תעופה אזרחית

תעופה אזרחית היא אחד משני ענפי התעופה העיקריים, הכולל את כל פעילות התעופה שאיננה תעופה צבאית. תחום זה ומקיף את תחום התעופה האזרחית הפרטית והמסחרית בעולם. רוב המדינות בעולם חברות בארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית (ICAO) ופועלות באמצעותו תוך שיתוף פעולה כדי לבסס תקינה משותפת ואחידה, וכן המלצות לאופן התנהלותה של התעופה האזרחית בעולם.

מטוס של חברת לופטהנזה ובריטיש איירווייז בנמל התעופה בן-גוריון

התעופה האזרחית עוסקת בשני תחומים עיקריים:

• תחבורה אווירית של טיסות נוסעים ומטען מסחריות, בין בקווים סדירים ובין בטיסות שכר.
• תעופה כללית (General aviation או GA) כוללת את כל יתר התנועה האווירית האזרחית הפרטית והמסחרית.

קווי תעופה בעולם, 2009

מאפייני הענף

התעופה האזרחית מאפשרת שינוע של נוסעים וטובין ברחבי העולם. שני המאפיינים העיקריים של הענף הם ההקפדה ההכרחית על מקצוענות ובטיחות והיכולת לנוע בין מדינות, תוך מעבר בשמיהן של מדינות אחרות. כיוון שהטסת כלי טיס כבדים מן האוויר היא מסוכנת מטבעה, התעופה האזרחית התפתחה כענף עם אסדרה מאוד משמעותית. הגופים המאסדרים, המייצגים את האינטרסים של הציבור הרחב, מעורבים בכל התהליכים הקשורים לתעופה אזרחית, כבר בהתחלת תהליכי התכנון – הן אם המדובר בכלי טיס, הן אם המדובר בתשתיות השונות והן אם מדובר בהכשרת כוח אדם וקביעת קריטריונים להסמכה ולשמירת כשירות.

כיוון שכלי טיס יכולים לטוס בין מדינות, תוך שהם עוברים בשמיהן של מדינות אחרות, רוב מדינות העולם חברות ב|ארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית (ICAO). ארגון זה מגבש תהליכי אסדרה, שיטות עבודה מחייבות ותקנים טכניים כדי לאפשר למדינות השונות לסמוך זו על זו בכל הקשור לתעופה האזרחית. כך למשל, הארגון מכתיב את האסדרה לבניית מטוסים, את התקנים לבניית שדות תעופה, את קריטריוני הבטיחות וכדומה. בכל מדינה ישנה רשות מדינתית האחראית לעמוד בהגדרות הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית, למתן רישיונות לגופים הפועלים בשטחה הריבוני או רשומים אצלה, לקביעת האסדרה המקומית, לפיקוח על הגופים השונים ולאכיפה. בישראל רשות זו היא רשות התעופה האזרחית, בארצות הברית זו רשות התעופה הפדרלית ובאיחוד האירופאי, זו הסוכנות האירופית לבטיחות תעופה.

התעופה האזרחית מהווה מרכיב חשוב בכלכלת העולם והשפעתה מוערכת בסדר גודל של 3.6% מהתל"ג העולמי (שהם כ-2.7 טריליון דולר אמריקאי).

לפי IATA, בענף התעופה הועסקו ב-2019 כ-10 מיליון איש באופן ישיר ומעל 65 מיליון איש בענף ובתעשיות שתומכות אותו. לטענת הארגון 35% מערך הסחורות המשונעות בעולם משונע באמצעות התעופה האזרחית, וזאת אף על פי שמדובר רק ב-1% מהסחורות במונחים של משקל. להערכת הארגון יש בעולם יותר מ-30,000 מטוסים (לא כולל תעופה כללית) ולמעלה מ-3,700 שדות תעופה שמשרתים את חברות התעופה.

מרכיבי עולם התעופה האזרחית

כמות הנוסעים, בתעופה האזרחית, בין השנים 1970 ועד 2017

בהקשרו הרחב יותר עשוי מושג התעופה האזרחית להתייחס גם ל:

• שדות התעופה והמנחתים
• מגדלי הפיקוח, פקחי הטיסה וציוד ייעודי הנועד לשרת מערכים אלה (כמו מכ"ם ו-ADSB)
• המרחב האווירי וניהולו
• יחידות הבקרה האזוריות. בישראל: מערך הבקרה בחיל האוויר הישראלי.
• הרשויות המופקדות על ניהול שדות התעופה והמרחב האווירי. בישראל: רשות שדות התעופה.
• יחידות אזוריות שתפקידן לספק שרותי קשר ונווט או שרותי בקרת טיסה או שרותי מטאורולוגיה.
• יצרניות המטוסים, מכוני הבדק והמערכים השונים שמספקים להם ציוד ושירותים. שוק תחזוקת המטוסים לבדו, ב-2015, כולל תחזוקה שוטפת, תיקונים וביצוע ביקורות וטיפולים תקופתיים, עמד על למעלה מ-130 מיליארד דולר.
• חברות התעופה ובכלל זה אנשי צוות האוויר. חלק ניכר מחברות התעופה בעולם מאוגדות במסגרת IATA, ארגון שמטרתו לאפשר "תחרות הוגנת" בין החברות ובכלל זה הבטים הקשורים לתמחור כרטיסי הטיסה.
• מכוני מחקר ותקינה העוסקים בתחום.
• גופים מאסדרים (רגולטורים). בישראל העיקרי שבהם הוא רשות התעופה האזרחית

מגמות מרכזיות בענף

נפח השימוש בתעופה האזרחית עולה כבר כמה עשרות שנים ברציפות כפי שהאיור שלעיל מדגים. תוכניות להתמודדות עם הצורך לאפשר יותר ויותר טיסות, תוך שיפור הבטיחות והיכולת לעמוד בזמנים מתנהלות ברחבי העולם. שתיים מהתוכניות העיקריות הן NextGen, בארצות הברית ו־SESAR, באיחוד האירופי.

