ויקיפדיה

שולמית וולקוב – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הוספת קטגוריה "ילידי xxxx" לכל הערכים שבוויקינתונים שנת הלידה בקטגוריה המתאימה. ראו דיון שעבר מהמזנון בשיחת קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-18#קטגוריות. (תג)
מ הגהה
שורה 6:
עם קבלת הדוקטורט חזרה לארץ, והחלה ללמד בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב. ב-1989 הועלתה לדרגת פרופסור מן המניין להיסטוריה מודרנית. היא שימשה כראש המכון להיסטוריה גרמנית, ראש התוכנית להיסטוריה אירופית משווה ("סמינר וינר") וערכה את "ספר השנה התל אביבי להיסטוריה גרמנית" בין השנים 1987–1993. הייתה פרופסור אורח ב[[המכון למחקר מתקדם בברלין|מכון למחקר מתקדם בברלין]], בקולגיום להיסטוריה במינכן ובקולג' סנט אנתוני שב[[אוקספורד]]. היא הכשירה (ומכשירה) דוקטורנטים רבים, חלקם כבר חברים בסגל הבכיר של אוניברסיטאות בארץ ובעולם, בהם: [[נעמה שפי]], [[בועז נוימן]], [[יפעת וייס]], [[מעוז עזריהו]] ו[[גלילי שחר]].
 
וולקוב הייתה חברת [[הוועדה לתכנון ולתקצוב]] של [[המועצה להשכלה גבוהה|המועצה להשכלה הגבוהה בישראל]]. בדצמבר 2006 נבחרה לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים{{הערה|{{הארץ|[[תמרה טראובמן]]|היום: 6 חברים חדשים ימונו לאקדמיה הלאומית למדעים|1.1528968}} }}. שימשה כחברה בוועדת המחקר של [[ועדת שוחט]] לרפורמה בהשכלה הגבוהה (2007). משמשת כחברה בוועד הפועל ובמועצה של [[האוניברסיטה הפתוחה]] ובוועד המנהל של המכון ללימודים מתקדמים בפרייבורג שבגרמניה.
 
==מחקריה==
תחום התמחותה של שולמית וולקוב הוא היסטוריה מודרנית של גרמניה מאז [[המאה ה-18]] ועד ימינו. היא עוסקת גם בהיסטוריה של אירופה המודרנית מנקודת מבט השוואתית ובמשך שנים רבות חקרה את תולדות יהודי גרמניה וה[[אנטישמיות]] בגרמניה.
 
