15,767
עריכות
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ (סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)) |
אין תקציר עריכה |
||
== תולדותיו ==
רבי מאיר נולד ב[[לובלין]] שב[[פולין]] בשנת [[ה'שי"ח]] (1558). אביו רבי גדליה היה בנו של המקובל רבי אשר מקראקא. כבר בילדותו נודע כ[[עילוי (לימוד)|עילוי]]. הלך ללמוד ב[[ישיבה]] ב[[קראקא]], שם נשא את אסתר, בתו של ראש הישיבה ואב בית הדין, רבי יצחק הכהן שפירא. ב-[[1582]] עבר ללובלין בכוונה לייסד בה ישיבה. חמש שנים מאוחר יותר, ב-[[1587]] חזר לקראקא למלא את מקום חותנו שנפטר והתמנה ל[[ראש ישיבה]] ול[[אב"ד]]. ב-[[1595]] נתמנה לרב ב[[לבוב]], שם כיהן עד שנת [[1613]] אז נאלץ לעזוב את כס הרבנות בעקבות הסכסוך על הגט
[[קובץ:Maharam lublin.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שו"ת מהר"ם לובלין, [[ורשה]], 1881]]
== שיטת לימוד ופסיקה ==
המהר"ם היה [[פלפול|פלפלן]], ודן רבות בדברי [[רש"י]] וה[[תוספות]], דייק בכל מילה מדבריהם וברוח זו כתב את חיבורו הגדול "מאיר עיני חכמים" שנדפס לאחר מכן בסוף כרכי ה[[תלמוד בבלי]], תחת השם "מהר"ם", בצמוד לפירושי
בפסיקה, נראה שהמהר"ם היה מאסכולת המתנגדים לקודיפיקציה שנכנסה בעקבות כתיבת ה[[שולחן ערוך]], והוא מציין בספר הפסקים שלו "שו"ת מהר"ם" כי אין לסמוך בעיניים עצומות על פסקי [[המחבר]] וה[[רמ"א]] (ראו למשל סוף סימן יא). מאידך, וכנראה דווקא בגלל זאת, חש כבוד עמוק כלפי המהרש"ל, כפי שמתבטא רבות בפירושיו על הש"ס, וגם נכתב מפורשות בתשובותיו.
הוא צידד ב"כחא דהיתרא" והשתדל להקל במקום הצורך.
=== הסכסוך על הגט
בשנת [[1612]] סידרו רבי [[מנוח הענדל]] ורבי [[יהושע פלק כץ]] ("הסמ"ע"), [[גט]] ב[[וינה|ווינה]], לאשה שבעלה היה חולה, ולאחר שהבריא הבעל,
== תלמידים מפורסמים ==
|
עריכות