשיבות עליונה להסרת כל החסמים, אשר עשויים היו לעכב או אף למנוע התפתחות כלכלית עתידית, דוגמת התערבות ממשלתית. כמו כן, הוחלט לתת חופש מוחלט להתנהלות המשק הרוסי תוך כינון כלכלת שוק הוגנת (דוגמת הפרטות שקופות וביסוס מנגנונים אנטי-מונופוליים), כפי שזו נהגתה על ידי אבי תורת ה[[קפיטליזם]], [[אדם סמית]]. כמו כן, נעשו מאמצים לשלב את רוסיה מחדש בכלכלה העולמית, ולערוך בה שינויים כלכליים מבניים. דוגמה לכך היא הסדרת התנהלותם הכלכלית של גופים, אשר ריכזו בידיהם כוח כלכלי רב, דוגמת ה[[אוליגרכים רוסים|אוליגרכים הרוסיים]].
על אף קשיים אלו, חוותה רוסיה צמיחה כלכלית מסוימת ב-1997, אך זו ירדה לטמיון לאחר "[[משבר הרובל]]", אשר התרחש באוגוסט [[1998]]. במהלך משבר זה, זינקה האינפלציה ל-85%, [[שער חליפין|שער החליפין]] צנח, המערכת הבנקאית קרסה והממשלה הודיעה על אי עמידה בחובותיה (פשטה רגל). למרות כל הקשיים שחוותה, נהנית רוסיה מאז שנת 1999 מצמיחה כלכלית, המתבססת על מחירי [[נפט]] ו[[גז טבעי]] גבוהים, כמו גם על רפורמות בתחום המיסוי, ה[[תחבורה]], ה[[רגולציה]] ועוד. הצמיחה הכלכלית והעודפים הגדולים בתקציב מובילים, בהדרגה, לצמצום ה[[חוב ציבורי|חוב הציבורי]]. במקביל ל[[הפרטה]] המתבצעת, מתבצעת גם [[הלאמה]] של מגזרים מסוימים במשק, בעלי חשיבות אסטרטגית גדולה לממשל, דוגמת: [[אנרגיה]], [[מכרה|מכרות]], הגנה ו[[אווירונאוטיקה]].
=== השיקום וההתעצמות הכלכלית ===
[[קובץ:Russian_income.jpg|ממוזער|300px|<center>הגידול בשכר הראלי הנומינאלי ב[[אירו]],{{ש}}בין השנים 2000–2007</center>]]
ההתאוששות הכלכלית של רוסיה החלה בשנת 2000, עם עלייתו של [[ולדימיר פוטין]] לשלטון. פוטין צמצם את ההוצאות הממשלתיות, והשכיל להפחית את ה[[חוב ציבורי|חוב הציבורי]], תהליך הנמשך גם בשנת 2007. כמו כן, הפחית פוטין את המיסוי על ההכנסה ליחידים, מ-{{הבהרה|כמה אחוזים היו קודם להפחתה זו?}} - ל-13% מרווחיהם ([[הכנסה רוחבית]]), ולחברות - מ-{{הבהרה|כמה אחוזים היו קודם להפחתה זו?}} - ל-24% מרווחיהן. תהליך הפחתת המיסוי תרם לגידול במספר היוזמות העסקיות והשקעות החוץ ברוסיה.
למרות השיפור במצבה הכלכלי, רוסיה עודנה תלויה מאוד ב[[מגזר תעשייתי|מגזר התעשייתי]] שלה, בפרט ביצוא חומרי גלם דוגמת: [[נפט]], [[גז טבעי]], [[מתכת|מתכות]] ו[[עץ (חומר גלם)|עץ]]. הפקתם של חומרי גלם אלו, כמו גם ייצואם, עודנה מהווה חלק ניכר מהתוצר הלאומי הגולמי. עם זאת, חלקו של מגזר זה פוחת בעת האחרונה, בשל עלייה של כ-12% בשנה בצריכה הפרטית (נכון לשנים 2001–2006), כמו גם בשל הגידול ב[[תוצר פיננסי|תוצר הפיננסי]]. רוסיה צפויה להוריד את המע"מ מ־18% ב-2005 ל־13% ב-2009{{מקור}}. לצד היתרונות הנובעים מהעלייה בצריכה הפרטית, קיימים לה גם חסרונות: העלייה בצריכה הפרטית מונעת מגובה המשכורות ברוסיה לעלות: מ-62 דולרים בחודש ב-1999 - לכ-700 דולרים בחודש - במרץ 2008. חסרון נוסף מתבטא בחוסר האפשרות להעלות את קצב משיכת ההלוואות והמשכנתאות מ[[בנק ממשלתי|בנקים בשליטה ממשלתית]], דוגמת [[סברבנק]] ו[[ונשטורגבנק]].