===צמיחתה של תנועת הנגד הפופולרית למודרניזם בגרמניה: בעלי המלאכה העירוניים, 1896-1873 - 1896===
ספרה הראשון של שולמית וולקוב (The Rise of Popular Antimodernism in Germany: The Urban Master Artisans, 1873-1896) דן בבעלי המלאכה בערי גרמניה בשליש האחרון של [[המאה ה-19]]. הספר נכתב בשנות הזוהר של [[היסטוריה חברתית|ההיסטוריה החברתית]] ועוסק בקבוצה שלא תיעדה באופן מודע את קורותיה והיא בולטת בזה שהייתה אחת הקבוצות שנאלצו לספוג את תוצאותיה של [[המהפכה התעשייתית]] ומצאו עצמן במגננה מתמשכת במהלך השליש האחרון של המאה ה-19. וולקוב מתחקה אחר השינויים במצבם החברתי-כלכלי ועוקבת אחרי המסקנות הפוליטיות שהסיקו ממאבק ההישרדות שלהם. במובן מסוים זוהי מעין פרה-היסטוריה של ה[[פשיזם]].
דרך חקר האנטישמיות של קבוצת בעלי המלאכה עברה וולקוב לעסוק ב[[אנטישמיות בגרמניה]] בכלל ובהמשך גם בתולדות יהודי גרמניה. תוצאה מקפת ראשונה של מחקרים אלו היה ספר אנציקלופדי על יהודי גרמניה, שיצא במסגרת [[אנציקלופדיה]] גרמנית כוללת בהוצאת אולדנבורג בשם '''Die Juden in Deutschland 1780-1918'''{{הערה|'''Die Juden in Deutschland 1780-1918''', vol. 16 of the Enzyklopädie deutscher Geschichte, edited by Lothar Gall a.o., Oldenbourg Verlag, München 1994. second edition, 1999 }}. ספר זה, עובד לקורא העברי{{הערה|'''בין ייחוד לטמיעה: יהודי גרמניה 1780-1918'''; מתרגמת: אורית פרידלנד; עורך מדעי: גיא מירון); תל אביב: [[האוניברסיטה הפתוחה]], תשס"ג 2003 }}, בגרמניה התפרסמו שני כרכים ממאמריה על האנטישמיות ויהודי גרמניה:{{הערה|* Das '''Juedische Projekt der Moderne''', Becksche Reihe, Beck Verlag, Muenchen 2001.
שורה 18:
===אנטישמיות כקוד תרבותי===
זה (Antisemitism as a Cultural Code) שם מאמרה של שולמית וולקוב, שהתפרסם בשנתון מכון [[ליאו בק]] ב[[לונדון]] בשנת 1978. המאמר נחשב לפורץ דרך בניסיונות להבין את ה[[אנטישמיות]] בגרמניה. במאמר זה טוענת וולקוב שהאנטישמיות, בעיקר בסוף המאה ה-19 ועד [[מלחמת העולם הראשונה]], הייתה חלק מסינדרום תרבותי-פוליטי שלם, ואף אחד ממסמניו העיקריים. ביטויים אנטישמיים הפכו לסימני השתייכות מובהקים למחנה ה[[לאומנות|לאומני]]-[[אימפריאליזם|אימפריאלי]] והאנטי-[[דמוקרטיה|דמוקרטי]] בגרמניה של אותם הימים. באופן זה ניתן להבין את האנטישמיות כחלק ממכלול גדול יותר בתרבות הגרמנית ולפרש אף את עמדותיהם של יהודים מסוימים, שנקטו לעיתים עמדות אנטישמיות כדי להבליט את השתייכותם למילייה תרבותי ופוליטי זה.
זו הייתה נקודת המוצא לעיסוק ממצה יותר של וולקוב בתהליכי ה[[הידמות|אסימילציה]] (התבוללות או טמיעה) של היהודים בגרמניה. מחקריה מדגישים בעיקר את העובדה שיהודי גרמניה עסקו יותר בטיפוס בסולם החברתי מאשר בניסיון להדמותלהידמות לגרמנים בני זמנם. לעיתים אף הקדימו את החברה הלא-יהודית בתהליכי ה[[מודרניזציה]] הכוללים שעברה חברה זו. בו בזמן, היא טוענת, תרו היהודים אחר דרכים לחדש את יהדותם ולהתאים אותה לצרכים של העולם המודרני. בנושא זה דן מאמר שלה, העוסק בהמצאת מסורת יהודית חדשה במהלך המאה ה-19 בגרמניה (נוסח עברי של מאמר זה{{הערה|"'להמציא מסורת': יהודי גרמניה במאה ה-19", '''התרבות העממית''' בעריכת [[בנימין זאב קדר]], ירושלים 1996.}}). וולקוב עסקה גם במחקר אודות ה[[דמוגרפיה]] של יהודי גרמניה וחקרה את הסיבות החברתיות להצלחתם בתחומים שונים, בעיקר במדעים. עבודה זו הופיעה בכרך הראשון (2001) של [[כתב עת|כתב העת]] לתולדות המדע '''Aleph''', הרואה אור בירושלים{{הערה|"Jewish Scientists in Imperial Germany"(Parts I and II), '''Aleph''': Historical Studies in Science and .Judaism, (1), Jerusalem, Jan 2001, pp. 215-281}}.
 
