מאיר מלובלין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
== תולדותיו ==
רבי מאיר נולד ב[[לובלין]] שב[[פולין]] בשנת [[ה'שי"ח]] (1558). אביו רבי גדליה היה בנו של המקובל רבי אשר מקראקא. כבר בילדותו נודע כ[[עילוי (לימוד)|עילוי]]. הלך ללמוד ב[[ישיבה]] ב[[קראקא]], שם נשא את אסתר, בתו של ראש הישיבה ואב בית הדין, רבי יצחק הכהן שפירא. ב-[[1582]] עבר ללובלין בכוונה לייסד בה ישיבה. חמש שנים מאוחר יותר, ב-[[1587]] חזר לקראקא למלא את מקום חותנו שנפטר והתמנה ל[[ראש ישיבה]] ול[[אב"ד]]. ב-[[1595]] נתמנה לרב ב[[לבוב]], שם כיהן עד שנת [[1613]] אז נאלץ לעזוב את כס הרבנות בעקבות הסכסוך על הגט
[[קובץ:Maharam lublin.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שו"ת מהר"ם לובלין, [[ורשה]], 1881]]
== שיטת לימוד ופסיקה ==
המהר"ם היה [[פלפול|פלפלן]], ודן רבות בדברי [[רש"י]] וה[[תוספות]], דייק בכל מילה מדבריהם וברוח זו כתב את חיבורו הגדול "מאיר עיני חכמים" שנדפס לאחר מכן בסוף כרכי ה[[תלמוד בבלי]], תחת השם "מהר"ם", בצמוד לפירושי
בפסיקה, נראה שהמהר"ם היה מאסכולת המתנגדים לקודיפיקציה שנכנסה בעקבות כתיבת ה[[שולחן ערוך]], והוא מציין בספר הפסקים שלו "שו"ת מהר"ם" כי אין לסמוך בעיניים עצומות על פסקי [[המחבר]] וה[[רמ"א]] (ראו למשל סוף סימן יא). מאידך, וכנראה דווקא בגלל זאת, חש כבוד עמוק כלפי המהרש"ל, כפי שמתבטא רבות בפירושיו על הש"ס, וגם נכתב מפורשות בתשובותיו.
שורה 13:
הוא צידד ב"כחא דהיתרא" והשתדל להקל במקום הצורך.
=== הסכסוך על הגט
בשנת [[1612]] סידרו רבי [[מנוח הענדל]] ורבי [[יהושע פלק כץ]] ("הסמ"ע"), [[גט]] ב[[וינה|ווינה]], לאשה שבעלה היה חולה, ולאחר שהבריא הבעל,
== תלמידים מפורסמים ==
|