ויקיפדיה

ג'ורג' ווקר בוש – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ בוט החלפות: \1מיסים
שורה 85:
ב-[[1994]] חזר לפוליטיקה והתמודד למשרת מושל טקסס כמועמד המפלגה הרפובליקנית, מינוי בו זכה בקלות. לאחר מכן התמודד מול המושלת המכהנת הפופולרית [[אן ריצ'רדס]], שהתפרסמה אז כאשר תקפה בעוקצנות את אביו בוועידת המפלגה הדמוקרטית ב-[[1988]]. את מסע הבחירות שלו ניהל [[קארל רוב]], מי שעתיד לימים להפוך לאחד מיועציו הפוליטיים הבכירים.{{הערה|Wayne Slater, James Moore (2003). ''Bush's Brain: How Karl Rove Made George W. Bush Presidential''. Wiley. p. 210. {{ISBN|978-0-471-42327-0}}.}} אחד מנושאי המחלוקת בבחירות היה חוק שהועבר בבית הנבחרים של טקסס אך ריצ'רדס הטילה עליו [[וטו]], המתיר נשיאת נשק נסתר (concealed weapon). בוש אישר את החוק לאחר היבחרו. בבחירות עצמן גרף לבסוף כ-53% מקולות הבוחרים, והושבע לתפקיד מספר שבועות לאחר מכן. ארבע שנים מאוחר יותר, בשנת [[1998]], נבחר בוש לכהונה שנייה והפעם ברוב גדול של כ-68% מהקולות.
 
בכהונותיו כמושל זכה למוניטין על יכולתו לעבוד עם נציגי שתי המפלגות. הוא ביצע קיצוץ חד במיסי המדינה, על חשבון עודפים בתקציבה. כחלק מתוכניתו של בוש להילחם בפשיעה, התפרסם בין היתר בכך שבמהלך כהונתו חתם על 152 [[עונש מוות|גזרי דין מוות]], יותר מכל מושל אחר בתולדות ארצות הברית. התנהלות זו של בוש, לצד קולות תומכים, זכתה גם לביקורת רבה.{{הערה|"The God Delusion", Richard Dawkins, Bantam Press, London, 2006 p. 291}}{{הערה|[http://www.nybooks.com/articles/archives/2005/jan/13/death-in-texas/ "The New York Review of Books: Death in Texas"].}} אחת היוזמות המרכזיות של בוש כמושל הייתה רפורמה מקיפה בתקציב מדינת טקסס, שכללה הורדה נרחבת וחסרת תקדים של ה[[מסיםמיסים]] בסך 2 מיליארד דולר, לצד קיצוץ בתקציב, לרבות הפרטה של שירותים חברתיים.{{הערה|Wayne Slater, James Moore (2003). ''Bush's Brain: How Karl Rove Made George W. Bush'' Presidential. USA: Wiley. pp. 233–36. {{ISBN|0-471-42327-0}}.}} מהלך נוסף שבוש הוביל, היה קידום ייצור חשמל ב[[אנרגיה מתחדשת|אנרגיות מתחדשות]]. בתום כהונותיו כמושל הייתה טקסס ליצרנית [[אנרגיית רוח|חשמל הרוח]] המובילה בארצות הברית.{{הערה|Koronowski, Ryan. It [http://www.repoweramerica.org/states/texas/wind-power-in-texas/ ’s Not Just Oil: Wind Power Approaches 8% of Texas Electricity in 2010] ''Repower America'', 19 January 2011. Accessed: 24 September 2011.}}{{הערה|Galbraith, Kate and Price, Asher. [http://www.texasmonthly.com/preview/2011-08-01/feature2 A mighty wind] ''Texas Monthly'', August 2011. Accessed: 24 September 2011.}} מבקריו של בוש טענו כי המצב הסביבתי של טקסס הורע בעת שכיהן בתפקיד המושל. מהלכים נוספים שביצע בוש, היו רפורמות במערכת החינוך שבמסגרתן הוגדל מימון המדינה למוסדות החינוך בטקסס, ונעשה ניסיון לקביעת אמות מידה גבוהות יותר במערכת.{{הערה|[http://www.lib.utexas.edu/taro/tslac/40078/tsl-40078.html Texas Governor George W. Bush: An Introduction to Governor George W. Bush Records Located at the George W. Bush Presidential Library, 1854-2001, undated, bulk 1995-2000]}} כמושל, נקט במדיניות שנויה במחלוקת כאשר העביר מימון ממשלתי רב לתוכניות רווחה של עמותות דתיות נוצריות פרטיות. העמותות סיפקו שירותים חברתיים כגון חינוך, תוכניות [[גמילה]] מאלכוהול וסמים, ומאבק ב[[אלימות במשפחה]].{{הערה|שם=George Bush. MSN Encarta|''[http://www.webcitation.org/5kwppnbYX Geoבrge Bush]''. MSN Encarta. Archived from the original on October 31, 2009. Retrieved August 3, 2008.}}
 
