גטו מינסק – הבדלי גרסאות

עם פרוץ [[מבצע ברברוסה]], הצליחו [[ורמאכט|הגרמנים]] תוך ארבעה ימים לחצות את [[בלארוס]] המערבית ולהגיע כמעט עד לפאתי מינסק. ב-[[28 ביוני]] [[1941]], שישה ימים לאחר פרוץ המלחמה בין [[ברית המועצות]] ל[[גרמניה]], נכבשה העיר. השליטה על העיר הייתה בידיו של הגנרל שהקנדורף, ועל הביטחון בעורף מונה מפקד ה[[אס אס]] הבכיר [[אובר-גרופנפיהרר]] (גנרל) [[אריך פון דם באך-צלבסקי]].

 

 

ב-[[20 ביולי]] [[1941]] נתלתה ברחובות מינסק מודעה המורה על הקמת רובע יהודי בעיר. ה[[צו]] חייב את התושבים לעבור למתחם היהודי תוך חמישה ימים, כאשר משימת התיחום הפיזי של הרובע באמצעות חומת אבן הוטלה על היהודים. לאחר פרסום הצו החלה המולה גדולה בקרב התושבים היהודים שנותרו בעיר; אנשים יצאו ממחבואיהם וניסו למצוא דירה באזור הגטו. בסופו של דבר, הסתיימה העברת היהודים למתחם הגטו בתחילת חודש אוגוסט של אותה שנה.

===ה"אקציות" וחיסול הגטו===

בשנתיים שבהם עמד גטו מינסק על תִלו נספו בו כ-90 אלף יהודים. ה[[אקציה]] ההמונית הראשונה הייתה ב-[[7 בנובמבר]]. מספר ימים טרם האקציה הגיעו [[שמועה|שמועות]] על כך שמשהו עומד לקרות, והחששות גברו כאשר יום לפני כן הועברו חברי ה[[יודנראט]] ובעלי מקצוע למחנה ברחוב שירוקה. בחמש בבוקר הקיפו הנאצים חמישה רחובות בגטו והוציאו את כל דייריהם החוצה; הם הועלו על משאיות ונלקחו אל מחוץ לעיר, שם [[בור ירי|הושלכו לבורות, נורו וכוסו בעפר ואדמה]]. האקציה השנייה בוצעה ב-[[20 בנובמבר]]; היא כללה 4 רחובות נוספים, והתקיימה בצורה זהה לאקציה הקודמת, פרט לעובדה שהפעם נלקחו היהודים אל הבורות שמחוץ לעיר ברגל.{{הערה|1= ראו [http://www.yadvashem.org/yv/he/research/ghettos_encyclopedia/ghetto_details.asp?cid=604 גטו מינסק], באתר יד ושם.}}

תוך שבועיים חוסלה כשליש מאוכלוסיית הגטו, ופרץ מעין משבר; האמון שהיה עד אותה תקופה להסבריהם של היודנראט נגוז, ובמקומם הצטברו רגשות זעם ושנאה כלפיהם. ב-[[14 בנובמבר]] 1941 חולק הגטו לשניים: חלקו הקטן, שכונה מאוחר יודע "הריבוע הקדוש", נועד למגורים של אנשי מקצוע, ואילו החלק הגדול נועד ליתר היהודים. היודנראט היה מזוהה עתה עם שוחד ומרמה, והמשיך לאבד מסמכותו כשפרצו ה[[רעב המוני|רעב]] וה[[מגפה|מגפות]] בחורף של 1941–[[1942]].

 

 

=== מחתרת והתנגדות חמושה ===

ברוב המוחלט של הגטאות וה[[שטעטל|עיירות]] ב[[בלארוס]] היו מחתרות וגילויי [[מרד|מרי]]: ב-64 גטאות ו[[מחנה עבודה|מחנות עבודה]] היו ארגוני מחתרת וב-30 גטאות ויישובים היו גילויי מרי. אנשי המחתרת באו מ[[תנועת נוער|תנועות הנוער]] של "[[השומר הצעיר]]", "[[החלוץ]]", "[[החלוץ הצעיר]]", "[[בית"ר]]", "[[הנוער הציוני]]", "[[גורדוניה]]", וכן מאנשי "[[פועלי ציון]]".

 

כשהחלו הגרמנים בחיסול הגטו, הצליחה קבוצה קטנה של יהודים לברוח ליערות. חלקם הצטרפו לארגון המחתרת הפולני, ואילו אחרים, תחת פיקודו של יוסף וישנייבסקי מ"פועלי ציון", הקימו ארגון מחתרת עצמאי שפעל במשך כחצי שנה והסב נזקים לגרמנים ולמשתפי הפעולה איתם.

 

 

המחתרת הייתה חד-מפלגתית ו[[קומוניזם|קומוניסטית]] ביסודה. היא החלה לפעול באמצע אוגוסט 1941, כשלושה שבועות לאחר שהיהודים הוכנסו לגטו, ופעילותה התמשכה עד לימיו האחרונים.

 

 

===ימיו האחרונים של הגטו===

{{ויקישיתוף בשורה}}

* {{גטו|604|מינסק (Minsk)}}

* {{המחנות והגטאות|אן ספקהרד|מינסק|2|B|1232–1237}}

* {{ספרייה יהודית|Holocaust/minskphotostoc.html|תמונות מגטו מינסק}}

* [http://www.ushmm.org/wlc/en/article.php?ModuleId=10005187 מינסק], באתר אנציקלופדיית השואה של [[מוזיאון השואה האמריקני]] {{אנגלית}}

<div style="direction: ltr;">

* Vitaly Charny, [http://www.jewishgen.org/Belarus/1943_minsk_ghetto_list.htm 1943 Minsk Ghetto List], ''JewishGen''

</div>