ה[[חוב ציבורי|חוב הציבורי]] ב[[תמ"ג]] של רוסיה ירד מ-90% בשנת 1999 - ל-8% בלבד בשנת 2006. העודף בחשבון השוטף שלה בשנת 2006 עמד על כ-105 מיליארדי דולרים (רביעית בעולם בתחום זה){{מקור}}.
על פי מחקר שערך [[ארגון העבודה הבינלאומי]], ה-[[ILO]], נכון לאוגוסט 2007, עמד שיעור ה[[אבטלה]] ברוסיה על 5.7%{{מקור}}.
חברות אנרגיה וחומרי גלם גדולות, כגון [[יוקוס]], [[רוסנפט]] ו[[גזפרום]], ששוויה עומד על כ-300 מיליארדי דולרים (השלישית בגודלה בעולם) - משגשגות ברוסיה, בזכות משאביה הטבעיים.
ב־1 בינואר 2004, החליטו רשויות רוסיה על הקמת "[[קרן הייצוב הלאומית]]": [[קרן עתודה פיסקלית|קרן עתודות פיסקליות]], שאליה מועברות ההכנסות העודפות של המדינה. '''זוהי מעין עתודת חירום פיננסית, במקרה שחל משבר כלכלי כלשהו במדינה'''. תוכנית ייצוב כלכלית זו הועלתה, בשל הצמיחה הכלכלית המהירה ועליית מחירי הנפט בשנים האחרונות, אשר מניבים הכנסות גבוהות מהמצופה; הכנסות אלו גורמות לעודף תקציבי. נכון ל־1 בנובמבר 2007, עומד שווי העתודות בקרן זו על כ-148 מיליארדי דולרים (כ-3,600 מיליארדי רובלים). הקמת קרן זו טומנת בחובה מספר יתרונות:
* ניתן להניח, כי במקרה של ירידה חדה במחירי הנפט, אשר עשויה לגרום לגרעונות תקציביים גדולים, תשתמש רוסיה בעודף תקציבי זה לשם כיסוי גרעונות אלו.
* מניעת עלייתה של ה[[אינפלציה]], במידה ותחזורנה ההכנסות העודפות של האוצר הרוסי לשוק{{הבהרה|יש להסביר משפט זה.}}.
* הכספים שבקרן זו משמשים לתשלומי חובות{{הבהרה|עבור אילו גופים או מדינות?}}.
ביולי 2006, ביטלה רוסיה את כל ההגבלות על הסחר במטבע המקומי (רובל רוסי), בניסיון לגרום להתחזקותו בקרב השווקים הבינלאומיים, ולהעלאת מספר ההשקעות הזרות בכלכלה המקומית.
בעקבות העלייה המתמדת ברמת החיים, שבה רוסיה בשנת 2005 לרמת פיתוח אנושית גבוהה, כפי שזו הייתה טרם התפרקות ברית המועצות.
=== קשיים ===
[[קובץ:Graduates_in_tertiary_education-thousands.jpg|ממוזער|250px|<center>מספר הבוגרים בשנה,{{ש}}במוסדות להשכלה הגבוהה ברוסיה.{{ש}}מספר זה הוא הגבוה ביותר באירופה</center>]]
הקושי העיקרי שמולו ניצבת הכלכלה הרוסית הוא עידוד העסקים הקטנים והבינוניים (שמהווים היום פחות מ-20% מהתמ"ג). היות שהכלכלה מנוהלת ברובה על ידי [[מונופול]]ים ענקיים, ניסו הבנק האירופאי ו[[הבנק העולמי]] ליזום מערכת בנקאית מתוקנת, אך בהצלחה מועטה יחסית עד היום. כחלק ממדיניות מכוונת של הממשל הרוסי, חברות זרות בתחום הבנקאות אינן מורשות לחדור למשק הרוסי{{מקור}}. לאחרונה, כחלק מהסכם הכניסה של רוסיה ל[[ארגון הסחר העולמי]], חתמה רוסיה הסכם עם ארצות הברית, במטרה להעניק [[מרחב השתתפות (בנקאות)|מרחב השתתפות]] חלקי לחברות בנקאיות ברוסיה{{מקור}}.
[[ריכוזיות כלכלית|ריכוזיות]] יתר של הייצור התעשייתי והמגזר הפיננסי באזורי הבירה, הביאו לאי שוויון כלכלי משמעותי בין אזור העיר והמחוז מוסקבה - ובין חלקים נרחבים אחרים במדינה. בעוד שאזור מוסקבה מייצר את שליש התמ"ג הרוסי, מתגוררת בו רק עשירית מהאוכלוסייה.