החיבור של עולם התעופה האזרחית ביחד עם המהפכה הדיגיטלית הביא למספר מהפכות בענף. ראשית, כיוון ש"כל אחד" יכול להזמין כרטיסי טיסה ישירות מהמחשב הביתי שלו, או מההטלפון הסלולרי, חברות התעופה, שדות התעופה, מפעילי המרחב האווירי פועלים במשותף ליצירת מערכות מידע שיוכלו לתת לצרכן את תמונת הטיסות האפשריות, איזו טיסה מתוכננת בין אלו יעדים ובאיזה שעות וכדומה. כדי לתמוך את הפעילות הזו, שמאיצה בהתמדה, נוצרו מערכות ממוכנות לכירטוס, לטיפול בתהליכי ההרשמה לטיסה, "צ'ק אין", לניהול רשימות הנוסעים והכבודה, להגשת מרשי הטיסה ושיתוף התמונה האווירית בין המדינות השונות ועוד.

בתחום הטיסה עצמה, התפשטות היכולת של הטייסים לדעת את מיקומו העצמי של המטוס בדיוק רב באמצעות נווט לוויני, הכנסת מערכות ADS-B ו-TCAS, כל אלו יחדיו, מאפשרים לצופף את התעבורה האווירית ולהגדיל את ספיקת הנוסעים והטובין ברחבי העולם.

אירועי טרור שכוונו נגד התעופה האזרחית הביאו לכך שהאבטחה הפיזית של הטיסות חוזקה באופן משמעותי, ובין השאר הוקמו ארגוניים ייעודיים להגנה על התעופה האזרחית בארץ ובעולם.

למרות הגידול המתמשך בהקפי הטיסות, חברות התעופה המסורתיות מתקשות להישאר רווחיות ממגוון סיבות. ראשית, החל מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 הופיעו חברות תעופה הפועלות במודל עסקי חדש, חברות ה-Low Cost. חברות אלו מפעילות מגוון דרכים לצמצום העלויות ובכללן: מקיימות מחלקה אחת בלבד, מפעילות מטוס מדגם אחד בלבד, מוכרות כרטיסים רק דרך האינטרנט וכך חוסכות את עלויות ההדפסה, מחזיקות צוותי קרקע ואוויר קטנים יותר ועם פחות זכויות התאגדות, מתמחות בסבב קרקעי קצר, מצמצמות את השירותים לנוסע ובכלל זה ביטול הגשת ארוחות, גובות מחיר נוסף על כל כבודה מעבר לתיק יד ומאפשרות ואף מעודדות מודלים אגרסיביים של פרסום. חברות מסוימות מתמחות בטיסה ליעדים "פחות פופולריים", מה שמאפשר להן לקבל הכנסות מגורמי התיירות באותם יעדים – גורמים המעוניינים לפתח את התיירות אצלם על ידי שיפור היכולת של קהל תיירים להגיע אל אותו היעד בטיסה.

החל מהשנים האחרונות (בהתייחס ל-2019), יותר ויותר חברות מספקות "מערכות בידור לנוסע". מערכות אלו כוללות מסכים ושירות "וידאו על פי דרישה", VOD. בנוסף, יותר ויותר חברות מאפשרות נגישות לאינטרנט במהלך הטיסה. טכנולוגיות אלו יאפשרו פרסומות ממוקדות לנוסעים. רבים בתעשיית התעופה מעריכים שהמעבר למודל של הכנסות מבוססות פרסום או הכנסות שמקורן בגופי התיירות של יעדי הטיסה, יכול לגרום לתופעה של הוזלת הכרטיסים לנוסע, להמשיך ביתר שאת.

בחלקים מסוימים של העולם ובפרט באירופה, התחזקותן והתפשטותן של הרכבות המהירות מהווה תחרות לענף התעופה, בפרט על רקע מנגנוני אבטחת התעופה שהכניסו סרבול ואי-נוחות רבים לטיסות.

מרכיב נוסף שמקשה על חברות התעופה המסורתיות הוא "הסכמי שמים פתוחים" שהביאו לתחרות רבה לחברות המסורתיות, המקומיות. בישראל, הסכם השמיים הפתוחים מתקיים מאז 2013.

גורמים אלו הביאו לכך שלמשתמשי הענף, הנוסעים – יש הרבה יותר חלופות הגעה מיעד אחד למשנהו ומחיר כרטיסי הטיסה ירד בהרבה בהשוואה לעבר. תופעה זו, ביחד עם עלייתו של מעמד הביניים, במדינות רבות בעולם ועליית רמת החיים בכלל, הביאו לכך שהענף ממשיך להנות מצמיחה רצופה ומתמשכת ובמקביל, יכולתן של חברות התעופה להרוויח ממכירת כרטיסים – יורדת. ב-2019 התפרסם כי אחת החלופות שחברות התעופה בוחנות, היא שילוב הופעות של אמנים במהלך הטיסה – כשיטה להצדקת מחירי כרטיס גבוהים יותר ופילוח/מיתוג של הטיסות כטיסות יוקרתיות יותר בהשוואה למתחרים. חברת לופטהנזה מקיימת פעילות מחקרית בתחום זה במסגרת ייעודית של "מעבדה טסה לחדשנות" Lufthansa Innovation Hub.

ראו גם

מדיה וקבצים בנושא תעופה אזרחית בוויקישיתוף

• הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית
• תעופה צבאית