חבצלת חבשוש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קטלוג כפול בין "קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-xx" וקטגוריות בנות שלה. ראו דיון שעבר מהמזנון בשיחת קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-18#קטגוריות. (תג)
מ בוט החלפות: תל אביב, הייתה
שורה 1:
'''חבצלת חבשוש''' ([[30 במרץ]] [[1950]] – [[18 בנובמבר]] [[1984]]) הייתה [[משוררת]] ו[[סופרת]] ישראלית.
 
נולדה וגדלה בתל אביב למשפחה אמידה ו[[מסורתיים|מסורתית]], שעלתה מ[[צנעא]] שב[[תימן]], משפחתה עסקה בסחר בתבלינים ובקפה. חבצלת היתההייתה בת זקונים למשפחה בת שבעה ילדים. חבצלת הוא [[שם עט|שם העט]] שלה. בשנת 1956 לפני [[מבצע קדש]] נפל אחיה הבכור שמעון בגבול רצועת עזה, חוויה שממנה אמה לא התאוששה מעולם.
 
חבצלת למדה בבית הספר היסודי הדתי לבנות ברחוב שלמה המלך. לאחר שנתיים בתיכון עזבה את הלימודים ועברה לקיבוץ [[משמר העמק]], שם התגורר אחיה ציון עם משפחתו. לאחר 9 חודשים עזבה את הקיבוץ ועברה לגור ב[[אילת]] ליד אחותה הנשואה איילת שמאי. לאחר חצי שנה בהיותה בת 19 חזרה לגור בתל־אביבבתל אביב.
 
חבצלת למדה דרמה ב[[בית צבי]]. לאחר חצי שנה עזבה את הלימודים והחלה לעבוד בעבודות מזדמנות.
שורה 9:
למדה ציור ב[[מכון אבני]] ובמהלך הלימודים בראשית [[שנות השבעים]] התפרסמה כשניהלה רומן עם הסופר [[פנחס שדה]] וחלק קטן ממכתבי אהבה שכתבה לו בהיותה בת 23 ראו אור בספר בשם "התמסרות – 21 מכתבים לפנחס שדה" (1973), ב[[הוצאת צ'ריקובר]], שהפך ל[[רב-מכר]]. הספר יצא לאור על ידי שדה ששיכנע אותה שהוצאת הספר כמוה כלידת פרי אהבתם. מאז הוצאת הספר החלו אנשים להצביע ולרכל עליה, היא עזבה את הלימודים ושקעה בדיכאון עמוק, לקתה ב[[מחלת נפש]], והתאשפזה ב[[המרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל|אברבנאל]]. שדה זכה לביקורות נוקבות בעקבות פרסום המכתבים. הסופר [[נתן זך]] כתב "פרסם את מכתביה מתוך תאוות הסנסציה".
 
בנובמבר 1984 [[התאבדות|התאבדה]] בקפיצה מגג ביתה שבתל־אביבשבתל אביב.
 
יומיים לפני התאבדותה מסרה את אסופת שיריה לדודה [[יחיאל חבשוש]], והוא ראה אור אחרי מותה ב[[הוצאה עצמית]] בשם "שירת חבצלת" (1986).