בשנים האחרונות, [[יוקר המחיה]] במוסקבה גדול: מחירי הדירות בה עלו באופן לא פרופורציונלי ביחס לרמת המשכורות (כ-5000 דולרים למ"ר, לעומת [[שכר ממוצע]] של 1045 דולרים לחודש). עובדה זו פוגעת באופן ניכר ב[[רמת חיים|רמת החיים]] בה. בהתאם ליוקר מחיה זה, מיצבו המגזינים הכלכליים "[[האקונומיסט]]" ו"[[פורבס]]" את מוסקבה כעיר היקרה ביותר בעולם{{מקור}}.
רוסיה נחשבת אחת המדינות ה[[שחיתות|מושחתות]] ביותר באירופה, עובדה שמנעה ממנה להגדיל את ההשקעות הזרות בה ב[[תקופת המעבר (רוסיה)|תקופת המעבר]]. הסיבה להיקפי השחיתות הגדולים נעוצה בעובדה, שחלקים נרחבים מהכלכלה הרוסית נמצאים באפלה או בצללים (הכנסות או הוצאות שלא מדווחות); כספים רבים נמצאים בידיים פרטיות ולא בחשבונות הבנקים, ומשמשים תשלומי [[שוחד]] לפקידי ממשלה בכירים, המרכזים בידיהם כוח רב. השחיתות פושה גם בשל תקצוב נמוך של הממשלה את משרדיה: בשל השכר הנמוך, נאלצים עובדי ופקידי ממשל לקבל שוחד - לשם [[השלמת הכנסה]]. סיבה נוספת לשחיתות הגואה נעוצה בגובה המשכורות ב[[המגזר הציבורי|מגזר הציבורי]], הנמוך משמעותית ביחס למקובל{{הבהרה|היכן מקובל? בעולם? באיחוד האירופי? אחר?}}, כמו גם ביחס לגובה המשכורות הממוצע ב[[המגזר הפרטי|מגזר הפרטי]].
=== תחבורה ===
{{הפניה לערך מורחב|רכבות ברוסיה}}
שטחה העצום של הפדרציה הרוסית גורם לקושי בתנועה ברחבי המדינה. נתיב תחבורה עיקרי הוא [[הרכבת הטרנס סיבירית]]. ככלל, רוב התנועה ברחבי המדינה מתבצעת באמצעות רכבות. אין ברוסיה כביש בינעירוני המחבר בין החלקים השונים של המדינה, מהכבישים הבינעירוניים החשובים ברוסיה הוא הכביש בין מוסקבה לסנט פטרסבורג. לרוסיה נמלי ים, החשובים שבהם נמצאים ב[[ולדיווסטוק]], [[פרימורסק]], [[מורמנסק]], [[סנקט פטרבורג]], [[מגדן]] ו[[ארכנגלסק]]. נמלי התעופה החשובים במדינה הם [[נמל התעופה שרמטייבו|שרמטייבו]] ו[[נמל התעופה דומודדובו|דומודדובו]] במוסקבה ו[[נמל התעופה הבינלאומי פולקובו|פולקובו]] בסנקט פטרבורג.{{-}}
== שלטון מקומי ==
[[קובץ:Russia Fed-HE.svg|ממוזער|400px|<center>הסובייקטים הפדרליים של רוסיה (לתצוגה מאוזנת יש להגדיל)</center>]]
{{הפניה לערך מורחב||ערכים=[[סובייקטים פדרליים של רוסיה]], [[מחוזות פדרליים של רוסיה]]}}
עקב היותה המדינה הגדולה בעולם, מחולקת הפדרציה הרוסית למספר רב של יחידות אדמיניסטרטיביות, הכפופות לשלטון הפדרלי. סה"כ מורכבת רוסיה מ-83 [[סובייקטים פדרליים של רוסיה|סובייקטים פדרליים]] אשר מתוכם 21 [[רפובליקות של רוסיה|רפובליקות]], 46 [[מחוזות (אובלסטי) של רוסיה|אובלסטים]], תשעה מחוזות מסוג של "[[מחוזות (קראיה) של רוסיה|קראיים]]", [[מחוז (אובלסט) אוטונומי]] ([[המחוז היהודי האוטונומי]]), ארבעה מחוזות (שהם לא אובלסט) אוטונומיים נוספים ושתי ערים פדרליות ([[מוסקבה]] ו[[סנקט פטרבורג]]). ב-2014, לאחר [[סיפוח חצי האי קרים (2014)|סיפוח חצי האי קרים]], הוגדרה [[הרפובליקה של קרים|רפובליקה נוספת]], וכן הוגדרה [[סבסטופול]] כעיר פדרלית שלישית.