== בחירות 2000 ==
שורה 105:
לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2000 הסתמן בוש כמועמד הטבעי של [[המפלגה הרפובליקנית]] ובעל הסיכויים הטובים ביותר לזכות בבחירות הכלליות.{{הערה|שם=Quayle, Outspent by Bush, Will Quit Race, Aide Says|Frank Bruni (2000-09-27). [http://www.nytimes.com/1999/09/27/us/quayle-outspent-by-bush-will-quit-race-aide-says.html "Quayle, Outspent by Bush, Will Quit Race, Aide Says"]. ''The New York Times''. Retrieved 2007-12-27.}} מספר נתונים הועילו לו: הפופולריות שזכה בה בתור מושל טקסס, יכולתו לגשר על פערים ולעבוד עם נציגי המפלגה הדמוקרטית במדינה, הפופולריות היחסית שלו בקרב ציבור המצביעים ה[[היספנים|היספאני]], הנוטה בדרך כלל לטובת המפלגה הדמוקרטית; והיכרות הציבור עם שמו, בשל כהונת אביו. כל אלה תרמו להתלכדות מנגנון המפלגה סביב מועמדותו וליצירת מסע גיוס כספים חסר תקדים בקרב בעלי ההון המקורבים למפלגה. לחובתו עמדו חוסר ניסיונו במדיניות חוץ ותדמיתו כאדם לא רציני שבלטו ביתר שאת בראיונות שערכה עמו התקשורת, שבהם הפגין חוסר שליטה בנושאי חוץ. הוא למשל התבלבל בין [[סלובקיה]] ל[[סלובניה]], וכשנשאל, לא ידע לומר את שמותיהם של מנהיגי [[צ'צ'ניה]], [[הודו]] ו[[פקיסטן]]. הוא הרבה בשיבושי השפה ה[[אנגלית]] ונתפס בעולם כמעט כרפה שכל, בעוד שמקורביו טענו שנעשה לו עוול בשל הדימוי הנ"ל.{{הערה|שם=THE 2000 CAMPAIGN: THE OVERVIEW; In Hot Debate, Bush and McCain Collide Over Campaign's Tactics|DAVID FIRESTONE and ALISON MITCHELL (March 16, 2010). [http://www.nytimes.com/2000/02/16/us/2000-campaign-overview-hot-debate-bush-mccain-collide-over-campaign-s-tactics.html "THE 2000 CAMPAIGN: THE OVERVIEW; In Hot Debate, Bush and McCain Collide Over Campaign's Tactics"]. ''The New York Times''.}}
 
המתמודד העיקרי כנגדו בבחירות המקדימות היה ה[[הסנאט של ארצות הברית|סנאטור]] [[ג'ון מקיין]] מאריזונה,{{הערה|שם=Quayle, Outspent by Bush, Will Quit Race, Aide Says|Frank Bruni (2000-09-27). [http://www.nytimes.com/1999/09/27/us/quayle-outspent-by-bush-will-quit-race-aide-says.html "Quayle, Outspent by Bush, Will Quit Race, Aide Says"]. ''The New York Times''. Retrieved 2007-12-27.}} שנודע בזכות שירותו ב[[מלחמת וייטנאם|ווייטנאם]] והתקופה שבה היה [[שבוי מלחמה]]. בעוד מסע הבחירות של בוש התמקד בקריאה להגדלת [[הכוחות המזוינים של ארצות הברית|הכוחות המזוינים]], הורדת מסיםמיסים, רפורמות בחינוך וסיוע למיעוטים;{{הערה|שם=George Bush. MSN Encarta|''[http://www.webcitation.org/5kwppnbYX Geoבrge Bush]''. MSN Encarta. Archived from the original on October 31, 2009. Retrieved August 3, 2008.}} מסע הבחירות של מקיין שם את הדגש על רפורמות בנושא מימון הבחירות למען פוליטיקה נקייה יותר, שמושפעת פחות מהאינטרסים של התורמים הגדולים למערכות הבחירות. מקיין סחף אחריו אנשים רבים שנמנו על האגף המתון של המפלגה הרפובליקנית וכן מצביעים עצמאיים לא מעטים.
 
