הבדלים בין גרסאות בדף "ג'ון בנקס"

מ
בוט החלפות: \1דייווי\2
מ
תגית: עריכת קוד מקור 2017
מ (בוט החלפות: \1דייווי\2)
בעקבות הצלחתם, החל למברט אמרגנם לטפח להקה אנונימית בשם [[המי]]. מבנקס ומחבריו המנוסים ביקש "לחנוך" את הלהקה בתחילת דרכה. בשנת 1965, ניגן המתופף הנודע של "המי" [[קית' מון]] בגונג בהקלטת שירם של המרסיביטס, "I stand accused". ב-1980 זכה השיר ל[[גירסת כיסוי]] של [[אלביס קוסטלו]]. קוסטלו איזכר תמיד את המרסיביטס כמי שהשפיעו על יצירתו.
 
בשנת [[1966]] הציע בנקס למרסיביטס את השיר Sorrow, לאחר שהרולינג סטונז החליטו לוותר עליו. השיר הוקלט על ידי המרסיביטס, אך באותה עת התפצלה הלהקה, וההקלטה הופיעה בתקליטם של שניים מיוצאי המרסיביטס, המרסי'ס. Sorrow הפך ללהיט גדול עם השורות:With your long blond hair and your eyes of blue / The only thing I ever got from you / was sorrow. [[דיווידדייוויד בואי]] הקליט [[גירסת כיסוי]] מצליחה לשיר בשנת [[1973]]. גם הביטלס השתמשו בקטע מהלהיט, באלבומם "[[צוללת צהובה]]" בשיר It's all too much" " של [[ג'ורג' האריסון]].
 
== אחרי המרסיביטס ==
 
== בישראל ==
בנקס הגיע לישראל לראשונה ב-1966 בהזמנת מנדי רייס דיוויסדייוויס, שהגיעה לכאן עם שוך [[פרשת פרופיומו]]. ג'ון הגיע להופיע בחודשי הפתיחה של מועדון חדש בתל אביב הנושא את שמה, מנדי'ס. שם פגש את השחקנית [[מונה זילברשטיין]]. לאחר שחזר ל[[לונדון]], נסעה זילברשטיין לאתרו, הפכה לבת זוגו וכעבור שנתיים, ב-[[1969]], חזרו לישראל. כעבור זמן קצר הסתיים הקשר, אך בנקס נשאר מאז בתל אביב. במהרה איבד קשר עם משפחתו וחבריו והתנתק מעברו האנגלי.
 
בשנים הראשונות נמשכה פעילותו המוזיקלית. הוא הוזמן להופיע עם להקת העכבישים, חלק מסצנת הרוקנרול הישראלית המתהווה, וליווה זמרי פופ כמו [[צביקה פיק]], [[עדנה לב]] ו[[בועז שרעבי]]. אך בנקס, מכור מצעירותו לשתייה, חדל באמצע [[שנות השבעים]] מלנגן. ככל הנראה מאז שמערכת התופים שלו נהרסה בעקבות הצפת מי גשמים. הוא החל לעבוד כברמן בפאבים ברחבי תל אביב. יותר מכל, הפך למזוהה עם הפאב "לונג ג'ון סילבר" בחצר האחורית שבכיכר דיזנגוף. נוכחות כריזמטית, הומור חריף, כשרון ייחודי כמספר סיפורים, ותפיסת חיים שחיה את היום, קסמה לקהל מעריצים ישראלי הולך וגדל שפקד את המקום. בנקס והבועה "האנגלית" העממית שיצר סביבו בפאב, הפכו בעיני הקהל המקומי לאלטרנטיבה מרעננת במציאות [[המזרח התיכון|מזרח תיכונית]] טעונה, מיוזעת וחסרת שקט. ואילו בעיני הקהילה האנגלית בישראל, נתפס בנקס בתור ה-"Psychedelic Relic", אחרון [[ילדי הפרחים]] ששרד משנות השישים.