היסטוריה של המתמטיקה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 453:
ה[[אפיפיור]] [[סילבסטר השני]] ([[950]] לערך-[[1003]], כיהן מ-[[999]] עד מותו) היה יוצא דופן מבין האפיפיורים שכן נודע כאדם משכיל. שנים לפני מינויו לאפיפיור היא לימד נושאים כמתמטיקה ואסטרונומיה וכתב מספר חיבורים בנושאי ה[[קואדריוויום]] (אריתמטיקה, גאומטריה, מוזיקה, אסטרונומיה) וה[[טריוויום]] ([[דקדוק]], [[רטוריקה]], [[לוגיקה]]). למעשה הוא המדען והמתמטיקאי היחיד אי פעם, עד היום, שהתמנה לתפקיד.{{הערה|1=[[אלי אשד]], [http://www.notes.co.il/eshed/27129.asp "סילבסטר הגדול-האפיפיור המכשף"], באתר "העולם של אלי אשד". שם מתאר אשד גם את האגדות הרבות שנקשרו סביבו לגבי היותו מכשף שמכר את נפשו לשטן.}} בהתאם לכך התאפיינה כהונתו בדגש על המתמטיקה והאסטרונומיה, ובפרט הכרת הידע הערבי בנושאים אלו לאירופאים (הוא למד בעברו בספרד המוסלמית וידע [[ערבית]] בעקבות זאת). הוא חידש את השימוש ב[[חשבונייה]] וה[[הספירה הארמילרית|ספירה הארמילרית]] (מודל של [[כיפת השמיים]]), שנזנחו מאז ימי יוון ורומא. הוא הציג בכתביו את השיטה ההודית ערבית, אולם היא לא חדרה, והמשיכו להשתמש בשיטה הרומית המסורבלת.
ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]] חיו באירופה שני מתרגמים חשובים ל[[לטינית]].{{הערה|1=פירוט ב"קיצור תולדות המתמטיקה", עמ' 194-195}} האחד הוא [[ג'רארדו דה קרמונה]] ([[1114]]-[[1187]]) שתרגם מערבית ללטינית עשרות חיבורים. משפה זו הוא תרגם בין היתר, בתחומי המתמטיקה והאסטרונומיה, את ה[[אלמגסט]] של [[תלמי (אסטרונום)|תלמי]], את חיבורו של [[אפולוניוס מפרגה]] על [[חתכי חרוט]] וכן תרגום שאבד של [[יסודות (ספר)|יסודות]] של אוקלידס (ב-[[1901]] נמצאו כרכים 5–8 ב[[ספריית הוותיקן]]). דרך תרגום עבודותיו של [[אריאבהט/math>, ונתן כללים להכפלתם זה בזה. בכלליו אלו כמעט וניסח גרסה שקולה ללנוסחה המודרנית ה]] מערבית ללטינית הגיעה לאירופה המילה [[סינוס (טריגונומטריה)|סינוס]]. השני הוא [[אדלארד מבאת']], שתרגם גם הוא מערבית חיבורים רבים, כולל תרגום חשובים של "יסודות", שהיה בשימוש למשך כ-150 שנים.
בשנים [[1170]]–[[1250]] בקירוב חי מתמטיקאי שנודע כאחד מגדולי המתמטיקאים של ימי הביניים. שמו [[לאונרדו מפיזה|לאונרדו פיזנו]], או לאונרדו מפיזה, אך לאחר מותו ניתן לו הכינוי פיבונאצ'י, שמשמעותו בנו של בונאצ'י (כינויו של אביו). הוא הביא לאירופה חלק מהידע שהצטבר בארצות האסלאם, דרך כתבים יהודיים או ממקורות מוסלמיים. החשוב שבספריו הוא "ספר החשבונייה" ([[1209]]). הוא הכיל ידע עצום באלגברה, אך חשיבותו ופרסומו נעוצים בשני גורמים. האחד הוא בהפצת שיטת הספירה ההודית ערבית באירופה- קדם לו רק "ספר המספר" של רבי [[אברהם אבן עזרא]], יהודי שנודע גם כ[[משורר]], [[בלשן]] ואדם שנון במיוחד, אך כתביו של אבן עזרא היו שוליים לעין שיעור מאלו של פיבונאצ'י מבחינת השפעתם. פיבונאצ'י תיאר בו גם את האפס, אף שלא התייחס אליו כאחד המספרים. הגורם השני, שהביא לכך ששמו נחקק בזיכרון דורות של מתמטיקאים, הייתה בעיה מתמטית אחת מהספר:
| |||