לאחר שהמירוץ נפתח בניצחונות נאים של בוש ב[[אלסקה]] ו[[איווה]], בבחירות המוקדמות ב[[ניו המפשייר]], שבה יכלו גם העצמאיים להצביע ולא רק בוחרים שהיו רשומים למפלגה, הפסיד בוש כשקיבל כ-30% בלבד מקולות המצביעים, לעומת 49% שבהם זכה מקיין. אולם, עד מהרה התאושש בוש עם ניצחון גדול ב[[דלאוור]] וניצחון נוסף ב[[קרוליינה הדרומית]] שבועיים לאחר מכן, שהושג לאחר קרב צמוד אשר נתפס לא פעם כמלוכלך.{{הערה|{{כ}}[http://www.thenation.com/article/dirty-tricks-south-carolina-and-john-mccain/  Dirty Tricks, South Carolina and John McCain],{{כ}} Ann Banks, The Nation, 14 January 2008}} אף על פי שבהמשך המירוץ הצליח מקיין לרשום ניצחון במדינת הבית שלו אריזונה, וכמו כן לנצח ב[[מישיגן]] ובמספר מדינות ב[[ניו אינגלנד]]; על ניצחונות אלו האפילו ניצחונותיו הרבים של בוש בכל שאר חלקי הארץ. לנוכח המשך ההובלה של בוש, ומפאת חוסר יכולתו להתמודד עם קצב גיוס התרומות שלו, בתחילת חודש מרץ פרש מקיין מהמירוץ, וניצחונו של בוש הובטח.{{הערה|שם=הערה1|1=[http://www.2000presidentialelection.com/summary-of-the-2000-presidential-election/ SUMMARY OF THE 2000 PRESIDENTIAL ELECTION] {{!}} 2000 Presidential Election {{!}} Information and Media Resources, SUMMARY OF THE 2000 PRESIDENTIAL ELECTION}} בשורה התחתונה בפריימריז זכה בוש ב-62.0% מהקולות, ויריבו מקיין זכה ב-31.23%.{{הערה|1=[http://www.ourcampaigns.com/RaceDetail.html?RaceID=55218 "US President - R Primaries Race"], Our Campaigns, February 1, 2000, retrieved February 28, 2011}}{{הערה|2000 Republican Primary Election Events Timeline}}{{הערה|שם=THE 2000 CAMPAIGN: THE OVERVIEW; In Hot Debate, Bush and McCain Collide Over Campaign's Tactics|DAVID FIRESTONE and ALISON MITCHELL (March 16, 2010). [http://www.nytimes.com/2000/02/16/us/2000-campaign-overview-hot-debate-bush-mccain-collide-over-campaign-s-tactics.html "THE 2000 CAMPAIGN: THE OVERVIEW; In Hot Debate, Bush and McCain Collide Over Campaign's Tactics"]. ''The New York Times''.}}
שורה 166:
בניגוד ל[[מלחמת אפגניסטן (2001–2014)|מלחמת אפגניסטן]] שנתפסה כתגובה לגיטימית ל[[פיגועי 11 בספטמבר]] והייתה מצויה בקונצנזוס לאומי רחב בארצות הברית, הייתה המלחמה בעיראק שנויה במחלוקת מלכתחילה. בעוד שבתחילת המלחמה נהנה בוש מעלייה בפופולריות ומתמיכה של כ-60% מהציבור, הרי שבהמשכה נשחקה מגמה זו, להוציא זמן קצר שבו נהנה בוש מעלייה מסוימת במעמדו הציבורי, לאחר ש[[סדאם חוסיין]] נתפס ב־[[13 בדצמבר]] [[2003]] על ידי הצבא האמריקני והובא למשפט.{{הערה|1=[http://www.hist.umn.edu/~ruggles/Approval.htm Historical Bush Approval Ratings]}}
 
=== קיצוץ המסיםהמיסים ורפורמות בחינוך ובבריאות ===
[[קובץ:Bushtaxcuts.jpg|250px|ממוזער|הנשיא בוש חותם על החוק לקיצוצים במס, יוני 2001]]
עם כניסתו לבית הלבן החל הצוות של בוש לממש את ההבטחה שהבטיח בוש בטרם הבחירות ולגבש הצעת חוק לקיצוץ דרמטי ב[[מיסוי|מסיםמיסים]]. בחודש מאי [[2001]] עבר החוק (EGTRRA Act) ב[[הקונגרס של ארצות הברית|קונגרס]] ברוב של 58 סנאטורים ושל 240 חברי בית הנבחרים ונכנס לתוקף חודש לאחר מכן.{{הערה|[http://edition.cnn.com/2001/ALLPOLITICS/05/26/tax.cuts.04/ "Bush praises Congress for passing tax cut"], May 26 2001, CNN}} החוק הביא להורדה ניכרת בתשלומי [[מס הכנסה|מס ההכנסה]] ששילמו זוגות נשואים, לביטול [[מס עזבון|מס העזבון]], ולהפחתת שיעור [[מס שולי|המס השולי]]. הקיצוצים במסיםבמיסים הוגדרו כזמניים למשך 10 שנים, אך בוש הבטיח לפעול על מנת להפכם לקבועים.{{הערה|[http://www.cato.org/publications/commentary/tax-policy-under-president-bush "Tax Policy Under President Bush"]. Cato Institute.}} בוש התגאה שקיצוציו במסיםבמיסים הם המשמעותיים ביותר מאז כהונתו של [[רונלד רייגן]] כנשיא, וטען כי הקיצוצים הללו יקלו על האוכלוסייה ויתניעו את הכלכלה.
