דאו (מושג בפילוסופיה סינית) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון כיווניות הערת שוליים, הסרת קישורים עודפים
אין תקציר עריכה
שורה 23:
[[קובץ:Fan Kuan - Travelers Among Mountains and Streams - Google Art Project.jpg|שמאל|ממוזער|280px |מטיילים בין הרים ופלגים (谿山行旅). ציור של [[פאן קואן]] (Fan Kuan, 范寬) המייצג את עיקרון של דאו]]
בדאואיזם, המונח 'דאו' הנו בעל משמעות [[אונטולוגיה|אונטולוגית]], כאשר פירושו הן שורש בראשיתי של [[היקום]], והן החוק המסתורי וידיעת שלמות של החיים המונחים בבסיסו.מן הדאו נובעת הקוטביות של [[יין-יאנג|היין והיאנג]], מקוטביות בסיסית זו נוצרים כל שאר הניגודים ואלו מולידים את השינוי, תנועה, חדירה הדדית, כתוצאה מכל אלו נוצר העולם. הופעתו של העולם לא בהכרח מצביע על כך שהייתה תקופה שבה העולם התחיל להתקיים, או תקופה בה העולם לא היה קיים. העולם היה קיים תמיד. לא מדובר בהתחלה של [[זמן]], כמו ב[[תנ"ך]], אלא בהבנה מעמיקה של עקרון הקיום. מילים כמו 'הופעה' ו'התחלה' אפוא אינן תואמות את רוח החשיבה על דאו. למעשה, צריך היה להחליף את המילים הללו, אך המשימה קשה עד כדי כך שאנו נאלצים להשתמש במילים אלו בכל זאת כדי לתאר איכשהו את הדאו.
דאו הנו עיקרון הן של [[אימננטיות|אימננטי]] והן [[טרנסצנדנטיות|טרנסצנדנטי]], של פנימיות וחיצוניות, של הגלוי והסמוי. דאו הנו המצב הנעלה ביותר של הוויה הטרנסצנדנטלית, כריקות בלתי נחלקת וכאם של היקום. בתור ה'נעלה ביותר' בדאואיזם נחשב: הרמה הגבוהה ביותר של ההכרה, ולא כוח, החזק יותר מכל הכוחות האחרים ושולט עליהם ביד רמה. הריקות מובנת כמה שנסתר מעיננומעינינו ואיינוואינו נראה ולא כהעדרו של משהו. בפרשנות של [[פיזיקה מודרנית]] של דאו יכול להיחשב [[החומר האפל]] ביקום, משהו שמורגש עוד פחות משדות מגנטיים או שדות כבידה, אך חודר כל, בסיסית יותר, או אולי אפילו מהווה יסוד לכל, יחיד, כמו תהום של סינגולריות, הכוח היצירתי של החיים כולם.
 
{{ציטוט|תוכן=בין הנושאים הקשים ביותר במחקר של דאואיזם הוא הניסיון להסביר את המונח דאו. הקהל רואה לעיתים קרובות קושי מועט, שכן מאות פרשנים 'הסבירו' את הרעיון, בהתבסס על הבנה פשטנית של דאו דה ג'ינג. [...] עבור דאואיסטים, "להיות דאויסט" - כלומר, השגת מטרות הפרקטיקה הדאואיסטית – משמע להתקיים בלי שיש בהכרח הסבר קוהרנטי אינטלקטואלי של מה דאו "הנו". במובן זה, להיות דאואיסט, זה להתעלם מההנחה המוכרת למוחות המודרניים - שאדם לא יכול לרדוף או להשיג משהו לפני שהוא המשיג זאת לעצמו בבירור. דאואיסטים לעתים קרובות העדיפו להשאיר דאו בגדר תעלומה - 'תעלומת התעלומות'. [...] דאו הנו לא רק האחדות הקמאית שממנו התפתחו כל התופעות, ועליו הם חוזרים בסופו של דבר, אלא גם שפירות, כוח בלתי נתפס, כוח הפועל בתוך עולם התופעות - כוח טבעי שמוביל את כל הדברים בהכרח לעבר 'הגשמתם'. [...] מה דאו 'הנו' אפוא יכול - במונחים דאואיסטים - להיות מוסבר במונחים של ממשל תבוני, או במונחים של עידון פיזיולוגי, או במונחים של טרנספורמציה של daoshi בקהילה באמצעות תפילה. בראייה הוליסטית - כלומר, כמפתח אוניברסלי לכל הדגמים הדאואיסטיים של פעולה - דאו ניתן להגדיר כמטריצה האמיתית של החיים אותנטיים בעולם הזה.|מרכאות= כן|מקור=Encyclopedia of Taoism (Russell KIRKLAND)/Dao 道 - The Way}}