יהדות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 46.19.85.238 (שיחה) לעריכה האחרונה של אלעדב. |
מ הגהה |
||
שורה 20:
מונח זה מופיע בשפה ה[[יוונית]] (''‎᾿Ιουδαϊσμός''; "יודאיסמוס") בספרות [[יהדות הלניסטית|היהודית-ההלניסטית]], ב[[ספר מקבים ב]],{{הערה|1=* "[...] ואת הנשארים ב'''יהדות''' [...]" (ח', א)
* "[...] הביא הוכחה ל'''יהדותו''', ועל ה'''יהדות''' מסר את גופו ואת נפשו בכל עוז [...]" (י"ד, לח)
* "[...] הנלחמים בקנאה ובגבורה למען ה'''יהדות''' [...]" (ב', כא)}}{{הערה|שם=אנצ עברית}} (כמו גם המונח "הלניסטים" ככינוי ליהודים המאמצים זהות יוונית המופיע אף הוא לראשונה בחיבור זה){{הערה|1=יהושע עמיר, "המונח ‎᾿Ιουδαϊσμός (להבנתה העצמית של היהדות ההלניסטית)", עמ' 266; [[דניאל שוורץ]] (מתרגם), '''ספר מקבים ב''', הוצאת [[יד יצחק בן צבי]], 2004, בפירושו לפרק ד', יג (עמ' 124).}}. המונח מופיע לאחר מכן גם ב[[ספר מקבים ד]]{{הערה|1="[...] ולבגוד בזה ב'''יהדות''' [...]" (ספר מקבים ד, ד', כו).}}, ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]]{{הערה|1="[...] כי הלא שמעתם את דרכי ב'''יהדות''' לפנים [...] ועשיתי חיל ב'''יהדות''' יותר מרב בני גילי" (הברית החדשה, [[איגרת אל הגלטים]], א,יג-יד).}} וב[[כתובת (ארכאולוגיה)|כתובות]] [[אפיגראפיה|אפיגראפיות]]{{הערה|1=* בכתובת הקדשה לבית כנסת בעיר סטוֹבּוֹי, מקדוניה, ככל הנראה, מן [[המאה ה-3]] לספירה. מעיד
* בכתובת שעל גבי מצבה בבית הקברות ב[[פורטו]], [[איטליה]], מתפארת אישה {{ציטוטון|שחיתה שלושים וארבע שנים עם בן זוגה חיים נאים ב'''יהדות'''}} (Frey, I, 537)}}. נראה שהראשון להשתמש במונח באופן שיטתי (קודם היה נדיר מאוד ובהקשר שאינו חד-משמעי) היה אב הכנסייה [[טרטוליאנוס]] בראשית המאה השלישית. הוא עשה זאת כמעין שם גנאי, מאחר שנזקק לתואר להגדיר בו את היהודים לאחר שנדחו, לשיטתו, מעם ישראל הנבחר שהמשיך בכנסייה, והוסיפו להתקיים כמעין "קליפה מנוונת" ללא מקדש וקרבנות, במצב של "מרד נגד האל"{{הערה|Steve Mason, Jews, Judaeans, Judaizing, Judaism: Problems of Categorization in Ancient History. Journal for the Study of Judaism 38 (2007. עמ' 472-473.}}. במאות ה-18 וה-19 החל המונח "יהדות" לשמש לראשונה בפי יהודים, בהשאלה מגרמנית. מייסדי "[[חכמת ישראל]]" כינו את מושא עבודתם Judenthum, והביטוי תורגם לעברית וליידיש ב[[מזרח אירופה]]. המילה נעשתה רווחת בקרב כל החוגים{{הערה|ידידיה יצחקי, '''בראש גלוי: עיקרים של חילוניות יהודית''', הוצ' אוניברסיטת חיפה, 2000. עמ' 198.}}, כשהיא מחליפה מונחים כמו "עם ישראל" ו"תורה".
| |||