הבדלים בין גרסאות בדף "דיגיטלי/אנלוגי"

קצת ניואנסים, הסרת בלבול בין אנלוגי\דיגטלי ובדיד\רציף
מ (שוחזר מעריכות של 94.159.140.9 (שיחה) לעריכה האחרונה של Matanyabot)
תגית: שחזור
(קצת ניואנסים, הסרת בלבול בין אנלוגי\דיגטלי ובדיד\רציף)
'''דיגיטלי''' ו'''אנלוגי''' (ב[[עברית]]: '''ספרתי''' ו'''תקבילי''') הם תכונות של [[אות (סיגנל)|אות]]ות או סדרת התרחשויות. המושגים משמשים רבות בתחומי ה[[אלקטרוניקה]] וה[[מחשב|מחשוב]].
 
'''אות דיגיטלי''' הוא אות שיכול לקבל מספר סופי של ערכים. '''אות אנלוגי''', לעומת זאת, הוא אות '''רציף''' שמספר הערכים שהוא יכול לקבל אינו סופי. דוגמה לכך היא ההבדל בין מחוג השניות בשעון אנלוגי - היכול להיות בכל אחד מאינסוף המקומות שבין שנתות השניות הסמוכות - לבין שעון דיגיטלי, אשר יכול להראות רק 60 ערכים שונים בחיווי השניות שלו.
'''אות דיגיטלי''' הוא אות מדויק, שניתן להגדיר את ערכו ה[[מספר]]י. זהו אות '''לא-רציף''' (בדיד), כיוון שתמיד קיים מרווח מסוים, ידוע, בין שני ערכים סמוכים של אות דיגיטלי. '''אות אנלוגי''', לעומת זאת, הוא אות '''רציף''' (עד כמה שניתן לדבר על [[רציפות]] ב[[טבע]] המורכב מ[[אטום|אטומים]]).
== דוגמאות ==
 
===טיונר במקלט רדיו===
[[מקלט רדיו|מקלטי רדיו]] ישנים או פשוטים משתמשים ב'''[[טיונר]]''' אנלוגי ('''Tuner''', ההתקן שבאמצעותו מכוונים את המקלט ל[[תחנת רדיו|תחנות הרדיו]] השונות). בדרך-כלל מדובר בחוגה אותה יש לסובב עד שמגיעים לתחנה הרצויה. סיבוב החוגה, מטבעו, רציף; באופן תאורטי ניתן לסובב אותה 20 [[מעלה (זווית)|מעלות]], 2 מעלות, 0.2 מעלות, וכו'; חלוקת המרווחים האפשריים בין הערכים היא [[אינסוף|אינסופית]].
 
בדומה לטיונר, מכשירי רדיו ו[[טלוויזיה]] ו[[מגבר]]י [[סטריאו]] יכולים להיות מצוידים בהתקן '''הגברת [[קול]]''' ("ווליום") דיגיטלי או אנלוגי, וכן בהתקנים דומים לשינוי תכונות נוספות של הצליל: '''טרבל''' ('''Treble''', קולות גבוהים), '''[[קולות (מוזיקה)|בס]]''' ('''Bass''', קולות נמוכים), '''באלאנס''' ('''Balance''', חלוקת הצליל בין שני ה[[רמקול]]ים ב[[מערכת סטריאו]]).
 
===שעון===
[[קובץ:Windup alarm clock.jpg|שמאל|ממוזער|150px|[[שעון]] אנלוגי]]
[[קובץ:Radiocontrolledclock.jpg|שמאל|ממוזער|150px|שעון דיגיטלי]]
 
[[שעון|שעונים]] יכולים להיות דיגיטליים או אנלוגיים, אם כי כאן ההגדרה מעורפלת יותר. כל שעון שבו השעה מוצגת באמצעות [[ספרה|ספרות]] אלקטרוניות על-גבי [[צג]] דיגיטלי מטבעו; המרווח המינימלי בין הזמנים השונים (בדרך-כלל: [[שנייה]] אחת) קבוע ובלתי-רציף. שעון דיגיטלי לא מסוגל, למשל, להציג את השעה '''12:04:05.5''' (כלומר, חמש שניות וחצי). למרות זאת, שעונים מסוימים מציגים את השעה באופן דיגיטלי (ספרות המודפסות על-גבי פיסות [[נייר]], [[פלסטיק]] או [[מתכת]]), אך פועלים באופן אנלוגי, כלומר: המנגנון שלהם רציף.
 
שעונים בעלי מחוגים מוגדרים כשעונים אנלוגיים, אך הגדרה זו אינה מדויקת תמיד. ברוב שעוני המחוגים נע מחוג השניות רק בכל שנייה עגולה, ובכךכך מהווהשהערכים התקפים הם רק סט סופי של ערכים, שהשעון מורה כאשר מחוג השניות אינו זז. העובדה שרק סט סופי של ערכים הוא תקף, הופכת את השעון בעצם מנגנוןלדיגיטלי, למרות שהמחוג עובר בסט אינסופי של דיגיטלינקודות. בשעוני מחוגים אחרים, לעומת זאת, נע מחוג השניות באופן רציף, ולא ניתן למדוד את המרווח המינימלי בין השעות שהוא מציג; אלו הם שעונים אנלוגיים במלוא מובן המילה.
 
