יוליוס אבולה – הבדלי גרסאות

'''יוליוס אבולה''' ([[איטלקית]]: '''Julius Evola''');{{כ}} ([[19 במאי]] [[1898]] - [[11 ביוני]] [[1974]]), הנודע גם כ'''ברון ג'וליו צ'זארה אנדראה אבולה''', היה [[פילוסוף]], [[מיסטיקן]], [[סופר]], [[אמן (אמנות)|אמן]] ו[[פוליטיקה|פעיל פוליטי]] [[איטלקי]] המשתייך לזרם ה[[פרניאליזם|פרניאלי]] ב[[פילוסופיה]]. אבולה מוכר בעיקר בשל פעילותו הענפה בפוליטיקה של [[איטליה הפאשיסטית]] עד אשר זו חדלה מלהתקיים עם תומה של [[מלחמת העולם השנייה]]. כתביו והגותו היוו השראה להתהוותן והתבססותן האידאולוגית של קבוצות וזרמים [[נאו-פשיזם|נאו-פשיסטים]] שקמו לאחר מלחמת העולם השנייה באיטליה ובעולם.

הגותו הפילוסופית הייתה מהולה ברעיונות מיסטיקניים[[מיסטיקה|מיסטיים]] ואיזטורייםואזוטריים הלקוחים מזרמי אמונה ופילוסופיה שונים, הן ממזרח והן ממערב, בהם: [[מטפיזיקה]], [[הרמטיקה]], [[טנטרה]], [[בודהיזם]] ו[[טאואיזם]]. כתביו של אבולה דנו ושילבו נושאים אחרים בהם התעניין כמו טבע ו[[טיפוס הרים]], ההילה המיסטיקנית של ה[[הגביע הקדוש|גביע הקדוש]], [[היסטוריה]] ו[[דקדנס]].

על הגותו של אבולה השפיעו לא מעט אישים מעולם הפילוסופיה ולא ניתן לומר כי משנתו מבוססת באופן בלעדי על רעיונות ספציפיים מתוך זרמים קיימים, אם כי נאמנותו למסורתיות הפרניאלית ולרעיונות הללו, מבטאת היטב לאורך כל ספריו וכתביו. ועדיין, הסליל המחשבתי שנטווה לאורך כתיבת משנתו הינוהוא ייחודי למדי. בין הפילוסופים שהשפיעו עליו יותר מכל היו [[פרידריך ניטשה]], [[ארנסט יונגר]], [[אפלטון]], [[אוסוואלד שפנגלר]], [[יוסטון סטיוארט צ'מברליין]], [[ארתור דה גובינו]], [[מייסטר אקהרט]] כמו גם רנה גונו, הפילוסוף הצרפתי שהיה מייסדה של האסכולה הפרניאלית. יש לציין את ג'יאמבטיסטה ויקו, ההיסטוריוסוף אשר חשף בפניו את עקרון ההירואיות האפי ואת המונח האינדו-אירופאי ''vir'' שמציין "חכמה, נזירות ומלוכה". כתבים אינדו-ארים כדוגמת הקשיטרייה (חלק מהסדר החברתי של [[ארבע הווארנות]]) והטקסט ה[[סנסקריט]]י [[בהגאוואד גיטה]], הם חלק עקבי וחשוב במשנתו ובקווים האסתטיים הכלליים לחשיבתו הפילוסופית.

כתביו של אבולה ממשיכים להוות עד היום מקור להשראה גדולה עבור קבוצות אינטלקטואלים "אזוטריות" ותנועות ימין קיצוני אירופאיות, ואף על פי שהשפעתו על הפשיזם האיטלקי או הנאציזם הגרמני הינה מינורית, כתביו והגותו הפכו פופולריםפופולריים לאחר מלחמת העולם השנייה בקרב קבוצות גזעניות, אליטה ועליונות לבנה וארגוני טרור קיצוניים מימין. בין האישים והארגונים עליהם הוא השפיע ניתן למנות את [[מיגל סראנו]], הפוליטיקאי ה[[צ'ילה|צ'יליאני]], הפילוסופית והמחברת ה[[צרפת|צרפתייה]] [[סוויטרי דבי]], ה[[עיתונאי]] הצרפתי [[גיום פייה]], ה[[מוזיקאי]] והעיתונאי ה[[אמריקאי]] [[מייקל מוינהאן]], הקבוצה האתנו-לאומנית הצרפתית [[GRECE]] ומפלגות הימין הלאומניות האיטלקיות [[Forza Nuova]] ו-[[Ordine Nuovo]].