כלכלה – הבדלי גרסאות

שאלה חשובה ב[[כלכלה ציבורית]] היא איזה מוצר צריך להיות מסופק על ידי ממשלה ואיזה לא. על פי גישה זו על הממשלה לנהל תקציב בו ירשמו ההכנסות שלה וההוצאות. על פי גישה זו את הכנסותיה שואבת הממשלה מ'''[[מס]]ים'''—תשלומים הנגבים מאזרחי המדינה על פי הכנסתם (כמו "[[מס הכנסה]]"), על פי צריכתם (כמו "[[מס ערך מוסף]]"), על פי ערך נכסיהם (כמו "[[מס רכוש]]"), או על פי סכום קבוע שאינו תלוי באף אחד מאלה ("[[מס גולגולת]]"). כמו כן [[הלוואה|לווה]] הממשלה כספים בשוק המקומי או בחו"ל. כאשר גובה הכנסותיה של הממשלה מתשלומי ה'''מסיםמיסים''' של אזרחיה אינו מגיע לגובה ההוצאות שלה, נוצר מצב המכונה '''[[גרעון תקציבי]]''' או '''גרעון בתקציב השוטף'''. הממשלה צריכה לממן את הגרעון הזה. לעיתים, היא מבצעת זאת באמצעות הגברת נטל המס נטילת הלוואות או הדפסת כסף. סך כל ההלוואות שהממשלה נוטלת מכונה '''[[חוב ציבורי|חוב לאומי]]''' והוא מחולק ל"[[חוב פנימי]]" (כלומר, הלוואות שנוטלת הממשלה מאזרחיה) ו"[[חוב חיצוני]]" (כלומר, הלוואות שנוטלת הממשלה מגורמים מחוץ לארץ).

סוגית מקומה של הממשלה בשוק היא שאלה מרכזית בכלכלה{{הערה|ביזפורטל, [http://www.bizportal.co.il/bizpoint-sponsored/news/article/522705 חלוקת העושר], 4.5.17}}. מידת התערבותם הרצויה בשווקים ובפעילות הכלכלית היא נושא הנתון במחלוקת תמידית בין '''הימין הכלכלי''' התומך בממשלה מינימלית, בנטל מס נמוך ובשווקים חופשיים ככל האפשר, לבין '''השמאל הכלכלי''' התומך בממשלה גדולה הגובה מאזרחיה מסיםמיסים פרוגרסיביים (התלויים בגודל ההכנסה או הרכוש) ומספקת להם שירותים רבים, כגון [[חינוך]] ו[[בריאות]]. על פי הגישות האחרות, השוק משוקע בתוך הפעילות הממשלתית והיא זו שמכוננת אותו ומאפשרת לו להתקיים, ולכן ההפרדה בין הממשלה לבין השוק הפרטי עשויה להחשב מלאכותית בהבטים רבים.

קיימים רשויות שתפקידם למנוע עבירות כלכליות כגון [[רשות המסים בישראל|רשות המסיםהמיסים]], [[הרשות לניירות ערך]], [[הרשות להגבלים עסקיים]], הרשות להגנת הצרכן.