מוצר בר-קיימא מינימלי – הבדלי גרסאות

היתרון הגדול של מוצר בר-קיימא מינמאלי הוא בכך שעלות הפיתוח של מוצר כזה היא נמוכה יחסית. כך שאם המוצר נכשל או לא עונה על הדרישות שבשבילן הוא אופיין אז כמות הכסף והזמן שהושקעה היא מינימאליתמינימלית. המונח הוטבע והוגדר על ידי פרנק רובינסון ב-[[2001]],{{הערה|{{Cite web|url=http://www.syncdev.com/minimum-viable-product/|title=SyncDev methodology|date=|accessdate=November 15, 2018|website=SyncDev|publisher=|last=|first=}}}} והפך לפופולרי בזכות סטיב בלנק{{אנ|Steve Blank}} ואריק ריס{{אנ|Eric Ries}}.{{הערה|שם=def|W. S. Junk, "[http://www.cs.pomona.edu/classes/cs121/supp/DynamicBalance.pdf The Dynamic Balance Between Cost, Schedule, Features, and Quality in Software Development Projects]", Computer Science Dept., University of Idaho, SEPM-001, April 2000.}}{{הערה|Eric Ries, March 23, 2009, [http://startuplessonslearned.blogspot.com/2009/03/minimum-viable-product.html Venture Hacks interview: "What is the minimum viable product?"], Lessons Learned}}{{הערה|[http://steveblank.com/2010/03/04/perfection-by-subtraction-the-minimum-feature-set/ Perfection By Subtraction – The Minimum Feature Set]}}{{הערה|Holiday, Ryan [https://thenextweb.com/entrepreneur/2015/04/01/the-single-worst-marketing-decision-you-can-make/ The single worst marketing decision you can make] ''The Next Web''. 1 April 2015}} פעמים רבות לפני ההגעה לשלב זה נעשה בחברות סקר שוק.

למוצר בר-קיימא מינימלי יש בדיוק מספיק יכולות כדי לשחרר אותו לשוק. בדרך כלל המפתחים של המוצר ינסו לשחרר אותו לקבוצה חלקית מכל כלל הלקוחות האפשריים - לדוגמאלדוגמה לקהילת המאמצים המוקדמים {{אנ|Early adopter}} שמקובל לחשוב שהם יהיו יותר סלחניים, יתנו משוב יותר מפורט ויוכלו להבין את מהות המוצר גם בשלבים מוקדמים של הפיתוח. האסטרטגיה הזאת מונעת יצירת תכונות או מוצרים שהלקוחות לא רוצים ולמקסם את כמות המידע שמרוויחים על כל לקוח עם כמה שפחות השקעה כספית.

בפרוייקטיםבפרויקטים המתבססים על [[מימון המונים]] הרבה פעמים יסתפקו במוצר בר-קיימא מינמלי כאשר יגיעו לשלב המימון. רק במקרים נדירים מגיעים לשלב זה כאשר המוצר הוא כבר מלא ומוכן לשיווק.{{הערה|{{Cite news|url=https://stonemaiergames.com/kickstarter-lesson-105-minimal-viable-product/|title=Kickstarter Lesson #105: Minimum Viable Product|date=2014-06-24|newspaper=Stonemaier Games|language=en-US|access-date=2018-11-15}}}} בשלב זה אפשר להתייחס למימון ההמונים עצמו בתור סקר שוק ובכך להמשיך לפתח רק מוצר שיעמוד בדרישות שנובעות מסקר שוק זה. הרבה פעמים הפלטפורמות של מימון המונים מאפשרות גישה נוחה לקהילת המאמצים המוקדמים.

ישנם מחקרים המראים כי שחרור מוקדם של מוצר בר-קיימא מינמלי עלול לפגוע בחברה יותר מאשר לעזור לה מכיוון שהיא עוזרת למתחרים לחקות תכונות ייחודיות של המוצר כאשר הוא עדיין לא בשל לתחרות מלאה בשוק.{{הערה|שם=Contigiani|{{Cite web|url=http://knowledge.wharton.upenn.edu/article/the-limitations-of-lean-startup-principles/|title=The Limitations of Lean Startup Principles|date=28 September 2018|accessdate=17 October 2018|website=knowledge.wharton.upenn.edu|publisher=Kowledge@Wharton, [[Wharton School of the University of Pennsylvania]]}}}} באותם מחקרים גם צויין שלעתיםשלעיתים שחרור מוקדם של מוצר כזה יכול לפגוע במוניטין של החברה.