ויקיפדיה

תעופה אזרחית – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
סקריפט החלפות (, רישיו, אירוע, טיס, כדי, ועוד, -, שירותים, "[[|]]")
שורה 1:
[[קובץ:Flughafen Frankfurt am Main.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מטוסים בנמל התעופה בפרנקפורט]]
'''תעופה אזרחית''' הוא המושג המתאר את אחד משני ענפי ה[[תעופה]] העיקריים, תעופה אזרחית ו[[תעופה צבאית]]. תחום זה ומקיף את תחום התעופה האזרחית הפרטית והמסחרית בעולם, בניגוד ל[[תעופה צבאית]]. רוב המדינות בעולם חברות ב[[הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית|ארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית]] (ICAO) ופועלות באמצעותו תוך שיתוף פעולה כדי לבסס תקינה משותפת ואחידה, וכן המלצות לאופן התנהלותה של התעופה האזרחית בעולם.
 
התעופה האזרחית עוסקת בשני תחומים עיקריים:
שורה 8:
[[קובץ:World-airline-routemap-2009.png|שמאל|ממוזער|250px|קווי תעופה בעולם, 2009]]
==מאפייני הענף==
התעופה האזרחית מאפשרת שינוע של נוסעים וטובין ברחבי העולם. שני המאפיינים העיקריים של הענף הם ההקפדה ההכרחית על מקצוענות ובטיחות והיכולת לנוע בין מדינות, תוך מעבר בשמיהן של מדינות אחרות. מכיוון שהטסת כלי טיס כבדים מן האוויר היא מסוכנת מטבעה, התעופה האזרחית התפתחה כענף עם רגולציה מאוד משמעותית. הגופים הרגולטוריים, המייצגים את האינטרסים של הציבור הרחב, מעורבים בכל התהליכים הקשורים לתעופה אזרחית, כבר בהתחלת תהליכי התכנון - הן עם המדובר בכלי טייסטיס, הן עם המדובר בתשתיות השונות והן עם מדובר בהכשרת כוח אדם וקביעת קריטריונים להסמכה ולשמירת כשירות.
 
מכיוון שכלי טייסטיס יכולים לטוס בין מדינות, תוך שהם עוברים בשמיהן של מדינות אחרות, רוב מדינות העולם חברות ב[[הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית|ארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית]] (ICAO). ארגון זה מגבש תהליכי אסדרה, שיטות עבודה מחייבות ותקנים טכניים כדי לאפשר למדינות השונות לסמוך האחת על השנייה בכל הקשור לתעופה האזרחית. כך למשל, הארגון מכתיב את הרגולציה לבניית מטוסים, את התקנים לבניית שדות תעופה, את קריטריוני הבטיחות וכדומה. בכל מדינה ישנה רשות מדינתית האחראית לעמוד בהגדרות [[הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית]], למתן רשיונותרישיונות לגופים הפועלים בשטחה הריבוני או רשומים אצלה, לקביעת הרגולציה המקומית, לפיקוח על הגופים השונים ולאכיפה. בישראל רשות זו היא [[רשות התעופה האזרחית]], בארצות הברית זו [[רשות התעופה הפדרלית]] ובאיחוד האירופאי, זו [[הסוכנות האירופית לבטיחות תעופה]].
 
התעופה האזרחית מהווה מרכיב חשוב בכלכלת העולם והשפעתה מוערכת בסדר גודל של 3.6% מהתל"ג העולמי (שהם כ 2.7 טריליון דולר אמריקאי){{הערה|1=[https://aviationbenefits.org/economic-growth/value-to-the-economy/ סימוכין לערך הגלום בענף התעופה האווירית]}}, {{הערה|1=[https://www.faa.gov/about/plans_reports/media/2017-economic-impact-report.pdf הערכת הערך של ענף התעופה, פרסום רשמי של ה FAA מ 2017]}}, {{הערה|1=[https://toplink.weforum.org/knowledge/insight/a1Gb0000000LHVLEA4/explore/summary ניתוח מגמות כלכליות באתר הפורום הכלכלי העולמי]}}.
 