בדוגמת השעונים יש להבחין, אם כן, בין המנגנון לבין התצוגה, שכל אחד מהם יכול להיות דיגיטלי או אנלוגי.
 
===אמצעים לאחסון מידע===
בתחום ה[[אמצעי לאחסון מידע|אמצעים לאחסון מידע]] לדוגמה, [[סורק]] הופך מידע חזותי אנלוגי ל[[קובץ תמונה]] דיגיטלי. [[תקליט]]ים, סרטי קול ו[[קלטת שמע|קלטות שמע]] אנלוגיים, ואילו [[תקליטור|תקליטורי קומפקט דיסק]] דיגיטליים. [[סרט קולנוע|סרט הקולנוע]] (פילם) סרט ה[[וידאו]] או קלטות [[VHS]] אנלוגיים ואילו [[DVD]] ו-[[Blu-ray]] דיגיטליים. מערכת ה[[שמיעה]] ה[[אדם|אנושית]] אנלוגית, כמובן; טווח ה[[צליל]]ים אותם אנו מסוגלים לשמוע רציף. על פי [[תורת הדגימה (עיבוד אותות)]], המרווח המינימלי בין הצלילים בהתקני השמע הדיגיטליים כה קטן, עד כי כמעט ולא ניתן לזהות הבדל בין הצליל הדיגיטלי והאנלוגי; נושא זה שנוי במחלוקת ויש הטוענים כי במדיה אנלוגית כגון תקליטים ניתן להפיק צליל "חם" יותר מזה הבוקע ממדיה דיגיטלית, דוגמת תקליטור.
 
===מחשב===
ה[[מחשב]]ים הם המכשירים הידועים ביותר שפועלים באופן דיגיטלי. ה-"דיגיטליות" בנויה בתוכם: ה[[מעבד]]ים, [[זיכרון גישה אקראית|זיכרון ה-RAM]] ורוב רכיבי המחשב האחרים מורכבים ממיליוני [[רכיב אלקטרוני|רכיבים אלקטרונים]] זעירים; יחידות אלו יכולות להיות במתח גבוה (מצב המוגדר כ-'''"1"''') או מתח נמוך (מצב '''"0"'''). זוהי מהותה של [[בסיס בינארי|השיטה הבינארית]], המאפיינת את המחשב. שיטה זו דיגיטלית מטבעה.
 
היות שמחשבים מתקשרים לעיתים קרובות עם העולם החיצון, הכולל התקנים אנלוגיים רבים, הומצאו מכשירים רבים הממירים אותות אנלוגיים לדיגיטליים, ולהפך. המכשיר הידוע ביותר בקטגוריה זו הוא ה'''[[מודם]]''', הממיר אותות [[טלפון]] אנלוגיים לאותות מחשב דיגיטליים ולהפך. גם [[כרטיס קול|כרטיס הקול]] [[ADC|ממיר]] אות אנלוגי ([[קול]]) לאות דיגיטלי (הצורה שבה הקול מאוחסן במחשב) ולהפך.
 
בראשית ימי המחשוב פעלו גם [[מחשב אנלוגי|מחשבים אנלוגיים]], למטרות ספציפיות. אלה נדחקו על ידי המחשבים הדיגיטליים.
 
===תצוגת תמונה===
ה[[כרטיס גרפי|כרטיס הגרפי]] שבמחשב הוא דיגיטלי, וזאת בניגוד לרוב מקלטי הטלוויזיה, שהנם אנלוגיים. המחשב מסוגל לתת אך ורק הוראות מדויקות לרכיב הגרפי בנוגע ל[[צבע]] שאותו יש להציג בכל נקודה ([[פיקסל]]) על-גבי המסך. לכל צבע קיים ערך מספרי מוגדר, והמרווח (או ההבדל) המינימלי בין הצבעים השונים קבוע ובלתי-רציף. למרות זאת, במסכים הנוכחיים המרווח זעיר ביותר, ואינו רחוק מיכולת הפרדת הצבעים של ה[[עין]] האנושית, כך שתמונות המוצגות על-גבי צגי מחשב נראות רציפות ו"אמיתיות". במחשבים הישנים יותר כרטיס הגרפי היווה בעצם ממיר בין התמונה הדיגיטלית שהמחשב מייצר לבין ה[[צג]] העובד בשיטה אנלוגית, כיום יותר נפוצים כרטיסים גרפים עם חיבור דיגיטלי שתומכים בצגים דיגיטליים, בצורה זו התמונה הדיגיטלית עוברת ישירות מהמחשב למסך.