 
הורדת המסיםהמיסים שיזם בוש הביאה באופן צפוי לירידה ב[[הכנסה|הכנסות]] המדינה. בעוד שההכנסות הפדרליות בתקציב האמריקני בשנת [[2000]] עמדו על 2,025 מיליארד דולר, הן ירדו בשנת 2003 לשפל של 1,782 מיליארד דולר.{{הערה|שם=תקציב ארצות הברית|1=[http://www.taxpolicycenter.org/taxfacts/displayafact.cfm?Docid=200 Tax Facts > Overview > Federal Receipts & Outlays]}} במקביל לירידה בהכנסות, האמירו הוצאות המדינה באופן חד ולא צפוי בשנותיו הראשונות של בוש, בעיקר בשל הגידול בהוצאות הביטחוניות של ארצות הברית שנבעו ממעורבותה במלחמות אפגניסטן ועיראק.{{הערה|1=Fiedler; Kogan, R. (December 13, 2006). [https://web.archive.org/web/20140108035159/http://www.cbpp.org/cms/?fa=view&id=909 "From Surplus to Deficit: Legislation Enacted Over the Last Six Years Has Raised the Debt by $2.3 Trillion"]. Archived from the original on June 18, 2009. Retrieved November 10, 2007.}} כתוצאה מכך, גדל הגירעון הפדרלי של ארצות הברית שעמד בשנת 2000 על 5,674 מיליארד דולר, ל-7,379 מיליארד דולר בשנת [[2004]].{{הערה|שם=גירעון של ארצות הברית|[http://useconomy.about.com/od/usdebtanddeficit/a/National-Debt-by-Year.htm "National Debt by Year: Compared to GDP, and Major Events"]. about.com}} במקביל, עד לסוף הקדנציה הראשונה של בוש הצליח הממשל האמריקאי לייצב את הכלכלה, כאשר כבר החל משנת 2002 נהנה המשק האמריקני מדי שנה מגידול נאה בשיעור ה[[צמיחה כלכלית|צמיחה]].{{הערה|שם=צמיחת הכלכלה בארצות הברית|[http://data.worldbank.org/indicator/NY.GDP.MKTP.KD.ZG/countries "GDP growth (annual %)"]. Data.worldbank.org. Retrieved 8 December 2014.}} בנוסף לכך, מגמת הירידה בהכנסות המדינה התמתנה, ובשנת 2004 החלה מגמה של עליה בהן. הגידול בגירעון אף הוא התמתן{{הערה|שם=תקציב ארצות הברית|1=[http://www.taxpolicycenter.org/taxfacts/displayafact.cfm?Docid=200 Tax Facts > Overview > Federal Receipts & Outlays]}} ומספר המובטלים החל לרדת.{{הערה|שם=אבטלה בארצות הברית|[http://www.tradingeconomics.com/united-states/unemployment-rate Trading Economics, United States Unemployment Rate]}} הממשל טען שהסיבה לעלייה בצמיחה ולהתחזקות המשק נעוצה בצעדים הכלכליים השונים שנקט בוש שהתמקדו בעיקר בהורדת המסיםהמיסים.
[[קובץ:No Child Left Behind Act.jpg|250px|ממוזער|בוש חותם על החוק "אף ילד לא נשאר מאחור" (No Child Left Behind Act), ינואר 2002]]
פיגועי 11 בספטמבר ופרוץ המלחמה באפגניסטן שאירעו בשלהי שנת 2001, קטעו את יוזמותיו של בוש לעריכת רפורמות מרחיקות לכת בתחומי הפנים. כבר החל מהמחצית השנייה של שנת 2001, בחודשים שקדמו לאירועים הללו, קידם בוש את הרפורמה המרכזית שלו בתחום החינוך (No Child Left Behind Act), שהייתה פרי הבטחתו בבחירות שנערכו כשנה קודם לכן. מטרת הרפורמה הייתה לצמצם את פערי החינוך בין עניים לעשירים ולהגדיל את ההשקעה הלאומית בחינוך. במסגרת הרפורמה הורחב המימון של מערכת החינוך, ובתי ספר שבהם למדו ילדים להורים שנמצאים בעשירוני ההכנסה הנמוכים, אמורים היו לזכות בתקציב ציבורי גבוה יותר.{{הערה|Dillon, Sam (March 16, 2010). [https://web.archive.org/web/20131014183926/http://topics.nytimes.com/top/reference/timestopics/subjects/n/no_child_left_behind_act/index.html "No Child Left Behind Act"]. ''The New York Times''. Archived from the original on October 19, 2007. Retrieved September 26, 2010.}} היוזמה זכתה לתמיכה דו-מפלגתית רחבה, ועברה בקונגרס ברוב גדול, וזאת במקביל להתעצמותה של הלחימה באפגניסטן. החוק נכנס לתוקפו בינואר [[2002]].{{הערה|[https://web.archive.org/web/20131102211943/http://georgewbush-whitehouse.archives.gov/news/releases/2002/01/20020108-1.html "President Signs Landmark No Child Left Behind Education Bill"]. The White House. January 8, 2002. Archived from the original on November 7, 2010. Retrieved May 5, 2008.}} רבים טענו כי הרפורמה שיזם בוש הייתה מוצלחת במיוחד, כיוון שהייתה מגמה של שיפור בנתוני הביצועים של התלמידים במתמטיקה ובקריאה כפי שהשתקפו במבחני ההערכה הארציים.{{הערה|Paley, Amit R (June 6, 2007). [http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2007/06/05/AR2007060502684.html "Scores Up Since 'No Child' Was Signed"]. ''The Washington Post''. Retrieved May 30, 2008.}} המבקרים טענו שהתמקדות בהצלחה כמותית ובמבחנים, באה על חשבון מרכיבים חיוניים אחרים הנדרשים לחינוך.