נאו-אורתודוקסיה (יהדות) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 7:
 
את האחרונה גילם [[רש"ר הירש]], הוגה הראשי, בכמה ססמאות שטבע: [[תורה עם דרך ארץ]] ו-Mensch-Jisroel ("אדם-ישראל"), משמע אין סתירה בין חיים על פי התורה וה[[הלכה]] לבין מודרניות, השכלה ועבודה פרודוקטיבית. הרב הירש טען כי בניגוד לרפורמים, המבקשים לשנות את היהדות בהתאם לרוח המודרנית, הרי שלדעתו מראש אין סתירה בין החיים המודרניים לתורה וניתן לשלבם יחד. בכך עומדת גישתו גם מול גישת [[החת"ם סופר]] השוללת את הקידמה – "[[חדש אסור מן התורה]]".
 
מבחינה ההשקפה לגבי חינוך, הנאו-אורתודוקסיה הייתה נטועה בתוכנית של [[תנועת ההשכלה]] המוקדמת על שילוב של לימודי חול עם לימודי קודש, וראשי "תורה עם דרך ארץ" ייחסו כבוד רב ל[[נפתלי הירץ וייזל]] ול[[משה מנדלסון]]. כותבים מאוחרים מטעם האסכולה אף התקשו להסביר את ההתנגדות הרבנית החריפה לבתי-הספר המתוקנים הראשונים שהחליפו את תלמודי התורה.{{הערה|1=Matthias Morgenstern, From Frankfurt to Jerusalem: Isaac Breuer and the History of the Secession Dispute in Modern Jewish Orthodoxy, Brill 2002. עמ' 170.}}
 
רש"ר הירש אימץ שינויים אסתטיים שונים, מהסוג שהונהג עוד על ידי רבו חכם [[יצחק ברנייס]] ודומים לו בהתאמת ארחות בית-הכנסת לתרבות הסביבה. אף כי אלה היו מקובלים מזה זמן רב כמעט בכל גרמניה, הם הובילו להתנגשויות בינו לגורמים שמרניים כשכיהן ב[[מורביה]] המסורתית יותר. בין היתר, לבושו הרבני היה מודרני ומעוצב בדומה ללבושם של הרפורמים. נשא את דרשותיו בגרמנית ולא בניב היהודי וליווה את התפילות בשירת מקהלת גברים. את ה[[חופה]] המשמשת בחתונות העמיד בתוך מבנה בית-הכנסת ולא מחוצה לו. השינוי הרדיקלי ביותר שערך, וממנו חזר במהירות, היה השמטת תפילת [[כל נדרי]], שנתפשה על ידי הנוצרים כהיתר להפרת שבועות ועילה ל[[שבועת היהודים]], ב[[יום הכיפורים]] של 1840.{{הערה|1=[[מיכאל מאיר]], '''בין מסורת לקדמה - תולדות תנועת הרפורמה ביהדות''', מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, עמ' 97.}}.