הפרלמנט של ניו זילנד – הבדלי גרסאות

על פי חוק החוקה, הסמכות החקיקתית ניתנה גם ל[[פרובינציה|פרובינציות]] של ניו זילנד (בתחילה שש) ולכל אחת מהן הייתה מועצה מחוקקת משל עצמה. מועצות מחוזיות אלו יכלו לחוקק חוקים הנוגעים למחוזותיהם ברוב התחומים. עם זאת, ניו זילנד מעולם לא הייתה מושבה פדרלית או [[דומיניון]] כמו [[קנדה]] או [[אוסטרליה]]. הפרלמנט יכול היה לחוקק במקביל למועצות המחוזיות בכל נושא ובמקרה של מחלוקת, הייתה עדיפות לחוק שחוקק על ידי הפרלמנט. במשך תקופה של 22 שנים בוצע תהליך הדרגתי של ריכוזיות העוצמה הפוליטית וב-[[1876]] בוטל קיומם של המחוזות.

 

==="המכסה הכפרית"===

תופעה ייחודית היסטורית שאפיינה את הפרלמנט של ניו זילנד הייתה "המכסה הכפרית" (Country quota). על פי מכסה זו ניתנה העדפה בייצוג למחוזות כפריים החל מ-[[1889]] ובמובנים מסוימים גם קודם לכן. משקלם האלקטורלי של המחוזות נקבע על פי האיזון בין אוכלוסייתם הכפרית והעירונית, כאשר כל יישוב שאוכלוסייתו מנתה פחות מ-2,000 תושבים, נחשב לכפר. ב[[מחוז בחירה|מחוזות הבחירה]] שאחוז גבוה מהיישובים בהם היו כפריים, נמנו המצביעים במספרים גדולים יותר מאשר היו למעשה. לדוגמה, ב-[[1927]], מחוז וואיפווה, שלא התגוררה בו שום אוכלוסייה עירונית, קיבל 4,153 קולות בנוסף ל-14,838 המצביעים שהיו בו למעשה ובכך קיבל תוספת של 28% במשקלו האלקטורלי. עקרון המכסה הכפרית התקיים עד [[1945]], אז בוטל על ידי ממשלת הלייבור שבסיס התמיכה שלה היה עירוני ברובו והונהג העיקרון של "אדם אחד – קול אחד" (One man, one vote).