{{הערה|W. James Antle III (August 1, 2005). [https://web.archive.org/web/20131012015112/http://www.theamericanconservative.com/articles/leaving-no-child-left-behind/ "Leaving No Child Left Behind"]. ''The American Conservative''. Archived from the original on September 10, 2012. Retrieved September 1, 2008.}}{{הערה|Harvard Graduate School of Education (June 1, 2002). [https://web.archive.org/web/20131103215322/http://www.gse.harvard.edu/news/features/pierce07012002.html "No Child Left Behind?"]. ''HGSE News''. Archived from the original on October 23, 2002. Retrieved September 1, 2008.; Edited by Gary Orfield and Mindy L. Kornhaber (May 1, 2001). ''Raising Standards or Raising Barriers?''. The Century Foundation Press.}} החוק נשאר בתוקף לאורך כל תקופת כהונתו של בוש כנשיא וכך גם לאורך רוב תקופת כהונתו של הנשיא [[ברק אובמה]]. במהלך שנת [[2012]] העניק אובמה למדינות שונות פטור מיישום החוק,{{הערה|07/19/2012 12:01 am Updated: 08/13/2012 11:04 am (July 19, 2012). [http://www.huffingtonpost.com/2012/07/19/no-child-left-behind-waiver_n_1684504.html "No Child Left Behind Waivers Granted To 33 U.S. States, Some With Strings Attached"]. Huffingtonpost.com. Retrieved 2013-06-24.}} ולבסוף, בדצמבר [[2015]], בוטל החוק והוחלף ברפורמה חדשה הנקראת "Every Student Succeeds Act". במקום החוק נוסחו תקנות חדשות שאפשרו לבתי הספר בין השאר גמישות רבה יותר בקביעת יעדיהם הלימודיים.{{הערה|[https://www.washingtonpost.com/local/education/obama-signs-new-k-12-education-law-that-ends-no-child-left-behind/2015/12/10/c9e58d7c-9f51-11e5-a3c5-c77f2cc5a43c_story.html "Obama signs new K-12 education law that ends No Child Left Behind"]. '''Washington Post'''. December 10, 2015.}}
שורה 193:
|}
[[קובץ:Bush 43 10-19-04 Stpete.jpg|ממוזער|180px|בוש נואם במהלך קמפיין הבחירות לקדנציה שנייה, אוקטובר 2004]]
במירוץ לנשיאות שהתקיים בשנת [[2004]], התייצב הסנאטור [[ג'ון קרי]], חבר [[המפלגה הדמוקרטית]] מ[[מסצ'וסטס]], מול בוש, הנשיא המכהן. מערכת הבחירות כללה השמצות אישיות משני הצדדים ומסרים מקוטבים. המלחמה האמריקנית בעיראק, שבה נפלו כבר למעלה מאלף חיילים אמריקאים, הצטיירה בעיני הציבור כהסתבכות והפחיתה מהפופולריות של הנשיא. מספר חודשים טרם הבחירות, לאחר שבית המשפט העליון של מדינת מסצ'וסטס התיר באופן תקדימי [[נישואים חד-מיניים|נישואין בין בני אותו מין]] במדינה זו, ניסה בוש ליזום הוספת תיקון ל[[חוקת ארצות הברית]] שיאסור זאת. בוש התעקש על הצגת התיקון בקונגרס על אף שהיה ברור שאין לו את הרוב הדרוש להעברת התיקון. מבקריו טענו כי יוזמה זאת נעשתה במטרה לעורר את הנושא לפני הבחירות לנשיאות ולעודד את אנשי הימין הדתי, להגיע לקלפיות. סקרי דעת הקהל הראו שהעמדות שהביע בוש בנושא היו בלתי פופולריות ושרוב הציבור נטה להשקפה ליברלית. יועצו הפוליטי הבכיר של בוש היה [[קרל רוב]],{{הערה|[https://web.archive.org/web/20060526202131/http://www.pbs.org/newshour/bb/politics/july-dec04/rove_9-01.html "An Interview With Karl Rove"]. ''NewsHour with Jim Lehrer''. PBS. August 1, 2004. Archived from the original on September 2, 2004. Retrieved September 1, 2008.}} והקמפיין שלו כלל, לצד קריאה לתיקון בחוקה שתאסור [[נישואים חד מיניים]], גם הצעת תיקון דומה שתאסור ביצוע הפלות מלאכותיות,{{הערה|שם="The 2004 Campaign: The Republican Agenda; Draft GOP Platform Backs Bush on Security, Gay Marriage, and Immigration"|Kirkpatrick, David D (August 25, 2004). [https://web.archive.org/web/20110513191301/http://www.nytimes.com/2004/08/25/us/2004-campaign-republican-agenda-draft-gop-platform-backs-bush-security-gay.html "The 2004 Campaign: The Republican Agenda; Draft GOP Platform Backs Bush on Security, Gay Marriage, and Immigration"]. ''The New York Times''. Archived from the original on May 13, 2011. Retrieved June 23, 2009.}}{{הערה|After initial comments made in March, there was no statement on the latter issue until June. Rosenberg, Debra (June 28, 2004). "A Gay-Marriage Wedge". ''Newsweek'' 143 (26). p. 8.}} וכן רפורמה בביטוח הלאומי שתכניס לשוק גורמים פרטיים.{{הערה|שם="The 2004 Campaign: The Republican Agenda; Draft GOP Platform Backs Bush on Security, Gay Marriage, and Immigration"|Kirkpatrick, David D (August 25, 2004). [https://web.archive.org/web/20110513191301/http://www.nytimes.com/2004/08/25/us/2004-campaign-republican-agenda-draft-gop-platform-backs-bush-security-gay.html "The 2004 Campaign: The Republican Agenda; Draft GOP Platform Backs Bush on Security, Gay Marriage, and Immigration"]. ''The New York Times''. Archived from the original on May 13, 2011. Retrieved June 23, 2009.