|
=== פועלו הציבורי והפוליטי ===
בשנת תשכ"ד היה ממיסדי [[ישיבת אור עציון]] ושימש שם כר"מ במשך מספר שנים.<ref>{{הערה|[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZH%2F1967%2F03%2F13&id=Ar00414&sk=24ACAAEE אישים ומוסדות], [[הצופה]], 13 במרץ 1967, עמ' 4</ref>}} בניסן תשכ"ח היה מראשי מייסדי [[היישוב היהודי בחברון]].<ref>{{הערה|לדוגמה: אהרן דולב, [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1968%2F05%2F31&id=Ar01206&sk=252BE1B6 המתנחלים הנצורים], [[מעריב]], 31 במאי 1968, עמ' 12; [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1969%2F04%2F02&id=Ar01400&sk=2A150751 אלף מתנחלים ראשונים הלכו אל השטחים...], שם, 2 באפריל 1969, עמ' 14; [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1969%2F04%2F04&id=Ar01500&sk=50425DAE האם המחדל ההתנחלותי נובע מהססנות שבאופי...], שם, 54 באפריל 1969, עמ' 15; ועוד</ref>}} באותה תקופה החל לרכז קבוצת לימוד במקום, אותה ראה כסניף של ישיבת מרכז הרב בה למד.<ref>{{הערה|יוסף בן-מאיר, [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZH%2F1968%2F09%2F22&id=Ar01501&sk=A4E4645F מתיישבי חברון יתקעו במערת המכפלה], [[הצופה]], 22 בספטמבר 1968, עמ' 3</ref>}}
החל משנת [[1972]]{{דרושה הבהרה|סיבה=}} משמש הרב ולדמן כראש [[ישיבת הסדר|ישיבת ההסדר]] "[[ישיבת ניר קריית ארבע|ניר קריית ארבע]]". לאחר כמה שנים הצטרף אליו הרב [[דוב ליאור]]. שניהם שימשו במשך כ-30 שנה כראשי הישיבה, כשהרב ליאור עוסק בעיקר בתחום העיון וה[[הלכה]] והרב ולדמן עוסק בלימודי מחשבה והשקפה על פי הגותו של [[אברהם יצחק הכהן קוק|הראי"ה קוק]]. כראש הישיבה משמש בנו ממשיכו של הרב ולדמן, הרב [[נעם ולדמן]], כאשר הוא עצמו משמש כנשיא.{{הערה|{{ערוץ7|יוסף ארנפלד|להעמיד תלמידים למשנתו של אבא|320642|20 באפריל 2016}}}}
הרב ולדמן לימד לימודי אמונה ב[[ישיבת מרכז הרב]] לפני ואחרי [[מלחמת יום הכיפורים]]. במקביל לעבודתו החינוכית כיהן כאחד מחברי ועד קריית ארבע.<ref>{{הערה|[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1972%2F03%2F03&id=Ar00713&sk=3747458D נבחר ועד בקריית-ארבע], [[דבר (עיתון)|דבר]], 3 במרץ 1972, עמ' 7</ref>}}
ב-[[1974]] הורה לחיילים שהתייעצו עמו לסרב לפקודות שתכליתן הפרעה להתנחלות בשטחים.{{הערה|{{מעריב|ישראל הראל|ראש ישיבת קריית ארבע לשמגר: שקול העמדתי לדין|1974/10/16|01200}}}}
היה חבר המזכירות העולמית של תנועת [[בני עקיבא]] בשנת [[1976]], ולאחר מכן בהנהלה הארצית של [[בני עקיבא]] (1980–1986). כמו כן בשנת [[ה'תשל"ז]] ([[1977]]) שימש כרב המושב [[קשת (מושב)|קשת]] ב[[רמת הגולן]], עד אשר הרב [[שלמה אבינר]] החליפו בתפקיד זה.
בשנת 1984 נעצר במסגרת פרשת [[המחתרת היהודית]], בחשד שידע על פעולותיה.<ref>{{הערה|הרב שקרא לעצורים להביע חרטה - נעצר, [[מעריב]], 25 במאי 1984, עמ' 1 ו-11 ([http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1984%2F05%2F25&id=Ar00101&sk=72B3A9F5 חלק 1], [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1984%2F05%2F25&id=Ar01102&sk=E3A17093 חלק 2])</ref>}} מעצרו היכה בהלם את קרובי משפחתו ותלמידיו, בעיקר בשל העובדה כי התנגד בחריפות לפעילות המחתרת וקרא לחבריה להביע חרטה על מעשיהם. הרב ולדמן הכחיש את ההאשמות ושוחרר לאחר כיומיים.<ref>{{הערה|[[אילן בכר (עיתונאי)|אילן בכר]], [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1984%2F05%2F27&id=Ar00300&sk=660F0B54 שמחה - והרגשה כבדה], [[מעריב]], 27 במאי 1984, עמ' 3</ref>}} חקירה נוספת, בת שעתיים, לא הניבה תוצאות ממשיות והפרשיה הסתיימה בלא כלום.<ref>{{הערה|[[אילן בכר (עיתונאי)|אילן בכר]], [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1984%2F05%2F28&id=Ar00308&sk=E648EC25 "חייבים לחוקק חוק שיאסור מעצר רבנים"], [[מעריב]], 28 במאי 1984, עמ' 3</ref>}}
היה ממייסדי וראשי "[[גוש אמונים]]", ממייסדי מפלגת "[[התחיה]]". הוא שימש כחבר מזכירות מרכז ומועצת תנועת "התחיה" עד לפירוקה, וכיהן כ[[חבר הכנסת]] מטעמה ב[[הכנסת ה-11|כנסת ה-11]] וב[[הכנסת ה-12|כנסת ה-12]]. הוא פרש מהכנסת בינואר [[1990]].<ref>{{הערה|[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1990%2F01%2F30&id=Ar00801&sk=2DF7D935 חוזרים אל הספרים], [[מעריב]], 30 בינואר 1990, עמ' 8</ref>}}
ב-[[1993]] הצטרף ל[[איחוד הרבנים למען ארץ ישראל]] שאז הוקם. לפני ביצוע [[תוכנית ההתנתקות]] עבר עם תלמידי [[ישיבת ניר קריית ארבע]] ארעית וכצעד מחאה ל[[יישוב]] [[שא-נור]] בצפון השומרון. באותה העת הצטרף לקוראים לסרב פקודה.{{הערה|{{ערוץ7||רבנים נוספים הצטרפו לקריאת הרב שפירא|92045|24 באוקטובר 2004}}}}
נמנה עם הרבנים שקראו לחיילים שנצטוו לפנות יהודים מא"י לסרב פקודה, עם זאת הוא קורא לתלמידיו שלא להפעיל אלימות כנגד חיילים/שוטרים שבאים לפנות.
כבר בראשית שנות ה-80 התבטא הרב ולדמן כי "תפילה של יהודי על הר-הבית צריכה להיות הדבר הטבעי ביותר של חיים יחד בארץ ישראל", ועם זאת הסתייג מפעולות נמהרות בתחום זה.<ref>{{הערה|[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1983%2F03%2F17&id=Ar00210&sk=4E059200 ראשי גוש אמונים מצדדים בזכות להתפלל בהר הבית], [[דבר (עיתון)|דבר]], 17 במרץ 1983, עמ' 2</ref>}} כיום מעודד הרב עלייה ל[[הר הבית]] ע"פ פסיקתו של עמיתו הרב דוב ליאור ואף עולה בעצמו להר הבית.
== מתלמידיו ==
|