===במעגל המכושף: יהודים, אנטישמים וגרמנים אחרים===
זוהי כותרת ספרה של שולמית וולקוב שראה אור בהוצאת עם עובד ב-2002, ונוסחו האנגלי התפרסם ב-2006 בהוצאת [[אוניברסיטת קיימברידג']]. ספר זה הוא מעין סינתיזה של כל עבודת המחקר שעשתה במשך כ-25 שנה על [[יהדות גרמניה|יהודי גרמניה]]. אין זה סיפור שיטתי של תולדות יהודי גרמניה, אלא עיסוק בכמה נושאים מרכזיים וטיפול בשאלות ספציפיות. הספר נפתח בניסיון להבין את מה שנחשב בדרך כלל לעיוורונם של יהודי גרמניה באשר לפונטציאללפוטנציאל [[השואה|השמדתם]] על ידי ה[[המפלגה הנאצית|נאצים]]. וולקוב מבררת את האופן שבו תפסו יהודים ב[[מזרח אירופה]] ובמערבה את האנטישמיות בגרמניה, את האופן שבו התייחסו אליה יהודי גרמניה עצמם ואף נוגעת בהשקפות שרווחו בנושא זה ב[[היישוב|ישוב העברי]] בארץ, בעיקר לאחר [[ליל הבדולח]] ([[1938]]). בשלב זה היא טוענת שאי אפשר להבין עמדות אלה מבלי לבחון לעומק שני נושאים: האופי המיוחד והפונקציות המיוחדות של האנטישמיות בגרמניה שלפני העידן הנאצי, והאופי המיוחד – החברתי והתרבותי – של יהדות גרמניה עצמה בשנים אלו. בחלק השני של הספר נידונה, אם כן, האנטישמיות בתקופת [[האימפריה הגרמנית|גרמניה הקיסרית]] (1871-1918), והיחס אליה מצד קבוצות שונות בגרמניה (למשל ה[[סוציאליזם|סוציאליסטים]]). בחלק השלישי נדון תהליך התברגנותם של יהודי גרמניה, כניסתם לתרבות הגרמנית ויחודם ה[[דמוגרפיה|דמוגרפי]], כמו גם המגבלות על הטמעותםהיטמעותם – הן מצד גרמנים שסירבו לראות בהם חלק מן האומה הגרמנית המתהווה אז, והן מצדם הם, שכן גם יהודים אלה, הידועים כ"[[התבוללות|מתבוללים]]", בקשו בדרך כלל לשמר את [[זהות לאומית|זהותם]] היהודית באופן כלשהו.
 
===איחוד וחירות בגרמניה - מנפוליאון עד ביסמרק===
זהו שם ספרה של שולמית וולקוב{{הערה|'''איחוד וחירות בגרמניה - מנפוליאון עד ביסמרק'''/ שולמית וולקוב; [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]] ([[אוניברסיטה משודרת]]), תל אביב, 1997 }}. הוא מספר את סיפורה של גרמניה המפוצלת מאז [[המלחמות הנפוליאוניות|מלחמות נפוליון]], דרך [[אביב העמים|מהפכות 1848]] ועד הגשמת [[איחוד גרמניה (המאה ה-19)|איחוד גרמניה]] בשורת מלחמות בראשותו של [[אוטו פון ביסמרק]].
 
===מחלוקה לאיחוד: גרמניה 1990-1945 - 1990===
ספר זה, שנערך על ידי שולמית וולקוב{{הערה|'''מחלוקה לאיחוד: גרמניה 1945 - 1990'''/ עורכת שולמית וולקוב; תרגם דניאל נדב; תל אביב, אוניברסיטת תל אביב, המכון להיסטוריה גרמנית, עם עובד, תשנ"ד 1994.}} הוא אסופת מאמרים מרכזיים הדנים ב[[איחוד גרמניה (המאה ה-20)|איחוד גרמניה מחדש]] ([[1990]]), רובם מתורגמים מ[[גרמנית]], ומספקים לקורא העברי חומר על הכרעות ונקודות מפנה בתולדותיהן של [[גרמניה המערבית|הרפובליקה הפדרלית]] מזה ואחותה [[גרמניה המזרחית|הרפובליקה הדמוקרטית]] (ה[[קומוניזם|קומוניסטית]]) מזה, על הרקע ההיסטורי של האיחוד ביניהן וכן על הפחדים והתקוות שנתלו בו.
 