לפי [[ יאט"א|IATA]], בענף התעופה כיום (2019), מועסקים כ 10 מיליון איש באופן ישיר ומעל 65 מיליון איש בענף ובתעשיות שתומכות אותו. לטענת הארגון 35% מהסחורות המשונעות בעולם, משונעות באמצעות התעופה האזרחית (במונחים של ערך) וזאת למרות שמדובר רק ב 1% מהסחורות במונחים של משקל. להערכת הארגון יש בעולם יותר מ 30,000 מטוסים (לא כולל תעופה כללית) ולמעלה מ3700מ-3700 שדות תעופה שמשרתים את חברות התעופה{{הערה|1=[https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001254784 מאמר בעיתון "גלובס" עם ציטוטים נבחרים מנתוני יאט"א, מאוקטובר 2018]}}.
 
==מרכיבי עולם התעופה האזרחית==
[[Fileקובץ:WorldBank Civil Aviation statistics.png|thumbממוזער|כמות הנוסעים, בתעופה האזרחית, בין השנים 1970 ועד 2017]]
 
בהקשרו הרחב יותר עשוי מושג התעופה האזרחית להתייחס גם ל:
שורה 26:
*הרשויות המופקדות על ניהול שדות התעופה והמרחב האווירי (בישראל, [[רשות שדות התעופה]]).
*יחידות אזוריות שתפקידן לספק [https://en.wikipedia.org/wiki/Air_navigation_service_provider שרותי קשר ונווט] ו/או שרותי בקרת טיסה ו/או שרותי [[מטאורולוגיה]].
*יצרניות המטוסים, [https://en.wikipedia.org/wiki/Aircraft_maintenance מכוני הבדק] והמערכים השונים שמספקים להם ציוד ושרותיםושירותים. שוק תחזוקת המטוסים לבדו, ב 2015, כולל תחזוקה שוטפת, תיקונים וביצוע ביקורות וטיפולים תקופתיים, עמד על למעלה מ 130 מיליארד דולר.
*[[חברת תעופה|חברות התעופה]] ובכלל זה אנשי צוות האוויר. בישראל פועלות שמונה חברות תעופה אזרחיות. כ- 130כ־130 חברות מפעילות קווי טיסה אל ישראל וממנה. חלק ניכר מחברות התעופה בעולם מאוגדות במסגרת [[יאט"א|IATA]], ארגון שמטרתו לאפשר "תחרות הוגנת" בין החברות ובכלל זה הבטים הקשורים לתמחור כרטיסי הטיסה.
*מכוני מחקר ותקינה העוסקים בתחום.
*גופי אסדרה (רגולטורים) שהעיקרי בהם, בישראל, הוא [[רשות התעופה האזרחית]]
 
==מגמות מרכזיות בענף==
 
נפח השימוש בתעופה האזרחית עולה כבר כמה עשרות שנים ברציפות כפי שהאיור שלעייל מדגים.
תוכניות להתמודדות עם הצורך לאפשר יותר ויותר טיסות, תוך שיפור הבטיחות והיכולת לעמוד בזמנים מתנהלות ברחבי העולם. שתיים מהתוכניות העיקריות הן [https://en.wikipedia.org/wiki/Next_Generation_Air_Transportation_System ה-NextGen], בארצות הברית ו[https://en.wikipedia.org/wiki/Single_European_Sky_ATM_Research ה-SESAR], באיחוד האירופאי.
 
החיבור של עולם התעופה האזרחית ביחד עם [[המהפכה הדיגיטלית]] הביא למספר מהפכות בענף. ראשית, מכיוון ש"כל אחד" כיום, יכול להזמין כרטיסי טיסה ישירות מהמחשב הבייתי שלו, או, אפילו, מה[[טלפון סלולרי|הטלפון הסלולרי]], חברות התעופה, שדות התעופה, מפעילי המרחב האווירי, גם הם, פועלים במשותף ליצירת מערכות מידע שיוכלו לתת לצרכן את תמונת הטיסות האפשריות, איזו טיסה מתוכננת בין אלו יעדים ובאיזה שעות וכדומה. בכדיכדי לתמוך את הפעילות הזו, שמאיצה בהתמדה, נוצרו מערכות ממוכנות לכירטוס, לטיפול בתהליכי ההרשמה לטיסה, "צ'ק אין", לניהול רשימות הנוסעים והכבודה, להגשת מרשי הטיסה ושיתוף התמונה האווירית בין המדינות השונות ועוד ועוד.
 