}} עם זאת, האג'נדה המרכזית שהציג בוש הייתה מחויבות להמשיך במאמצים הצבאיים באפגניסטן ובעיראק.{{הערה|שם="The 2004 Campaign: The Republican Agenda; Draft GOP Platform Backs Bush on Security, Gay Marriage, and Immigration"|Kirkpatrick, David D (August 25, 2004). [https://web.archive.org/web/20110513191301/http://www.nytimes.com/2004/08/25/us/2004-campaign-republican-agenda-draft-gop-platform-backs-bush-security-gay.html "The 2004 Campaign: The Republican Agenda; Draft GOP Platform Backs Bush on Security, Gay Marriage, and Immigration"]. ''The New York Times''. Archived from the original on May 13, 2011. Retrieved June 23, 2009.}} מנגד, הודיע ג'ון קרי במסע הבחירות שלו, כי הוא תומך במלחמה באפגניסטן, אך מתנגד לזו שבעיראק. בוש תקף את קרי על חוסר העקיבות שלו בעמדותיו כלפי המלחמה בעיראק (קרי תמך ביציאה למלחמה זו).{{הערה|שם=George Bush. MSN Encarta|''[http://www.webcitation.org/5kwppnbYX Geoבrge Bush]''. MSN Encarta. Archived from the original on October 31, 2009. Retrieved August 3, 2008.}} במישור הכלכלי הותקף ג'ון קרי כרדיקלי שיביא להגדלת הממשלה ולהעלאות מסיםמיסים. לעומת זאת, קרי טען כי בוש נכשל בהצמחת הכלכלה וגרם לאיבוד מקומות עבודה.{{הערה|שם=American President: A Reference Resource|Miller Center, [http://millercenter.org/president/gwbush/essays/biography/3 American President: A Reference Resource]}}{{הערה|שם=Britannica, [http://www.britannica.com/EBchecked/topic/1570192/United-States-presidential-election-of-2000 United States presidential election of 2000]|Britannica, United States presidential election of 2000}}
 
בשבועות האחרונים שקדמו לבחירות, נשחק מעמדו של בוש בסקרים. על רקע הנתונים הצמודים בסקרים ושיעור ההצבעה הגבוה בליל הבחירות, העריכו רוב הפרשנים שסיכוייו של ג'ון קרי טובים יותר. אך עם בוקר התברר כי בוש ניצח ברוב קטן אך ברור בקרב הציבור הכללי עם 50.7% מקולות הבוחרים לעומת 48.3% קולות שזכה בהם קרי. בקרב [[חבר האלקטורים]] זכה בוש לרוב משמעותי של 286 לעומת 251. בוש היה לנשיא הראשון מזה 16 שנה שזכה ברוב מוחלט מקולות המצביעים (רוב שאף קלינטון הפופולרי לא הצליח להשיגו. הנשיא האחרון שהצליח לגרוף רוב מוחלט מהקולות היה [[ג'ורג' הרברט ווקר בוש|ג'ורג' בוש האב]] ב-[[1988]]). נראה היה כי המפתח לניצחונו הורכב מתחושת האימה שאפפה עדיין את הציבור האמריקאי שלוש שנים לאחר הפיגועים במגדלי התאומים, והערכתו כי בוש מתאים יותר מיריבו לנהל את המלחמה בטרור. תרם לכך גם סרטון של אוסאמה בן לאדן ששודר ברשת [[אל ג'זירה]] כמה ימים לפני הבחירות, ב-[[29 באוקטובר]], שבו דיבר על הפיגועים בבנייני התאומים ונראה כמתגרה בבוש. בימים שלאחר פרסום הסרטון הראו הסקרים כי בוש מוביל במספר אחוזים.{{הערה|1={{cite news |first=Philip |last=Sherwell |url=http://www.telegraph.co.uk/news/worldnews/northamerica/usa/1475515/Bush-takes-a-six-point-lead-after-new-bin-Laden-tape.html |title=Bush takes a six-point lead after new bin Laden tape |work=[[The Daily Telegraph]]|location=London |date=October 31, 2004 |accessdate=October 5, 2012| archiveurl= https://web.archive.org/web/20081206183353/http://www.telegraph.co.uk/news/worldnews/northamerica/usa/1475515/Bush-takes-a-six-point-lead-after-new-bin-Laden-tape.html| archivedate= December 6, 2008| deadurl= no}}}} לניצחונו של בוש תרמה גם התגייסות מלאה של האוונגליסטים, שהתנגדו להתרת הפלות ולהענקת זכויות להומוסקסואלים. ההישגים המרשימים שנחלה המפלגה הרפובליקנית בבחירות לקונגרס העניקו לבוש תנאי פתיחה נוחים לתקופת כהונתו השנייה.{{הערה|שם=American President: A Reference Resource|Miller Center, [http://millercenter.org/president/gwbush/essays/biography/3 American President: A Reference Resource]}}{{הערה|שם=Britannica, [http://www.britannica.com/EBchecked/topic/1570192/United-States-presidential-election-of-2000 United States presidential election of 2000]|Britannica, United States presidential election of 2000}}
שורה 233:
תגובת ממשל בוש למשבר הייתה גיבוש [[חוק החירום לייצוב כלכלת ארצות הברית לשנת 2008|תוכנית חילוץ חסרת תקדים]] שמטרתה הייתה לייצב את כלכלת ארצות הברית. התוכנית כללה העברת מהלך חקיקה בקונגרס (Emergency Economic Stabilization Act of 2008) שיסמיך את הממשל להשקיע 700 מיליארד דולר מכספי הציבור האמריקאי לצורך רכישת [[משכנתא]]ות בעייתיות מידי ה[[בנק]]ים האמריקאים שנקלעו ל[[מצוקה]], על מנת להצילם מ[[פשיטת רגל]].{{הערה|Andrew Clark (November 13, 2008). [http://www.theguardian.com/business/2008/nov/13/harry-paulson-banking-rescue-mortgage "Paulson abandons plans to buy up America's toxic mortgage assets"]. ''The Guardian'' (London). Retrieved November 15, 2008.}}{{הערה|David Lawder (November 12, 2008). [http://www.reuters.com/article/2008/11/12/us-financial-paulson-idUSTRE4AB7P820081112 "U.S. backs away from plan to buy bad assets"]. ''Reuters''. Retrieved November 15, 2008.}} ב-[[29 בספטמבר]] [[2008]] דחה [[בית הנבחרים של ארצות הברית]] את הצעת החוק המקורית של תוכנית החירום, ברוב של 228 מתנגדים מול 205 תומכים.{{הערה|[http://clerk.house.gov/evs/2008/roll674.xml "Final vote results for roll call 674"]. Clerk of the United States House of Representatives. September 29, 2008. Retrieved September 29, 2008.}} ב-[[3 באוקטובר]] 2008 אישר בית הנבחרים גרסה מתוקנת של החוק ברוב של 263 תומכים מול 171 מתנגדים.{{הערה|[http://thomas.loc.gov/cgi-bin/bdquery/z?d110:HR1424: "H.R.1424"]. THOMAS (Library of Congress). October 1, 2008. Retrieved October 1, 2008. (Access to legislative history of H.R. 1424)}} שעות ספרות לאחר אישור החוק בקונגרס, חתם עליו בוש והוא נכנס לתוקף. התומכים בתוכנית החילוץ טענו כי התערבות הממשל בשוק נועדה למנוע משבר אמון בתחום ה[[אשראי]], ולמנוע את החרפת המצב הכלכלי.{{הערה|Andrew Clark (3 October 2008). [http://www.theguardian.com/business/2008/oct/03/creditcrunch.useconomy2 "Bush signs $700bn economic bail-out plan approved by Congress"]. ''The Guardian'' (London).}} המתנגדים לתוכנית החילוץ מחו על עלות התוכנית והרחבת הגירעון, וטענו בין השאר כי לא נלקחו כלל בחשבון אלטרנטיבות נוספות.{{הערה|Roubini, Nouriel (September 29, 2008). [http://www.theguardian.com/commentisfree/2008/sep/29/wallstreet.useconomy "History shows the bail-out won't solve the banking crisis"]. ''The Guardian'' (London). Retrieved October 2, 2008.}}
 
רוב הציבור האמריקני סבר כי בוש היה האחראי המרכזי למשבר הכלכלי. מומחים רבים טענו כי המדיניות ה[[רגולציה|רגולטורית]] שהנהיג בוש בתחומי הנדל"ן הייתה בעייתית וכי הסחר בניירות ערך היה אחד מהסיבות לפרוץ המשבר. עוד טענו נגדו כי הקיצוצים במסיםבמיסים ומימון המלחמות במזרח התיכון תרמו אף הם לגידול בגירעון ולהתפתחות המשבר.{{הערה|[http://thinkprogress.org/economy/2012/06/14/499523/5-reasons-americans-are-right-to-blame-bush-for-the-bad-economy/ "5 Reasons Americans Are Right To Blame Bush For The Economy"], 14 June 2012, Annie-Rose Strasser & Tara Culp-Ressler, Think Progress}} אחרים טענו כי המדיניות הרגולטורית של בוש הונהגה כבר על ידי הנשיא ביל קלינטון, וכי בוש דווקא מיתן מדיניות זו.{{הערה|[http://news.bbc.co.uk/2/hi/7814704.stm "Did Bush cause the financial crisis?"], 7 January 2009, Greg Wood, BBC}}
 
==יחסו לישראל ==
שורה 259:
 
== מורשתו ==
יש ביקורת על מורשתו של ג'ורג' בוש, אך עם זאת הוא נחשב על ידי רבים כאחד מהנשיאים החשובים ביותר בהיסטוריה האמריקנית.{{הערה|[http://www.abc.net.au/worldtoday/content/2010/s3018798.htm "Historian tips rethink of Bush presidency"]. ABC Online. September 22, 2010. Archived from the original on March 2, 2014.}}{{הערה|שם="Is George W. Bush the Most 'Significant' President Since FDR?". The Huffington Post|Byron Williams (January 7, 2011). [http://www.huffingtonpost.com/byron-williams/is-george-w-bush-the-most_b_805805.html "Is George W. Bush the Most 'Significant' President Since FDR?"]. The Huffington Post. Retrieved March 2, 2014.}} תומכיו של בוש מדגישים את הצלחותיו על פי ראות עיניהם ב[[המלחמה העולמית בטרור|מלחמה העולמית בטרור]], במניעת הישנותם של פיגועים נוספים בארצות הברית לאחר ה-11 בספטמבר, בקיצוץ המשמעותי של המסיםהמיסים שהוציא לפועל, במאבק המקיף ב[[איידס באפריקה]], במינוי שופטים שמרנים לבית המשפט העליון, וכן ברפורמות שיזם בתחומי הרווחה, החינוך והבריאות. מבקריו של בוש מצביעים בעיקר על הניהול הכושל לדעתם של [[מלחמת עיראק]], על מדיניותו הכלכלית שלתפיסתם הרחיבה את הפערים בחברה והייתה חסרת אחריות, וכן על כישלונו לדעתם בהתמודדות עם [[הוריקן קתרינה]] ועם [[המשבר הכלכלי העולמי (2008)|המשבר הכלכלי העולמי]].