מחזור תפילה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ ←‏top: הגהה, replaced: הספריה ← הספרייה (2)
שורה 5:
לכבוד מועדי השנה יש תפילות רבות המיוחדות למועד, קריאות מיוחדות ב[[תורה]] לכבוד החג ופיוטים שנתקנו לכבוד החג או נאמרים בתפילות החג. המחזור מקבץ את כל הנצרך למתפלל במועד יחד, לנוחות המתפלל.
 
המחזור נועד בתחילה בעיקר לחזנים והוא היה מאויר בפאר ובאמנות. "מחזור לייפציג" מתקופה זו - מן המעוטרים שבמחזורים הקדומים, עשיר באיורים ובציורים. דוגמא נוספת למחזור מפואר הוא מחזור נירנברג {{שנסרק על ידי [[הספריההספרייה הלאומית]]. הרשומה [http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=direct&doc_number=002550585&local_base=NNL01 בקטלוג] הספריההספרייה, עם קישור לסריקה.}} כשהחלו להדפיסו, הפך המחזור לנחלת הכלל ולספר אישי לכל מתפלל. המחזור הראשון שנדפס המכיל את תפילות כל השנה הוא "מחזור [[נוסח איטליה|בני רומא]]" משנת ה'רמ"ו ([[1486]]).
 
לקהילות אשכנז היו בגדול שלושה נוסחאות - מחזור אשכנז, מחזור כמנהג [[פולין]] ופיהם ([[בוהמיה]]), ומחזור שלישי - [[נוסח צרפת|מחזור צרפת]], שמעולם לא נדפס, כי מנהגו חדל להתקיים לאחר גירוש [[יהדות צרפת|יהודי צרפת]].{{הערה|היו שינויים קטנים בין הקהילות אפילו בתוך כל האחד מהנוסחאות הנ"ל. רובם נשארו רק בכתבי יד, אבל אכן היו שני מנהגים ייחודיים שהגיעו לדפוס, כגון מנהג וורמייזא, שנדפס בפפד"מ ב-1714 (וזמין [http://www.hebrewbooks.org/42658 בהיברובוקס]), ונדפס עוד פעם אחת בזולצבאך ב-1737. וכן הקטנטרס של מנהג פוזנן נדפס כמה פעמים, עיין לדוגמא [http://www.hebrewbooks.org/34872 בהיברובוקס] (חסרים כמה עמודים בסריקה). יש לציין שלמרות גירוש יהודי צרפת בשנת 1394, היו שלוש קהילות בודדות ב[[איטליה]] בערים [[אסטי]], [[פוסאנו]] ו[[מונקלבו]] (בראשי תיבות אפ"ם) שהוקמו על ידי יהודים ממגורשי צרפת ושמרו בימים הנוראים על מנהגם של יהודי צרפת, ובשאר השנה התפללו לפי נוסח אשכנז (המערבי). נוסח זה נשמר עד אמצע המאה ה-20, אבל אף פעם לא הגיע לדפוס (עיין מחזור לימים נוראים בעריכת דניאל גולדשמידט, קורן תש"ל, חלק א (ראש השנה), בהקדמה עמ' יג).}}