לשכת הגזית – הבדלי גרסאות

על מבנה לשכת הגזית נאמר "לשכת הגזית כמין בסילקי גדולה הייתה"{{הערה|שם=יומא כה|{{תלמוד בבלי|יומא|כה|א}}}}, [[בזיליקה|בסילקי]] הוא מבנה ציבורי רומי. צורת מבנה זה היא כנראה בסגנון הלניסטי בעלת תקרה מקומרת הנשענת על עמודים, כפי שתיאר ר' יהודה {{הערה|{{תלמוד בבלי|סוכה|נא|ב}}}} את ארמון שרי [[אלכסנדריה]]: "מי שלא ראה דיופלוסטון (מלשון דיו סטוין - שתי שורות עמודים שהיו בארמון) של [[אלכסנדריה|אלכסנדריא]] של [[מצרים]] ... כמין בסילקי גדולה הייתה [[אכסדרה|סטיו]] (שורת עמודים) לפנים מסטיו...{{ש}}

בגמרא במסכת יומא נאמר לגבי מיקום הלשכות בעזרה {{ציטוטון|"ג' שבצפון לשכת העץ לשכת הגולה לשכת הגזית לשכת העץ"}} מכאן יוצא שלשכת הגזית נמצאת בצפון העזרה, אולם במסכת מידות, באותו נושא בדיוק נאמר {{ציטוטון|"שֶׁבַּדָּרוֹם, לִשְׁכַּת הָעֵץ, לִשְׁכַּת הַגּוֹלָה, לִשְׁכַּת הַגָּזִית"}} ככל הנראה {{הערה|על פי כתבי היד}} זו אינה טעות דפוס אלא מחלוקת בין הגרסאות. הרמב"ם{{הערה|הלכות בית הבחירה ה יז}}, ובעקבותיו רוב המפרשים והפוסקים, פסק את גרסת הגמרא ביומא. אולם יש בין אחרוני זמננו{{הערה|ביניהם הרב [[יואל אליצור (חוקר מדעי היהדות)|יואל אליצור]] (בספר מקום בפרשה, בפרק על פרשת קורח),וראה עוד דעות בספר שערי היכל יומא מערכה כט}} שפסקו את גרסת המשנה במידות.

בלשכת הגזית ישבה הסנהדרין הגדולה בצידה המערבי, בחול, בצורת חצי גורן ושם דנה ועסקה בענייני ה[[הלכה]]. בידי סנהדרין זו הייתה נתונה סמכות השיפוט הגדולה ביותר שניתנה לחכמי ישראל, כגון שפיטת [[שבט]] שלם, משפט [[נביא שקר]], [[כהן גדול]] ועוד. [[ריה"ל]] כותב ב[[ספר הכוזרי]], מאמר שלישי, שעצם ישיבת החכמים ב"מקום אשר יבחר ה'" נותן להם סיוע אלוהי ותוקף נוסף לפסיקותיהם. גם [[הר"ן]] אומר בספרו [[דרשות הר"ן]], (דרוש אחד עשר) שהישיבה במקדש מוסיפה סמכות לחכמים ומביא שם את הגמרא {{הערה|{{תלמוד בבלי|עבודה זרה|ח|א}}}} "כיון דחזו (ראו) דנפישי (מתרבים) רוצחים ... אמרו, נגלה מארעין (ממקומנו) ונקים בן 'ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא', מלמד שהמקום גורם".