ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לאורי שטנדל
שורה 388:
ב-[[1936]] ביקש [[משה שרת]] בוועידת מפא"י ליצור הסברה ציונית בערבית וקבע כי "פעולה זו לא תוכל להיעשות בלי כוחות מתאימים (עיתון ערבי!), ואלה אינם ברשות המחלקה המדינית".{{הערה|1=[http://www.sharett.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=366979_sharett&act=show&dbid=bookfiles&dataid=2096 דברים בוועדה הפוליטית של מפא"י 16.6.1936], ארכיון משה שרת}} בשנת [[1937]] החלה ההסתדרות להפיץ את השבועון "[[חקיקת אלאמר]]" (حقيقة الأمر, "אמיתו של דבר"; הופיע עד [[1959]] בעריכת איש "דבר" [[מיכאל אסף]]) שדן בעיקר בנושאי [[מעמד הפועלים|פועלים]] ו[[עבודה (כלכלה)|עבודה]].{{הערה|1=[[דן כספי]] ו[[מוסטפא כבהא]], [http://www.itu.org.il/?CategoryID=502&ArticleID=1205 מירושלים הקדושה ועד המעיין] בתוך: פנים- תרבות חברה וחינוך, 2001, גיליון 16- מרץ 01'}}
 
בשנת 1964 ביקש ראש [[כנסייה יוונית קתולית|הכנסייה היוונית קתולית]] בישראל, ה[[ארכיבישוף]] [[ג'ורג' חכים]] להתקבל כחבר בהסתדרות, תוך שהוא מצהיר שאין סתירה בין עקרונות ההסתדרות לבין עקרונות הכנסייה.{{הערה|1=[[אורי שטנדל]], '''[http://lib.toldot.cet.ac.il/pages/printitem.asp?item=12 ערביי ישראל בין הפטיש לסדן]''', בתוך [[צבי צמרת]] ו[[חנה יבלונקה]] (עורכים), '''העשור השני תשי"ח-תשכ"ח''', [[יד יצחק בן צבי]] 2000, עמ' 193 - 218.}} בעקבותיו הצטרפו להסתדרות ערבים רבים מן [[הגליל]] ובד בבד עם סיום [[הממשל הצבאי על ערביי ישראל]] שינתה ההסתדרות שאת שמה מ"ההסתדרות הכללית של העובדים '''העבריים''' בארץ ישראל" ל"ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל", בהשמיטה את התיבה "העבריים" ועל ידי כך עיגנה את הכלליות של ההסתדרות גם לציבור הערבי.
 
== רשימות ==