ארינפורה – הבדלי גרסאות

האונייה, שנבנתה ב־[[1911]], נקראה על שם עיר במחוז [[ראג'סטאן]] שב[[הודו]]. היא שימשה כאוניית מסחר באיזור [[האוקיינוס ההודי]] ודרום מזרח אסיה. האונייה גוייסההוסבה לשירות ב[[הצי המלכותי הבריטי|צי המלכותי הבריטי]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]] ולאחריה חזרה לקולשייט בקו המסחרי שלה. היא נקראהגוייסה שניתשוב לשירות בצי המלכותי ב-[[1938]] אחריבעקבות [[הסכם מינכן]].

ארינפורה יצאה מנמל [[אלכסנדריה]] כחלק משיירה ימית בת 27 אוניות שהובילו חיילים, ציוד ואספקה של הצבא הבריטי, מלוות ב-11 ספינות מלחמה. מטרת השיירה הייתה להגיע ל[[מלטה]], ושם להיות חלק מצי [[פלישת בעלות הברית לסיציליה]]. למעט קצין אחד ו-20 חיילים שהתלוו למשאיות פלוגת התובלה 462, והפליגואשר עלו על באונייהאונייה אחרת בשיירה, שהו כל שאר 344 הקצינים והחיילים הארצישראלים של פלוגהפלוגת 462התובלה על סיפון הארינפורה בעת טביעתה. יעד ההפלגה לא היה ידוע לאיש מהחיילים, מלבדלבד למפקדממפקד הפלוגה, מייג'ור הרי יפה.

ב־[[1 במאי]] [[1943]], בשעהשעה 18:00, בעת שהייתהכשהייתה כ־50 ק"מ צפונית ל[[בנגזי]], זוהתה השיירה על ידי [[מטוס סיור]] גרמני מסוג [[שטורך]] {{אנ|Fieseler Fi 156}}. בשעה 9 בערב21:00 הותקפה השיירה על ידי 12 מפציצים גרמנים.; שתי אוניות מהשיירה נפגעו בתקיפה האווירית, - ארינפורה ומכליתועוד מיכלית שהובילה בנזין. חוץ מתותחני האונייה ושארואנשי צוות הארינפורה שהיהשהיו בתפקיד, כל החיילים שהיו על סיפונה ניצטוו לרדת למפלס התחתון של הספינה, כדי להקטין אתלצמצם סכנת היפגעותם מההתקפהמהתקיפה האווירית. לרוע המזל, ספגה אחת מספנותמדפנות האונייה פגיעה ישירה של פצצה והיא טבעה תוך ארבע דקות בלבד. המטוסים הגרמנים אף המשיכו וירולהמטיר אש מקלעים לעברעל האונייה ולעברהפגועה החייליםועל הניצולים שניסו להימלט ממנה בזמן טביעתה.

רוב החיילים שהיו על סיפונה לא הספיקו להימלט וטבעו. מפקד הספינה, קפטן קוטר, ניצל על ידיבעזרת אחד מאנשי הצוות שהיו ברובם הודים. מפאת החשכההחשיכה לא הבחינו חלקרוב מאוניותאוניות השיירה באניותבספינות שנפגעו והמשיכו בדרכן. מאוחר יותר דיווחה אחת המשחתות המלוות כי אספה אל סיפונה כ-100 ניצולים ארצישראלים. ניצולים נוספים נאספו על ידי כוח חילוץ ימי שנשלח מבנגזי. השיירה המשיכה ועגנה ב[[טריפולי (לוב)|טריפולי]] שב[[לוב]], ושםשם הצטרפה לשיירה ימית אחרת שיצאה מטריפולי אל מלטהלמלטה וגם עליה היו חיילים ארצישראלים, מיחידת תובלה אחרת.

מתוך 1,025 החיילים ואנשי הצוות ששהו על האונייה נספוניספו 664, חלקם הגדול היו מבני [[לסוטו|בסוטו]] שהשתייכו לחיל החפרים האפריקני African Auxiliary Pioneer Corps. מלבדלבד חיילימחיילי פלוגהפלוגת התובלה 462 שטבעו, רבים נפצעו ולא חזרו לשרת בפלוגה. הניצולים זכו לחופשת מולדת.