{{הערה|1=[http://blog.sfgate.com/nov05election/2013/04/23/george-w-bushs-top-five-successes-and-failures/#11199101=0 "George W. Bush's top five successes — and failures"]. SFGate. San Francisco Chronicle. April 23, 2013. Archived from the original on April 30, 2013. Retrieved April 30, 2013.}}{{הערה|[http://www.nbcnews.com/video/nightly-news/51652088#51652088 "Debate continues over George W. Bush's legacy"]. NBC News. April 24, 2013. Archived from the original on April 28, 2013. Retrieved March 2, 2014.}} תומכיו ומבקריו אינם יכולים להתעלם מהמשברים יוצאי הדופן שאירעו בתקופתו של בוש: [[פיגועי 11 בספטמבר]] בשנת 2001 – מתקפת הטרור הגדולה בהיסטוריה, הוריקן קתרינה בשנת 2005 – אחת הסופות הקטלניות בהיסטוריה של צפון אמריקה, ו[[המשבר הכלכלי העולמי (2008)|המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008]] – המיתון הכלכלי החריף ביותר מאז [[השפל הגדול]]. המהלכים שנקט מוצגים לעיתים אף הם כמרחיקי לכת: התגובה הנרחבת לפיגועי 11 בספטמבר (המלחמה העולמית בטרור), הגדלת סמכויות הרשות המבצעת במסגרת [[חוק הפטריוט]]{{הערה|שם="Is George W. Bush the Most 'Significant' President Since FDR?". The Huffington Post|Byron Williams (January 7, 2011). [http://www.huffingtonpost.com/byron-williams/is-george-w-bush-the-most_b_805805.html "Is George W. Bush the Most 'Significant' President Since FDR?"]. The Huffington Post. Retrieved March 2, 2014.}} קיצוצי המס הגדולים ביותר מאז ממשל [[רונלד רייגן]],{{הערה|[http://taxfoundation.org/article/comparing-kennedy-reagan-and-bush-tax-cuts "Comparing the Kennedy, Reagan and Bush Tax Cuts"]. Tax Foundation. August 24, 2004. Retrieved April 12, 2014.}} [[חוק החירום לייצוב כלכלת ארצות הברית לשנת 2008|ההרחבה התקציבית המקיפה]] בתגובה למשבר הכלכלי העולמי, ועוד.
 
הפופולריות של בוש בקרב הציבור, הייתה נמוכה במיוחד עם סיום כהונתו, והוא הוצב במקום השני אחרי [[ריצ'רד ניקסון]].{{הערה|Saad, Lydia (January 14, 2009). [https://web.archive.org/web/20090119053947/http://www.gallup.com/poll/113770/Bush-Presidency-Closes-34-Approval-61-Disapproval.aspx "Bush Presidency Closes With 34% Approval, 61% Disapproval"]. Gallup.com. Archived from the original on January 19, 2009. Retrieved June 23, 2009.}} כך למשל זכה בוש בסקר של מכון גאלופ שנערך בינואר [[2009]], בקרב הציבור הכללי ל-34% אחוזי אהדה שכללו 28% מקולות העצמאיים ו-6% מקולות הדמוקרטים. בקרב תומכי מפלגתו הרפובליקנים, עדיין זכה לתמיכה רחבה יחסית של 75%.{{הערה|[http://www.gallup.com/poll/116500/presidential-approval-ratings-george-bush.aspx "Presidential Approval Ratings -- George W. Bush"]. ''Gallup''. Retrieved 19 November 2015.}} בפברואר [[2012]], דיווח מכון המחקר גאלופ שאף על פי שהפופולריות של בוש השתקמה במידה מסוימת עם השנים, "האמריקאים עדיין מדרגים את ג'ורג' בוש כאחד הנשיאים הגרועים ביותר שהיו להם".{{הערה|Jackson, David (February 19, 2012). [http://content.usatoday.com/communities/theoval/post/2012/02/gallup-reagan-and-clinton-are-favorite-presidents/1#.VTjR1CFVhBc "Gallup: Reagan and Clinton are favorite presidents"]. USA Today. Archived from the original on February 20, 2012.}} עד לשנת [[2013]] חלה עלייה בפופולריות שלו ובסקר מאותה השנה זכה בוש לאהדה בקרב 49% מהציבור. זו הייתה הפעם הראשונה מאז 2005 שיותר אזרחים הביעו את אהדתם כלפיו מאשר כאלו שהביעו את הסתייגותם ממנו.{{הערה|Jackson, David (12 June 2013). [http://www.usatoday.com/story/theoval/2013/06/12/george-w-bush-gallup-poll-approval-ratings/2414365/ "George W. Bush's ratings improve"]. ''USA Today''. Retrieved 19 November 2015.}} סקרים הצביעו כי עיקר ההסתייגויות ממדיניותו של בוש מתייחסים לניהול מלחמת עיראק (57%) ולטיפולו במשק האמריקני (53%).{{הערה|Cillizza, Chris; Sullivan, Sean (April 23, 2013). [http://www.washingtonpost.com/blogs/the-fix/wp/2013/04/23/george-w-bushs-approval-rating-just-hit-a-7-year-high-heres-how/ "George W. Bush's approval rating just hit a 7-year high. Here's how."]. The Washington Post. Retrieved April 24, 2013.}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/ג%27ורג%27_ווקר_בוש"