קרבות מלכיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ אין טעם לציין עמודים ספורים
מ ←‏רקע: הגהה, replaced: דיי ← די
שורה 25:
מטרות צבא לבנון היו אם כן הגנתיות, לא היה בכוונתו לפלוש, וכוחותיו הסדירים כלל לא היו באזור, למעט יחידת שריוניות וארטילריה שסופחו שבועות קודם לכן למפקדת "צבא ההצלה".
 
המחקרים החדישים של גיא מעיין, ראובן ארליך ו[[אברהם סלע]] מקובלים כיום בחקר מלחמת העצמאות, הן על היסטוריונים חדשים והן על מתנגדיהם.{{הערה|1=בני מוריס, 1948: '''תולדות המלחמה הערבית-הישראלית הראשונה''', תל אביב, 2010, עמ' 286-284; יואב גלבר, '''קוממיות ונכבה''', תל אביב, 2004, עמ' 212-210.}} כיום שוררת הסכמה כללית ונדירה למדיילמדי בין כל האסכולות המחקריות שצבא לבנון לא פלש ב-15 במאי, וכי גדוד הפלמ"ח נתקל במלכיה ביחידות של צבא ההצלה. מקור הטעות בזיהוי היה בגיחת סיור מוטסת שביצע ב-14 במאי ירוחם כהן, הקמ"ן של חטיבת יפתח, שזיהה את החטיבה הסורית באזור בנת ג'ביל, אך היה חסר את המידע לפיו היא נסוגה זמן קצר לאחר מכן לגזרת צמח-דגניה. עוד עניין שתרם לבלבול היה פעילותה של יחידה לבנונית מצבא ההצלה בגזרה.{{הערה|1=מעיין וארליך, עמ' 111-110.}}
 
גם ההיסטוריון [[מרדכי בר-און]] מודה כי "לבנון נתנה גיבוי מינהלי ולעיתים סיוע בארטילריה ובשריון לצבא ההצלה הערבי בגליל, אך אין לדבר על 'פלישת לבנון' לארץ.{{הערה|1=מרדכי בר-און, [http://humanities1.tau.ac.il/zionism/images/stories/Israel20_BarOn.pdf יחסי כוחות במציאות קרבית ומיתוס 'דוד מול גולית' במלחמת העצמאות], '''ישראל''', 20 (2010) עמ' 131, הערה 75.}}