ב-2001 נוצרו שבעה מחוזות חדשים לחלוקה שצוינה לעיל. המחוזות האלו נקראים [[מחוזות פדרליים של רוסיה|מחוזות פדרליים]] והם נוצרו לצורך ניהול, כאשר ב-2010 הוקם מחוז שמיני.
== גאוגרפיה ==
{{הפניה לערך מורחב|גאוגרפיה של רוסיה}}
הפדרציה הרוסית מכילה שטחים נרחבים מיבשת [[אירואסיה]]. אף על פי שחלק ניכר מהאזורים הארקטים והסוב-ארקטיים נמצאים בשטחה, השטח הנותר הוא עצום עד כדי כך, שרוב תנאי ה[[אקלים]] העולמיים חלים בו (כולל [[אקלים צחיח למחצה]] באזורים מסוימים ב[[קלמיקיה]]). שטחה הוא כשליש מכלל יבשת אסיה, וכתשיעית מכלל יבשות העולם.
בחלק האירופאי ובחלק האסיאתי רוב השטח מורכב ממישורים ענקיים. המישורים האלה הם בראש ובראשונה [[ערבה (גאוגרפיה)|ערבה]] בדרום ומיוערים בכבדות בצפון עם גידולי [[טונדרה]] ליד החופים הצפוניים. רכסי הרים נמצאים ליד הגבול הדרומי, דוגמת [[הרי קווקז]], שבהם נמצאת הנקודה הגבוהה ביותר ביבשת אירופה: [[הר אלברוס]] (5,642 מ'). בנוסף להרי הקווקז ישנה שרשרת הרים נוספת: [[הרי אלטאי]]. בחלקים המזרחיים מתנשא [[רכס ורחויאנסק]]. במרכז מתנשא רכס [[הרי אורל]], המחלק את אירואסיה לאסיה ואירופה.
אורך החופים הכולל של רוסיה הוא מעל 37,000 קילומטרים, הגובלים עם [[אוקיינוס הקרח הצפוני]], [[האוקיינוס השקט]] וכמה ימים פנימיים, דוגמת [[הים השחור]], [[הים הבלטי]] ו[[הים הכספי]]. מספר ימים מהווים חלקים של אוקיינוסים, דוגמת [[ים ברנץ]], [[הים הלבן]], [[ים קארה]], [[ים לאפטייב]] ו[[הים הסיבירי הצפוני]], המהווים חלק מהאוקיינוס הצפוני. [[ים ברינג]], [[ים אוחוצק]] ו[[הים היפני]] הם חלק מהאוקיינוס השקט. האיים הגדולים הם: [[נוביה זמליה]], [[ארץ פרנץ יוזף]], [[האיים הסיביריים החדשים]], [[אי ורנגל]], [[האיים הקוריליים]] ו[[סחלין]].
בנוסף לימים, זורמים ברוסיה כמה עשרות נהרות גדולים. לרשימת הנהרות ראו [[:קטגוריה:רוסיה: נהרות|נהרות רוסיה]].
הימות הגדולות הן: [[ימת באיקל]], שהיא ימת המים המתוקים העמוקה בעולם, [[ימת לאדוגה]] ו[[ימת אונגה]].
=== אזורי זמן ===
החל משנת 2010, קיימים ברוסיה כיום תשעה אזורי זמן שונים. קודם לכן, היו במדינה 11 אזורי זמן שונים, ששניים מתוכם בוטלו לטובת האזורים האסייתים של רוסיה. הארגון מחדש של אזורי הזמן במדינה מטעה במידת מה, כיוון שאינו מהווה אינדיקציה לרוחבה האמיתי של המדינה, אלא יותר את הרוחב היחסי של החלק הצפוני.
הנקודה המזרחית ביותר של רוסיה היא אי הדיאומד הגדול (אוסטרובה ראטמאנובה). הנקודה המערבית ביותר היא מפרץ דנציג. המרחק בקו ישר ביניהם הוא כ-6,600 קילומטרים. בניגוד לכך, המרחק בין שתי הנקודות הרחוקות ביותר במדינה עומד על כ-8,000 קילומטרים (לשם השוואה - אורך קו המשווה הוא כ-40,000 ק"מ). בהתאם לשינוי חוקתי שהתקבל בקיץ 2011, הונהג ברוסיה שעון המתאים למשטר של "שעון קיץ" ביתר המדינות, ללא מעבר ל"שעון חורף". מצב זהה היה קיים בתקופת ברית המועצות.
ביולי 2014 התקבל חוק חדש, שנכנס לתוקף ב-26 באוקטובר של אותה השנה, לפיו הונהג שעון המתאים למשטר של "שעון חורף" ביתר המדינות, ללא מעבר ל"שעון קיץ".
