גזפרום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 41:
החלק עיקרי של שדות התפוקה של גזפרום ממוקם סביב [[מפרץ אובּ]], ב[[ימלו-ננץ|מחוז האוטונומי של ימלו-ננץ]], מערב [[סיביר]]. [[חצי האי ימל]] מתוכנן להיות אזור תפוקת הגז העיקרי של גזפרום, שמחזיקה במערכת העברת הגז הגדולה ביותר בעולם, עם 158,200 קילומטרים של קווי גז.
 
בימיו האחרונים של [[גרהרד שרדר]] בתפקיד [[קנצלר גרמניה]], הוא חתם על הסכם שנוי במחלוקת עם החברה כאשר [[ולדימיר פוטין]] היה נציגה, לבניית [[נורד סטרים|צינור הגז הצפון אירופי]] כדי שהיא תספק גז ישירות ל[[גרמניה]] מבלי לעבור בצינורות הגז של [[פולין]], [[אוקראינה]] ו[[המדינות הבאלטיות]]. מיד לאחר צאתו מתפקיד הקנצלר הוא התמנה ליושב ראש ועידת [[בעל מניות|בעלי המניות]] בחברה שבונה את הצינור.
 
ישנו ניסיון של [[הקרמלין]] להשתלט דרך החברה על אספקת הגז למדינות מערב אירופה, וליצור תלות קיומית של אותן המדינות בהחלטות הממשלה ה[[רוסית]].