דיגיטלי ואנלוגי – הבדלי גרסאות

'''דיגיטלי''' ו'''אנלוגי''' (ב[[עברית]]: '''ספרתי''' ו'''תקבילי''') הם תכונות של [[אות (סיגנל)|אות]]ות או סדרת התרחשויות. המושגים משמשים רבות בתחומי ה[[אלקטרוניקה]] וה[[מחשב|מחשוב]].

 

[[מקלט רדיו|מקלטי רדיו]] ישנים או פשוטים משתמשים ב'''[[טיונר]]''' אנלוגי ('''Tuner''', ההתקן שבאמצעותו מכוונים את המקלט ל[[תחנת רדיו|תחנות הרדיו]] השונות). בדרך-כלל מדובר בחוגה אותה יש לסובב עד שמגיעים לתחנה הרצויה. סיבוב החוגה, מטבעו, רציף; באופן תאורטי ניתן לסובב אותה 20 [[מעלה (זווית)|מעלות]], 2 מעלות, 0.2 מעלות, וכו'; חלוקת המרווחים האפשריים בין הערכים היא [[אינסוף|אינסופית]].

 

בדומה לטיונר, מכשירי רדיו ו[[טלוויזיה]] ו[[מגבר]]י [[סטריאו]] יכולים להיות מצוידים בהתקן '''הגברת [[קול]]''' ("ווליום") דיגיטלי או אנלוגי, וכן בהתקנים דומים לשינוי תכונות נוספות של הצליל: '''טרבל''' ('''Treble''', קולות גבוהים), '''[[קולות (מוזיקה)|בס]]''' ('''Bass''', קולות נמוכים), '''באלאנס''' ('''Balance''', חלוקת הצליל בין שני ה[[רמקול]]ים ב[[מערכת סטריאו]]).

 

[[קובץ:Windup alarm clock.jpg|שמאל|ממוזער|150px|[[שעון]] אנלוגי]]

[[קובץ:Radiocontrolledclock.jpg|שמאל|ממוזער|150px|שעון דיגיטלי]]

 

 

 

בדוגמת השעונים יש להבחין, אם כן, בין המנגנון לבין התצוגה, שכל אחד מהם יכול להיות דיגיטלי או אנלוגי.

 

בתחום ה[[אמצעי לאחסון מידע|אמצעים לאחסון מידע]] לדוגמה, [[סורק]] הופך מידע חזותי אנלוגי ל[[קובץ תמונה]] דיגיטלי. [[תקליט]]ים, סרטי קול ו[[קלטת שמע|קלטות שמע]] אנלוגיים, ואילו [[תקליטור|תקליטורי קומפקט דיסק]] דיגיטליים. [[סרט קולנוע|סרט הקולנוע]] (פילם) סרט ה[[וידאו]] או קלטות [[VHS]] אנלוגיים ואילו [[DVD]] ו-[[Blu-ray]] דיגיטליים. מערכת ה[[שמיעה]] ה[[אדם|אנושית]] אנלוגית, כמובן; טווח ה[[צליל]]ים אותם אנו מסוגלים לשמוע רציף. על פי [[תורת הדגימה (עיבוד אותות)]], המרווח המינימלי בין הצלילים בהתקני השמע הדיגיטליים כה קטן, עד כי כמעט ולא ניתן לזהות הבדל בין הצליל הדיגיטלי והאנלוגי; נושא זה שנוי במחלוקת ויש הטוענים כי במדיה אנלוגית כגון תקליטים ניתן להפיק צליל "חם" יותר מזה הבוקע ממדיה דיגיטלית, דוגמת תקליטור.

 

ה[[מחשב]]ים הם המכשירים הידועים ביותר שפועלים באופן דיגיטלי. ה-"דיגיטליות" בנויה בתוכם: ה[[מעבד]]ים, [[זיכרון גישה אקראית|זיכרון ה-RAM]] ורוב רכיבי המחשב האחרים מורכבים ממיליוני [[רכיב אלקטרוני|רכיבים אלקטרונים]] זעירים; יחידות אלו יכולות להיות במתח גבוה (מצב המוגדר כ-'''"1"''') או מתח נמוך (מצב '''"0"'''). זוהי מהותה של [[בסיס בינארי|השיטה הבינארית]], המאפיינת את המחשב. שיטה זו דיגיטלית מטבעה.

 

 

בראשית ימי המחשוב פעלו גם [[מחשב אנלוגי|מחשבים אנלוגיים]], למטרות ספציפיות. אלה נדחקו על ידי המחשבים הדיגיטליים.

 

ה[[כרטיס גרפי|כרטיס הגרפי]] שבמחשב הוא דיגיטלי, וזאת בניגוד לרוב מקלטי הטלוויזיה, שהנם אנלוגיים. המחשב מסוגל לתת אך ורק הוראות מדויקות לרכיב הגרפי בנוגע ל[[צבע]] שאותו יש להציג בכל נקודה ([[פיקסל]]) על-גבי המסך. לכל צבע קיים ערך מספרי מוגדר, והמרווח (או ההבדל) המינימלי בין הצבעים השונים קבוע ובלתי-רציף. למרות זאת, במסכים הנוכחיים המרווח זעיר ביותר, ואינו רחוק מיכולת הפרדת הצבעים של ה[[עין]] האנושית, כך שתמונות המוצגות על-גבי צגי מחשב נראות רציפות ו"אמיתיות". במחשבים הישנים יותר כרטיס הגרפי היווה בעצם ממיר בין התמונה הדיגיטלית שהמחשב מייצר לבין ה[[צג]] העובד בשיטה אנלוגית, כיום יותר נפוצים כרטיסים גרפים עם חיבור דיגיטלי שתומכים בצגים דיגיטליים, בצורה זו התמונה הדיגיטלית עוברת ישירות מהמחשב למסך.