== דמוגרפיה ==
{{הפניה לערך מורחב|דמוגרפיה של רוסיה}}
{{הערים הגדולות של רוסיה}}
[[קובץ:Бабушка (1356865666).jpg|ממוזער|250px|<center>אישה מבוגרת ברוסיה</center>]]
בשנת 2002, חיו ברוסיה כ-145 מיליוני תושבים. [[צפיפות אוכלוסייה|צפיפות האוכלוסין]] ברוסיה נמוכה מאוד (כתשעה אנשים לקמ"ר). הסיבה לכך היא שטחה העצום של רוסיה: בעוד שרוב האוכלוסייה מתרכזת בערים הגדולות בכלל (מוסקבה, סנקט פטרבורג, נובוסיבירסק ומספר ערים מרכזיות נוספות), ובחלק האירופי של רוסיה בפרט - נותרים חלקים עצומים של המדינה שוממים לחלוטין. ניתן להסביר את תופעת ההתיישבות בערים הגדולות גם בעטיים של תנאים אקלימיים קשים, בחלקים עצומים של המדינה (בעיקר קור עז ברוב ימות השנה), אשר אינם מאפשרים התיישבות אנושית בהם. כ-71% מהאוכלוסייה חיים בחלק האירופאי (80% אם מחשיבים גם את אזורי הרי [[אורל]]).
ברוסיה קיימות למעלה מ-160 [[קבוצה אתנית|קבוצות אתניות]] שונות.
[[קובץ:Khanty_girls_gathering_berries.jpg|ממוזער|300px|<center>נערות [[חנטי ומנסי (יוגרה)|חנטיות]]:{{ש}}קבוצה אתנית במערב סיביר,{{ש}}ששפתה היא הקרובה ביותר ל[[הונגרית]]</center>]]
לפי [[מרשם אוכלוסין]], אשר נערך במדינה בשנת 2002, ואשר סקר את מוצאם של תושביה, 79.8% מתוכם הוגדרו [[רוסים]], 3.8% [[טטרים]], 2% [[אוקראינים]] והשאר - בעלי מוצא אחר.{{ש}}כ-84% מתושבי המדינה היו שייכים למשפחת העמים ה[[שפות הודו-אירופיות|הינדו-אירופאים]] (מתוכם כ-99% היו [[סלאבים]]), כ-8.5% נמנו על משפחת [[עמים טורקים|העמים הטורקיים]], 3.5% נמנו על משפחת העמים ה[[קווקז]]יים, 2% נמנו על משפחת העמים ה[[שפות אוראליות|פינו-אוגרים]] ו-0.5% מתוכם נמנו על משפחת העמים ה[[מונגולים]].
על פי הערכות שונות{{מקור}}, נע מספר ה[[יהודים]] ברוסיה בין 230,000 - מיליון בני אדם, כאשר מחצית האוכלוסייה חיה ב[[מוסקבה]], וכחמישית - ב[[סנקט פטרבורג]]. בשנת 1970, נאמד מספר היהודים בברית המועצות בכ-2.15 מיליון{{מקור}}. נתון זה העמיד את ברית המועצות כמדינה השלישית בעולם במספר אזרחיה היהודיים, אחרי ארצות הברית וישראל. בעקבות התפרקות ברית המועצות, עזבו את רוסיה מיליוני אירופאים (בעיקר [[גרמנים]], מיעוטים קטנים של [[צ'כים]], [[יוונים]] ו[[פינלנד|פינים]]) ויהודים (בעיקר לארצות הברית, לישראל ולגרמניה).
הרוסים, כמו גם קבוצות אתניות אחרות במזרח אירופה, שייכים למשפחת העמים הסלאבים, המהווה את הקבוצה האתנית הגדולה ביותר באירופה.
כ-200,000 בני אדם מהגרים לרוסיה כל שנה{{מקור}}, כאשר מחציתם הם רוסים מהרפובליקות הסובייטיות לשעבר. בנוסף, קיימים ברוסיה כ-1.5 מיליון [[הגירה בלתי חוקית|מהגרים בלתי חוקיים]], רובם ממרכז אסיה, הקווקז, [[אוקראינה]], [[מולדובה]] ו[[סין (אזור)|סין]].
למרות ההגירה הנכנסת, פוחתת אוכלוסייתה של רוסיה בכ-700,000-500,000 בני אדם, מדי שנה בשנה (פיחות של כ-0.5% מאחוז האוכלוסייה הכולל בשנה). פיחות זה נובע בעטיים של אחוזי לידה נמוכים (כ-1.3 ילדים לאישה) ואחוזי תמותה גבוהים (בעיקר של גברים בגיל העבודה).
