מרטין לותר קינג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: הייתה, להימנע, \1דייווי\2
שורה 56:
{{הפניה לערך מורחב|חרם האוטובוסים של מונטגומרי}}
[[קובץ:Rosaparks.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רוזה פארקס לצידו של מרטין לותר קינג]]
בשנת [[1954]], בהיותו בן 25, התמנה קינג לכומר של [[הכנסייה הבפטיסטית]] של שדרת דקסטר ב[[מונטגומרי (אלבמה)|מונטגומרי]], [[אלבמה]]. כנסייה זו היתההייתה מזוהה זה מכבר עם פעילים למען זכויות האדם בארצות הברית, והיתהוהייתה לה חשיבות סמלית בהיותה מבנה של קהילה שחורה, שממוקמת בסמוך לבניין [[קפיטול מדינת אלבמה|בית המחוקקים של אלבמה]], המקום בו הושבע [[ג'פרסון דייויסדייוויס]] כנשיא [[קונפדרציית המדינות של אמריקה]], במטרה להמשיך את [[עבדות בארצות הברית|העבדות בארצות הברית]].
 
בדצמבר [[1955]] בעקבות מעצרה של [[רוזה פארקס]], שסרבה לפנות את מקומה באוטובוס לאדם לבן, ולקראת פתיחת [[חרם האוטובוסים של מונטגומרי]], גייס א.ד. ניקסון, נשיא הסניף המקומי של [[האיגוד הלאומי לקידום אנשים צבעוניים|NAACP]] במונטגומרי, את קינג לדובר האגודה. במהלך החרם הושלכה פצצה על בית משפחתו של קינג, בזמן שאשתו קורטה ובתו התינוקת שהו במקום. קינג חזר לבית וכאשר ראה שאיש לא נפגע הוא יצא החוצה. הוא פגש קהל גדול וזועם של שחורים שנאספו במקום עם רובים והצליח להרגיע אותם להמנעלהימנע מאלימות. בהמשך הרשויות העירוניות עצרו את קינג, עורר הדבר מחאה ציבורית בארצות הברית כולה. בעקבות פסיקת Browder v. Gayle בבית המשפט המחוזי של אלבמה ודחיית ערעור המדינה על ידי בית המשפט העליון, בוטלה ההפרדה באוטובוסים של אלבמה ב-20 בדצמבר 1956, לאחר 381 ימי חרם. עם זאת האלימות נגד שחורים נמשכה - למשך תקופה בתום החרם ירו לבנים על שחורים שנסעו באוטובוסים, זרקו פצצות על כנסיות שחורות ועל ביתו של פעיל לבן שתמך בזכויות לשחורים וכן נורו יריות על ביתו של קינג.
 
הכיסוי הרחב של החרם בתקשורת הפך את קינג לדמות פוליטית ששמה חרג מתחומי מדינת אלבמה ולמייצגה הבולט ביותר של התנועה לזכויות האזרח.