בית העירייה האדום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לראש עיריית ברלין
מ ←‏top: הגהה, replaced: עיירי ← עיריי
שורה 13:
'''בית העירייה האדום''' (ב[[גרמנית]]: '''Rotes Rathaus''') הוא המבנה שבו שוכנת עיריית [[ברלין]]. הוא שוכן ברחוב העירייה (Rathausstraße, לשעבר רחוב המלך - Königstraße), פינת [[יודנשטרסה (ברלין)|רחוב היהודים]], שברובע [[מיטה (שכונה)|מיטה]] ליד [[כיכר אלכסנדר]]. בבניין נמצאים משרדיהם של [[ראש עיריית ברלין]] ושל מועצת העיר, המשמשים גם כמושל והסנאט של המדינה הפדרלית של ברלין. שמו של הבניין הוענק לו בשל הלבנים האדומות שממנו הוא בנוי.
 
על בניית הבניין בין השנים [[1861]]–[[1869]] היה מופקד ה[[אדריכל]] [[הרמן פרידריף וזמן|הרמן פרידריך וֶזֶמן]], שזכה בתחרות בינלאומית לעיצובו ב-[[1858]]. תוכניתו של וזמן הושפעה מסגנון [[הרנסאנס האיטלקי]], בייחוד זה של פררה ובולוניה, שבהם נעשה שימוש נרחב ב[[לבנים אדומות]]. תוכנית הבניין נעשתה על פי הדגם של בית העייריההעירייה הישן של [[טורון]] ב[[פרוסיה המערבית]] ([[פולין]] של ימינו), בעוד הארכיטקטורה של המגדל מזכירה את המגדל של [[קתדרלת לאן]], בצרפת. הבניין תופס שטח של בלוק שלם, שעד לבנייתו עמדו עליו בניינים מ[[ימי הביניים]]. ב-[[1879]] נוספה לקומה הראשונה במבנה סדרה של 36 תבליטים המתארים אישים ואירועים מההיסטוריה של ברלין ו[[ברנדנבורג]] מ[[המאה ה-12]] ועד [[1871]], שיצרו האומנים [[לודוויג ברודוולף]], [[אלכסנדר קלנדרלי]], [[אוטו גייאר]] ו[[רודולף שווייניץ]].
 
המבנה נפגע קשות ב[[הפצצות בעלות הברית במלחמת העולם השנייה]] ונבנה מחדש על פי התוכניות המקוריות בין השנים [[1951]]–[[1956]]. בתקופה זו שימש בניין העירייה החדש (Neues Stadthaus), שלא נפגע במלחמה, כבניין העירייה של כל חלקי ברלין, ומשנת 1948 ואילך כבניין העירייה של [[מזרח ברלין]]. לאחר שהושלמה בנייתו מחדש חזר בית העירייה האדום לשמש כעירייה של החלק הסובייטי של העיר, בעוד החלק המערבי של העיר נוהל מ[[בית עיריית טמפלהוף-שנברג|בית עיריית שנברג]] (שמכניסתה נשא [[נשיא ארצות הברית]] [[ג'ון פיצג'רלד קנדי|ג'ון פ' קנדי]] ב-[[1963]] את [[נאום|נאומו]] "[[אני ברלינאי]]", שהדגיש את תמיכת [[ארצות הברית]] ב[[גרמניה המערבית]]). ב-[[1958]] נוספו לרחבת הכניסה של הבניין פסלים המתארים את אנשי ברלין בונים מחדש את עירם, שפיסל [[פריץ קרמר]].