בקעת הירדן – הבדלי גרסאות

באזור בקעת הירדן חיים כ- 65,000 פלסטינים וכ- 14,800 ישראלים יהודים, מהם 10,300 ביישובים שב[[מועצה אזורית עמק הירדן]], בצפון הבקעה, ו-4,500 בהתיישבותב[[התנחלות|התנחלויות]] במועצות האזוריות [[מועצה אזורית ערבות הירדן|ערבות הירדן]]{{הערה|1=זהו שמה הרשמי. קרויה גם מועצה אזורית בקעת הירדן.}} ו[[מועצה אזורית מגילות|מגילות]] השייכות ל[[מחוז יהודה ושומרון]].

החלק של בקעת הירדן שגובל ביהודה ושומרון נכבש על ידי [[צה"ל]] ב[[מלחמת ששת הימים]], והוקמו בו יישובים חקלאיים על פי "[[תוכנית אלון]]" להתיישבותל[[התנחלות]] ישראלית בהתאם לתפיסה הביטחונית שמיקום היישובים הוא שיקבע את גבולות המדינה, שנדרשת שליטה אסטרטגית על נהר הירדן כדי ליצור חיץ בין האיום המזרחי לבין מדינת ישראל הצרה וש[[ירושלים]] צריכה להיות במרכז היישוב העברי כדי לתפקד כבירה. [[יגאל אלון]] התווה תוכנית שעל פיה תוקם שדרה כפולה של יישובים בבקעה: קו יישובים אחד יימתח לאורך כביש הבקעה והאחר לאורך ציר שנקרא על שם תוכניתו "[[כביש אלון]]" במדרונות מזרח השומרון. התוכנית זכתה לקונצנזוס רחב והביאה להקמת יישובים בעלי אופי חקלאי בבקעת הירדן.