בתחום הטיסה עצמה, התפשטות היכולת של הטייסים לדעת את מיקומו העצמי של המטוס בדיוק רב באמצעות [[מערכת ניווט לוויינית|נווט לוויני]], הכנסת מערכות [[ADSB (מערכת מעקב אחרי מטוסים, על בסיס שידור עצמי שלהםׂ)|ADSB]] ו TCAS, כל אלו יחדיו, מאפשרים לצופף את התעבורה האווירית ולהגדיל את ספיקת הנוסעים והטובין ברחבי העולם.
 
ארועיאירועי טרור שכוונו, בעבר, נגד התעופה האזרחית הביאו לכך שהאבטחה הפיזית של הטיסות חוזקה באופן משמעותי ובין השאר, הוקמו גופים [https://en.wikipedia.org/wiki/Transportation_Security_Administration ארגוניים יעודיים] להגנה על התעופה האזרחית בארץ ובעולם.
 
למרות הגידול המתמשך בהקפי הטיסות, חברות התעופה המסורתיות מתקשות להישאר רווחיות ממגוון סיבות. ראשית, החל מאמצע שנות התשעים, הופיעו חברות תעופה הפועלות במודל עסקי חדש, חברות ה [[חברה לטיסות חסך|Low Cost]]. חברות אלו מפעילות מגוון דרכים לצמצום העלויות ובכללן: מקיימות מחלקה אחת בלבד, מפעילות מטוס מדגם אחד בלבד, מוכרות כרטיסים רק דרך האינטרנט וכך חוסכות את עלויות ההדפסה, מחזיקות צוותי קרקע ואוויר קטנים יותר ועם פחות זכויות התאגדות, מתמחות בסבב קרקעי קצר, מצמצמות את השירותים לנוסע ובכלל זה ביטול הגשת ארוחות, גובות מחיר נוסף על כל כבודה מעבר לתיק יד ומאפשרות ואף מעודדות מודלים אגרסיביים של פרסום. חברות מסוימות מתמחות בטיסה ליעדים "פחות פופולריים", מה שמאפשר להן לקבל הכנסות מגורמי התיירות באותם יעדים - גורמים המעוניינים לפתח את התיירות אצלם על ידי שיפור היכולת של קהל תיירים להגיע אל אותו היעד בטיסה.
שורה 48:
בחלקים מסוימים של העולם ובפרט באירופה, התחזקותן והתפשטותן של [[רכבת מהירה|הרכבות המהירות]] מהווה תחרות לענף התעופה ובפרט, על רקע מנגנוני אבטחת התעופה שהכניסו סירבול ואי-נוחות רבים לטיסות.
 
מרכיב נוסף שמקשה על חברות התעופה המסורתיות הם "[[הסכם שמים פתוחים|"הסכמי שמים פתוחים"]]" שהביאו לתחרות רבה לחברות המסורתיות, המקומיות. בישראל, [[הסכם שמיים פתוחים|הסכם השמיים הפתוחים]] מתקיים מאז 2013.
 
גורמים אלו הביאו לכך שלמשתמשי הענף, הנוסעים - יש הרבה יותר חלופות הגעה מיעד אחד למשנהו ומחיר כרטיסי הטיסה ירד בהרבה בהשוואה לעבר. תופעה זו, ביחד עם עלייתו של מעמד הביניים, במדינות רבות בעולם ועליית רמת החיים בכלל, הביאו לכך שהענף ממשיך להנות מצמיחה רצופה ומתמשכת.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/תעופה_אזרחית"