קומוניזם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור ליהודה סלוצקי
אין תקציר עריכה
שורה 25:
[[דב בר בורוכוב]] היה מהאבות האידאולוגים של התפיסה ה[[מרקסיזם|מרקסיסטית]] ב[[ציונות]]. הוא סבר כי יש להקים מעמד פועלים בארץ ישראל שייאבק בבורגנות ויקים חברה מרקסיסטית נטולת מעמדות. הוא סבר כי רק בארץ ישראל יהיה אפשר לרכז את היהודים ולהפכם לפועלים.
 
אנשי [[העלייה השלישית]] אשר הגיעו לארץ ישראל לאחר [[מהפכת אוקטובר]] [[1917]], חזו בעלייתם לשלטון של ה[[בולשביקים]] בראשותו של [[ולדימיר לנין]]. חלקם העריצו את המשטר ה[[בולשביקים|בולשביקי]] החדש ב[[ברית המועצות]], אשר פסע אז את פסיעותיו הראשונות. במקביל, בשונה מתפיסת העולם של [[ציונות|ציונים]] אוהדי הקומוניזם, הקימו באותן שנים יהודים וערבים מפלגה קומוניסטית בלבד, היא [[המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה]].{{הערה|1=ראו, למשל: [[יהודה סלוצקי]], מ-מ.פ.ס.ע. עד י.ק.פ. (פ.ק.פ.), '''[[אסופות (תנועת העבודה)|אסופות]]''', חשון תשל"ג אוקטובר 1972, עמ' 3 -18.}} בקרב [[גדוד העבודה]], שהוקם בקיץ [[תר"ף]] [[1920]], ופורק בקיץ [[תרפ"ט]] [[1929]], היו ציונים וקומוניסטים במנעד רחב של גוונים ותצורות. קבוצת חלוצים ציונים לשעבר, אשר האמינו במשטר הקומוניסטי ה[[סובייטי]] החדש בראשותו של [[מנחם אלקינד]] עזבה את הארץ אל [[ברית המועצות]] וקבלה מן השלטונות [[קרקע]] להקמת קיבוץ שנקרא: "[[וויו נובה]]" ('דרך חדשה'). אך לאחר שנים ספורות אולצו המייסדים להפיכתו של הקיבוץ ל[[קולחוז]] עם קבוצות פועלים נוספות: רוסים, אוקראינים ואחרים. בימי [[הטיהורים הגדולים]] של [[סטלין]], יושבי הקיבוץ הוגלו, ואבדו עקבותיו.
 
ב[[המאה ה-21|מאה ה-21]], פועלת בישראל, כמו במדינות רבות, [[המפלגה הקומוניסטית הישראלית]] (מק"י). מק"י רצה ל[[הכנסת|כנסת]] ברשימה משותפת עם גופי ציבור יהודים וערבים, המכונה: "[[החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון]]" (חד"ש, או בערבית בקיצור: אל-ג'בהה الجبهة). במפלגה חברים יהודים וערבים, אם כי רוב מצביעיה באים מן המגזר הערבי. למפלגה יש "משמרת צעירה", המכונה [[ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי]] (בנק"י).