השפה ה[[רוסית]] היא השפה הרשמית ברוסיה, אך רפובליקות אוטונומיות כוללות לעיתים קרובות את השפות האתניות המקומיות כשפה רשמית שנייה ברפובליקה. [[כתב קירילי|האלפבית הקירילי]] הוא היחיד שמשמש את האוכלוסייה ברוסיה.
דתם של מרבית הרוסים היא [[הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית|נצרות פרבוסלבית]].
מספרם של ה[[מוסלמים]] במדינה נאמד בכ-20-14 מיליון (תלוי במקורות){{מקור}}, המהווים כ-14%-10% מכלל האוכלוסייה. רובם מרוכזים באזור דרום ה[[וולגה]], מערב [[סיביר]], צפון הקווקז ו[[חצי האי קרים]]. מיעוטים גדולים קיימים גם בערים הגדולות. כמעט כולם הם [[סונים]], ורובם מגיעים ממשפחת [[עמים טורקים|העמים הטורקיים]] והקווקזיים.
[[תוחלת חיים|תוחלת החיים]] ברוסיה, במיוחד זו של הגברים, נמוכה ביחס למדינות מערביות אחרות, ואף נמוכה ביחס לזו ששררה בברית המועצות. ב-2007, הוערכה תוחלת החיים במדינה בכ-67.7 שנים, כעשר שנים פחות מאשר במדינות [[האיחוד האירופי]]. תוחלת החיים של הגברים הייתה 61.5 שנים, ושל הנשים - 73.9 שנים. [[גורמי תמותה|גורם התמותה]] העיקרי היה, נכון לשנה זו, [[מחלות לב]]. תוחלת החיים הנמוכה מושפעת במידה רבה מ[[תאונת דרכים|תאונות דרכים]] (שבחלקן נגרמות מנהיגה בשכרות), ומנזקים בריאותיים הקשורים ל[[עישון]] ולצריכה מוגברת של [[משקה חריף|משקאות חריפים]]. התפשטותן של המחלות: [[איידס]] ו[[שחפת]] מהווה גורם תמותה משני נוסף. עם זאת, בשנים 2005–2007 חלה עלייה קלה בתוחלת החיים.
===יהדות רוסיה כיום ===
{{הפניה לערך מורחב|יהדות רוסיה}}
נכון לשנת{{הבהרה}}, חיים ברוסיה כ-156,000 יהודים רשומים ברשויות הפנים במדינה, ויש מספר לא ידוע של יהודים, המוערך בכמיליון, שאינם יודעים על יהדותם או שאינם מצהירים עליה (במידה רבה בעקבות חששם לגילויי [[אנטישמיות]] כנגדם).
נכון לשנת{{הבהרה}}, פועל ברוסיה הארגון: "[[איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה]]", אשר בראשו עומדים [[הרב הראשי לרוסיה]], [[בערל לזר]], ו[[איל הון|איל ההון]] הישראלי [[לב לבייב]]. ברשות הארגון תקציבים של מיליוני דולרים; בזכות עובדה זו, מימן הארגון הקמת בתי כנסת, בתי ספר, [[בית תמחוי|בתי תמחוי]], [[מרכז קהילתי|מרכזים קהילתיים]] ומוסדות נוספים ברחבי רוסיה וברית המועצות לשעבר.
בינואר 2016, במהלך הקונגרס היהודי-אירופי, קרא [[נשיא רוסיה]], [[ולדימיר פוטין]], ליהודים הסובלים מ[[אנטישמיות]] באירופה - להגר לרוסיה{{הערה|{{ynet|ynet|פוטין ליהודי אירופה: יש אנטישמיות? בואו לרוסיה.|4755633|20 בינואר 2016}}}}.
== ספורט ==
{{ערך מורחב|ספורט ברוסיה}}
ענפי הספורט הפופולריים ביותר ברוסיה הם [[כדורגל]], [[כדורסל]], [[הוקי קרח]] ואתלטיקה.
