מקדונל דאגלס AV-8B הרייר II – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למטוס קרב
מ הוספת קישור למאזנות
שורה 86:
למטוס ההרייר II שבע נקודות לתליית חמוש ומטען, אחת מתחת לגוף ושלוש מתחת לכל כנף - תוספת של שתי נקודות נשיאה לעומת ההרייר I. בנוסף, ישנן שתי תחנות על הגוף בהן מותקן [[תותח]] [[GAU-12]] בקוטר 25 מ"מ ומחסנית תחמושת עבורו. במטוס ההרייר II של בריטיש אירוספייס, הגרסה הבריטית של המטוס, נוספו גם שני נושאי טילים, אחד על כל כנף. כמו בהרייר I, גם בהרייר II נשמר סידור [[כן נסע|כני הנסע]]: שני כני נסע על ציר האורך של הגוף, ועוד שני כנים קטנים יותר על הכנפיים. מיקומם של כני הנסע שבכנפיים שונה לעומת מטוסי הדור הראשון, והם הועברו למרכז הכנף (בניגוד למטוסי הדור הראשון, בהם הותקנו כני הנסיעה המשניים בקצה הכנף). כונסי האוויר של ההרייר II גדולים מאלה של קודמו, ופתח הכניסה שופר. מקדונל דאגלס הוסיפה מתחת לגוף מתקנים לשיפור העילוי, הלוכדים את גזי הפליטה מן המנוע, ומוסיפים עוד עילוי שווה ערך ל־544 ק"ג.
 
כנף המטוס משלבת מספר רב של שינויים מבניים ו[[אווירודינמיקה|אווירודינמיים]]. מהנדסי מקדונל דאגלס תכננו כנף חדשה, בעלת [[פרופיל סופר קריטי]], שעשויה מיחידה אחת. הפרופיל הסופר קריטי מקטין את ה[[גרר (כוח)|גרר]], משפר את יכולת השיוט של המטוס ומגדיל את היחס בין ה[[עילוי (כוח)|עילוי]] לגרר. הכנף עשויה מ[[חומר מרוכב]] מחוזק בסיבי [[פחמן]], והיא עבה יותר, בעלת [[מנת ממדים]] גבוהה יותר, פחות משוכה לאחור, ובעלת שטח גדול יותר (21.4 מ² לעומת 18.68 מ² בדור הראשון). הכנף קלה יותר ובעלת תצורה היוצרת עילוי גבוה, ולה [[מדף (תעופה)|מדפים]] המופעלים אוטומטית על פי תמרוני המטוס, ו[[מאזנת|מאזנות]] מונמכות. הכנף, בצירוף התוספות לשורש הכנף בשפת ההתקפה (leading edge root extensions, LERX), מאפשרת תוספת של 3,035 ק"ג מטען שאותו יכול המטוס לשאת, לעומת מטוסי הדור הראשון, בהמראה ממסלול באורך 300 מטרים. ההרייר II הוא מטוס הקרב הראשון בו נעשה שימוש נרחב ב[[חומר מרוכב|חומרים מרוכבים]]: אלה שולבו בכנפיים, ב[[הגה כיוון|הגה הכיוון]], במדפים, בחרטום, ובגוף המטוס. חומרים מרוכבים מהווים 26% ממבנה המטוס, והשימוש בהם הביא להפחתת משקל המטוס ב־217 ק"ג לעומת מטוסים אחרים בעלי מבנה דומה, העשויים ממתכת.
 
השינויים הטכנולוגים הרבים ששולבו בהרייר II, בהשוואה להרייר I, הורידו באופן משמעותי את עומס העבודה של ה[[טייס]]. החתך הסופר קריטי של הכנף, השימוש בהנדסת אנוש בשיטת [[HOTAS]]{{כ}} (hands-on-throttle-and-stick, כל המפסקים וכפתורי ההפעלה החשובים של המטוס נמצאים על המצערת ועל מוט ההיגוי), ויציבות מובנית שיפרו באורח מהותי את קלות ההטסה. תא הטייס הוגבה כדי לאפשר [[שדה ראיה]] טוב יותר, והותקן בו מסך תצוגה רב שימושי מסוג [[שפופרת קרן קתודית (התקן תצוגה)|שפופרת קרן קתודית]] (שק"ק). מסך זה נמצא בשימוש במטוסי [[F/A-18 הורנט]], ועליו ניתן להציג מספר רב של פונקציות, ובהן התרעות מכ"ם, הפעלת נשק מונחה, ועוד. לטייס [[כסא מפלט]] אפס־אפס של חברת UPC/סטנסל, המאפשר לטייס נטישה גם בגובה אפס ובמהירות אפס.