===תולדות חינוך החירשים ושפת הסימנים===
שולמית וולקוב חקרה גם את אחד הפרקים הפחות ידועים בתולדות ה[[עידן האורות|נאורות האירופית]], ראשית חינוך ה[[לקות שמיעה|חירשים]] החל מ[[שנות ה-60 של המאה ה-18]]. במסגרת זו עסקה בצד ה[[בלשנות|לינגוויסטי]] של יצירת [[שפת סימנים|שפת הסימנים]] ובתהליכים המורכבים הנלווים לכך, הן בהקשרן של הפרקטיקות האינדיבידואליות של החירשים והן כתוצאה מיוזמות של מורים שומעים, שניסו להתגבר על קשיי התקשורת עמם. בנושא זה טמון שילוב בין מחקר בתולדות המיעוטים עם היסטוריה של הרפואה ושל החינוך, וכן, פרק בתולדות חקר ה[[שפה]] והיחס אליה בתקופות שונות.
המאמץ הרפורמטורי של תקופת ההשכלה בא כאן לידי ביטוי מיוחד. מיד עם תחילתו נוצרו גם האסכולות השונות בתחום הנדון, אלה המצודדים בפיתוח שפת סימנים ואלה הטוענים לצורך ללמד חרשים לדבר בשפת החברה בה הם חיים. ההתעניינות החדשה בחרשים הייתה תופעה כלל אירופית, מרוסיה, עבור בגרמניה, בצרפת ובספרד ועד לאנגליה, אירלנד וסקוטלנד. מאמר מקיף בתחום זה ראה אור ב[[כתב עת|כתב העת]] [[היסטוריה (כתב עת)|היסטוריה]]{{הערה|"החרשים כקבוצת מיעוט: ראשית המאבק על שפת הסימנים", '''[[היסטוריה (כתב עת)|היסטוריה]]''', מס' 1, 1998 }}. מבט רחב יותר על תחום זה מצוי בכרך שערכה "מיעוטים, זרים ושונים: קבוצות שוליים בהיסטוריה"{{הערה|'''מיעוטים, זרים ושונים: קבוצות שוליים בהיסטוריה''', בהוצאת מרכז זלמן שזר, 2000.}}.
 
===סיפור של גרמני 1933-1914 - 1933===
זהו שם ספרו של [[סבסטיאן הפנר]] שתרגמה שולמית וולקוב{{הערה|'''סיפור של גרמני 1914 - 1933''' / סבסטיאן הפנר; תרגום מגרמנית, הערות ואחרית-דבר שולמית וולקוב‬; תל אביב: [[הוצאת חרגול]], תשס"ב 2002}}. זהו ספר זכרונות המגולל את סיפורו של גרמני לא-יהודי שחווה את השנים בין מלחמת העולם הראשונה, בה היה עדיין ילד, ועד לעליית הנאצים לשלטון. הוא מתבונן במתרחש בעין ביקורתית ובאופן מקורי ומאיר עיניים. הספר היה רב-מכר בגרמניה ומקנה פרספקטיבה מיוחדת על תקופת [[רפובליקת ויימאר]] כולה ועל תהליך עלייתם של הנאצים לשלטון.
 
===מחקרה העכשווי===
שורה 75:
* '''Deutsche Juden unde die Moderne''', München 1994
</div>
* '''מחלוקה לאיחוד: גרמניה 1945 - 1990'''/ עורכת שולמית וולקוב; תרגם דניאל נדב; תל אביב, אוניברסיטת תל אביב, המכון להיסטוריה גרמנית; עם עובד, תשנ"ד 1994.
* '''מיעוטים, זרים ושונים: קבוצות שוליים בהיסטוריה'''/ עורכת שולמית וולקוב; ירושלים: [[מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל]] 2000.
 
===תרגומים===
* '''סיפור של גרמני 1914 - 1933''' / [[סבסטיאן הפנר]]; תרגום מגרמנית, הערות ואחרית-דבר שולמית וולקוב‬; תל אביב: [[הוצאת חרגול]], תשס"ב 2002.‬
 
==קישורים חיצוניים==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/שולמית_וולקוב"