[[טניס]] הנשים במדינה מפותח באופן מיוחד, כאשר ישנן טניסאיות רוסיות רבות אשר משחקות או ששיחקו בצמרת הדירוג העולמי של [[הסבב העולמי לנשים (WTA)|הסבב העולמי לנשים]], דוגמת [[מריה שראפובה]], שדורגה בעבר במקום הראשון בעולם. טניסאיות מפורסמות נוספות הן: [[אנה צ'קבטדזה]], [[ילנה דמנטייבה]], [[סבטלנה קוזנצובה]], [[אנסטסיה מיסקינה]], [[דינארה סאפינה]], [[ורה זבונרבה]] ו[[אנה קורניקובה]]. [[נבחרת גביע הפדרציה של רוסיה|נבחרת טניס הנשים של רוסיה]] זכתה ארבע פעמים ב[[גביע הפדרציה]], בשנים: 2004, 2005, 2007 ו-2008. ב[[אולימפיאדת בייג'ינג (2008)|אולימפיאדת בייג'ינג]], שלוש הטניסאיות שעלו על הפודיום היו רוסיות. על הטניסאים הגברים הרוסיים המפורסמים נמנים [[ניקולאי דווידנקו]] ו[[מאראט סאפין]].
ה[[כדורגל ברוסיה]] צבר תאוצה בעשור הראשון של המאה ה-21, כאשר הקבוצות הרוסיות [[צסק"א מוסקבה (כדורגל)|צסק"א מוסקבה]] ו[[זניט סנקט פטרבורג]] זכו ב[[גביע אופ"א]], בשנים 2005 ו-2008 בהתאמה וזניט גם זכתה ב{{ה|סופר קאפ האירופי}}. [[נבחרת רוסיה בכדורגל]] העפילה ב[[יורו 2008]] לחצי גמר המפעל ולרבע גמר [[מונדיאל 2018]]. [[ליגת העל הרוסית בכדורגל]] זוכה לתקצוב מסיבי, עובדה אשר סייעה לקידומו של ענף זה בשנים האחרונות ולפיתוח הפופולריות שלו. בעוד שלאורך כמעט כל שנות הליגה שלטו בה המועדונים ממוסקבה, בשנים האחרונות היא הפכה שוויונית יותר.
[[נבחרת רוסיה בכדורסל]] השתתפה מאז הקמתה בכל [[אליפות העולם בכדורסל|אליפויות העולם]], למעט שנת 2006, כמו גם בכל [[אליפות אירופה בכדורסל|אליפויות אירופה]] - מאז הקמתה. הזכייה היחידה של נבחרת רוסיה באליפות אירופה הייתה ב-2007, בראשות [[דיוויד בלאט]]. מלבד זאת, היא סיימה כסגנית הן באליפות אירופה, והן פעמיים באליפות העולם.
קבוצת הכדורסל הרוסית [[צסק"א מוסקבה (כדורסל)|צסק"א מוסקבה]] היא אחת הקבוצות החזקות באירופה, והיא זכתה שבע פעמים ב[[יורוליג]]; כמו כן, היא הקבוצה השלטת ב[[ליגת העל הרוסית בכדורסל גברים|ליגת העל הרוסית בכדורסל]] וב{{ה|ליגה המאוחדת של VTB}}.
נבחרת ברית המועצות נחשבה בזמנה לנבחרת הטובה באירופה, ובין הטובות בעולם. היא זכתה פעמיים במשחקים האולימפיים בשנים 1972 ו-1988, בשלוש אליפויות עולם בשנים 1967, 1974 ו-1982 ובארבע עשרה אליפויות אירופה.
רוסיה מצליחה גם בענף ההוקי קרח, ו[[נבחרת רוסיה בהוקי קרח|נבחרתה]] זכתה מספר פעמים ב[[אליפות העולם בהוקי קרח]].
ענפי ספורט בולטים נוספים במדינה הם: [[הרמת משקולות]], [[התעמלות]], [[התעמלות אמנותית]], [[אגרוף]], [[היאבקות (ספורט)|היאבקות]], [[אמנות לחימה]], [[כדורעף]], [[רגבי]] ו[[סקי]]. רוסיה מצליחה ב[[המשחקים האולימפיים|משחקים האולימפיים]] בהם [[רוסיה במשחקים האולימפיים|השתתפה]]: נכון ל[[אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)|2016]], היא מדורגת במקום התשיעי בטבלת המדליות האולימפיות של כל הזמנים, על אף שהשתתפה במספר מועט של אולימפיאדות. מאז פירוק ברית המועצות, דורגה רוסיה באולימפיאדת הקיץ בכל אולימפיאדה באחד משלושת המקומות הראשונים בדירוג המדליות, וב[[משחקי החורף האולימפיים|אולימפיאדת החורף]] דורגה בכל אולימפיאדה באחד מחמשת המקומות הראשונים.
בדצמבר 2010, הכריזה פיפ"א כי רוסיה נבחרה לארח את [[מונדיאל 2018|גביע העולם לשנת 2018]]{{הערה|{{nrg|nrg מעריב|רוסיה תארח את מונדיאל 2018, קטאר תארח את 2022.|184/878|2 בדצמבר 2010|3|2}}}}.
