שנות ה-20 של המאה ה-20 – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לאמנה (הסכם)
מ בוט החלפות: חויב
שורה 74:
**1921: [[נא"פ|'''המדיניות הכלכלית החדשה''']] - מעיין פשרה בין ה[[סוציאליזם]] הנקי ל[[קפיטליזם]] לזמן מוקצב על מנת לשפר את הכלכלה, וליצור רווחה בעיקר בקרב מעמד האיכרים.
**1928: [[תוכנית חומש (ברית המועצות)|'''תוכנית חומש''']] - תוכנית כלכלית שאפתנית ששואפת להפוך בזמן קצר את הכלכלה הרוסית לכלכלה [[תעשייה|מתועשת]] ו[[סוציאליזם|סוציאליסטית]] לחלוטין על ידי מהלכים דרמטיים שכוללים בין השאר [[הלאמה]] גורפת ו[[קולקטיביזציה]] של החקלאות. המהלך, שמתקבל בהתנגדות בקרב איכרים רבים, לא משיג את השגשוג שציפו ממנו, ויגרום בתחילת העשור הבא למחסור מזון ו[[רעב]] כבד<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.loc.gov/exhibits/archives/coll.html|הכותב=|כותרת=COLLECTIVIZATION AND INDUSTRIALIZATION|אתר=ספריית הקונגרס האמריקאי|תאריך=}}</ref>.
*1929-1921: '''[[תוצאות מלחמת העולם הראשונה#הכלכלה העולמית|משבר החובות של מלחמת העולם הראשונה]]''' - [[חוזה ורסאי|הסכמי הכניעה]] של [[מלחמת העולם הראשונה]] מותירה את מעצמות אירופה במשבר [[חוב ציבורי|חוב]]. [[מעצמות המרכז]] שמפסידות במלחמה מחוייבותמחויבות לשלם כספי [[פיצויים]] רבים ל[[מדינות ההסכמה]] המנצחות, ואלו בתורן מחוייבותמחויבות לשלם עבור [[איגרת חוב|אגרות החוב]] הרבות שנקנו במלחמה, בעיקר מ[[ארצות הברית]]. כשנכנסת [[גרמניה]] למשבר כתוצאה מקשייה לעמוד בתשלומים הגבוהים, ארצות הברית מייצרת פתרון זמני לבעיה על ידי [[הלוואה|הלוואות]] לגרמניה, מה שמאפשר לגרמנים להזרים כספים אל מדינות ההסכמה, שמעבירות את הכספים אל ארצות הברית, שבתורה משקיעה חלק מהכספים בחזרה בגרמניה. מעגל הכספים הזה מגביר את התערבותה של ארצות הברית באירופה, ומגביר את ההתלהבות האמריקאית בהשקעות זרות, שיוצרת התאוששות מסוימת בכלכלה האירופית, וגם תקווה פוליטית. ההתלהבות אמריקאית נמשכת עד ל[[השפל הגדול|שפל הגדול]] בשנת 1929 שעוצר אותה באופן דרמטי<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://encyclopedia.1914-1918-online.net/article/post-war_economies|הכותב=|כותרת=Post-war Economies|אתר=International Encyclopedia of the First World War|תאריך=}}</ref>.
**1923-1921: '''[[רפובליקת ויימאר#המצב החברתי והכלכלי|משבר גרמני תחת נטל החוב]]''' - [[רפובליקת ויימאר]] שבגרמניה סובלת מ[[משבר כלכלי]] בתחילת שנות ה-20 ומ[[אינפלציה]] גבוהה ב-1923. מנהיגי הרפובליקה עושים כל מאמץ להימנע מתשלום ה[[פיצויים]] הרבים שנקבעים ב[[חוזה ורסאי]] על מנת לפצות על הנזקים שנגרמו ב"אשמתה" של גרמניה. בעקבות הכישלון של רפובליקת ויימאר להמשיך ולשלם את פיצויי [[מלחמת העולם הראשונה]], במרץ 1921 כובשים כוחות צבאיים של [[צרפת]] ו[[בלגיה]] את עיר התעשייה המרכזית [[דיסבורג]] ואת כל [[חבל הרוהר]], עליו מבוססת 80% מ[[כלכלת גרמניה]]. כתוצאה מכך בינואר 1923 נענית ממשלת רפובליקת ויימאר לדרישות, במטרה להסדיר את שאלת הפיצויים לפי יכולתה של גרמניה. התוצאה היא פשרות ופריסת ה[[חובות]] לעשרות שנים. לאומנים גרמנים רבים רואים בעצם הסכמתה של ממשלת גרמניה ([[סוציאל-דמוקרטיה|הסוציאל-דמוקרטית]]) לתשלום הפיצויים בגידה במולדת ובעם, דבר שמאיץ את הקצנתם של חוגים ימניים רבים וחיזוק כוחה של [[המפלגה הנאצית]]. מסוף שנת 1923 מתחיל ממשלו של [[גוסטב שטרזמן|שטראזמן]] לייצב את המשק הגרמני. ה[[אבטלה]] צומצמה והאינפלציה קיבלה ממדים סבירים, והכלכלה מתייצבת במידה מסוימת עד שקורסת שוב עם השפל הגדול בסוף העשור.
**1922: '''[[הסכם רפאלו (1922)|הסכם רפאלו]]''' - בעקבות הבידוד הכלכלי שנוצר ב[[רפובליקת ויימאר|גרמניה]] וב[[הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית|רוסיה]] לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], חותמות השתיים על הסכם חשאי שנותן עדיפות לסחר הדדי, ומסדיר חובות קודמים.