החל משנות ה-50, הפכה ברית המועצות מדינה מובילה בענף ההחלקה האמנותית על הקרח, בעיקר בקטגוריית הזוגות ובריקוד על הקרח. [[לודמילה בלואוסובה]] (Belousova) ו[[אולג פרוטופופוב]] (Protopopov) היו הזוג הסובייטי הראשון שזכה במדליית זהב אולימפית (1964) בקטגוריית הזוגות, ומאז ועד 2006 כל הזוכים בזהב אולימפי בתחום זה היו מברית המועצות או מרוסיה. רוב זוכי הזהב הגברים האולימפיים, החל מ-1992, ייצגו את ברית המועצות לשעבר או את רוסיה. החל מ-2006, לאחר התפרקותה של ברית המועצות, חלה ירידה ברמת המחליקים הרוסיים. תופעה זו נבעה בעיקר בעטיו של חוסר בגופים מארגנים ובמימון ענף ספורט זה. החסך במקורות מימון אילץ את רוב המאמנים הרוסיים להגר למדינות שונות בעולם; על כן, הדור שגדל במהלך שנות ה-90 לא קיבל את התמיכה המרובה לה זכו הדורות הקודמים. בשנים האחרונות הושקו מספר פרויקטים בענף זה (דוגמת "להחליק עם כוכבים" ו"עידן הקרח"), שנועדו להחזיר לענף זה עטרה ליושנה. במסגרת [[אולימפיאדת פיונגצ'אנג (2018)|המשחקים האולימפיים בקוריאה 2018]], הוצגו נציגי הדור החדש של ענף זה.
==סמלים==
{|class="wikitable sortable" style="width:100%;text-align:center;"
! width="200px" |'''דגל'''
! width="*" |'''סמל'''
! width="*" |'''האנשה לאומית'''
! width="*" |'''חיה לאומית'''
! width="*" |'''המנון לאומי'''
|--
|| [[דגל רוסיה]] <br> [[קובץ:Flag of Russia.svg|border|130px|דגל הפדרציה הרוסית]] || [[סמל רוסיה]]<br>[[קובץ:Coat of Arms of the Russian Federation.svg|120px|סמל הפדרציה הרוסית]] ||[[הדוב הרוסי]] <br>[[קובץ:As Between Friends (Punch magazine, 13 December 1911, detail).jpg|130px|הדוב הרוסי]] || [[דוב חום]]<br>[[קובץ:Bear Approaching.jpg|130px|חיה לאומית: דוב חום]] <br><br> || [[המנון הפדרציה הרוסית]]{{ש}}ראו גם "תולדות [[המנון רוסיה]]"
|}
== ראו גם ==
{{הפניה לספר ויקיפדיה|רוסיה}}
* [[ברית המועצות]]
* [[צבא הפדרציה הרוסית]]
* [[שליטי רוסיה]]
* [[יחסי ישראל-רוסיה]]
{{-}}
==לקריאה נוספת==
* ג. ורדנסקי ,'''דברי ימי רוסיה''', תרגם מאנגלית : י. סלעי, מו"ל : ניומן מ., תש"ו.
* א. רוטשטיין, '''היסטוריה של ברית המועצות''', הוצאת [[ספרית הפועלים]], 1951.
* פרופ' ארתור רוזנברג, '''דברי ימי הבולשביזם''', הוצאת "חברה", 1933.
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=category:Russia|שם ויקישיתוף=רוסיה|ויקימסע=רוסיה|ויקימילון=רוסיה}}
* [http://www.gov.ru Gov.ru] - פורטל של הממשלה הרוסית {{רוסית}}.
* [http://eng.kremlin.ru/ האתר הרשמי של הקרמלין] ([[Kremlin.ru]]) {{אנגלית}}.
* [http://en.rian.ru/ פורטל חדשות נוסף] {{אנגלית}}.
* תומר ריבל, [http://www.e-mago.co.il/e-magazine/ussrfall.html התפרקות ברית המועצות].
* אירינה טיטובה, [http://web.archive.org/web/20030624181707/http://www.cdi.org/russia/johnson/7023-14.cfm Russian Life Expectancy on Downward Trend], סט. פטרסבורג טיימס, 17.1.2003 {{אנגלית}}.
* {{CIA factbook|rs}}.
* {{וואלה!|מסע אחר אונליין|רוסיה: דברים שלא ידעתם על המדינה הגדולה בעולם|2644003|22 במאי 2013}}.
* {{כלכליסט|טלי שמיר|סוד העם הנעלם|3648815|1 בינואר 2015}}.
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{חלוקה מנהלית של רוסיה}}
{{מדינות אירופה}}
{{מדינות אסיה}}
{{מדינות חבר המדינות}}
| 